תמיכה במשפחות בתהליך פרידה וגירושין: חקיקה, מדיניות ופרקטיקות מיטביות – סקירה בין-לאומית

רקע

ממצאי מחקרים רבים הראו שלתהליך פרידה וגירושין של בני זוג שהם הורים לילדים ולעימות ההורי עלולות להיות השפעות שליליות על מצבם הרגשי, החברתי והבריאותי ועל תפקודם של כל בני המשפחה, ובפרט של הילדים. לפיכך, בעשורים האחרונים הולכת וגוברת המודעות לחובתה של המדינה להתערב בשלבים השונים של התהליך ולפעול לצמצום העימות ההורי, לקידום רווחתם של כל בני המשפחה ולשיפור מערכות היחסים ביניהם.

מטרה

מטרת-העל של סקירה זו היא לספק מידע שנאסף ממדינות מערביות מגוונות במטרה לטייב את הפיתוח של מדיניות הטיפול במשפחות המצויות בתהליך פרידה וגירושין בישראל. נושאי הסקירה קשורים רובם ככולם במשפחות המצויות בתהליך פרידה וגירושין: החקיקה ומדיניות הטיפול במשפחות אלו ובמשפחות עם עימות הורי; סוגי מענים שניתנים למשפחות אלו; מענים מותאמים ומונגשים למשפחות מקבוצות ייחודיות באוכלוסייה זו; חקרי מקרה בעניין מודלים אינטגרטיביים של שירותים למשפחות אלו; חסמים ואתגרים במתן שירותים למשפחות אלו; ועקרונות הפרקטיקה המיטבית.

שיטה

נערכה סקירה מעמיקה של ספרות מקצועית ואקדמית מכמה מדינות מערביות (אוסטרליה, ניו זילנד, אנגלייה, נורווגיה, ארצות הברית, קנדה והולנד) בהיבטים של מדיניות, חקיקה, מודלים אינטגרטיביים, תוכניות ודרכי עבודה לסיוע למשפחות בתהליך פרידה וגירושין. המידע נאסף בחודשים ינואר עד ספטמבר 2023. החיפוש נעשה במנועי החיפוש Proquest ו-Google Scholar באמצעות שרשראות חיפוש שנועדו להשיב על שאלות המחקר. כמו כן נערכו עשרה ראיונות עם 13 מומחים: חוקרים, אנשי מקצוע ומנהלי שירותים ייחודיים למשפחות שנמצאות בתהליך פרידה וגירושין מארצות הברית, אוסטרליה, קנדה, אנגלייה, הולנד ונורווגיה.

ממצאים

• חקיקה ומדיניות הטיפול במשפחות שנמצאות בתהליך פרידה וגירושין ובמשפחות עם עימות הורי: בעשורים האחרונים השתנו במדינות המערב תפיסות הנוגעות למשמורת ילדים ולהגדרת 'טובת הילד', וכיום התפיסה השלטת היא שטובת הילד דורשת מעורבות של שני ההורים בחייו. בהתאם, המגמה העיקרית במדינות המערב היא להגיע לפתרון סכסוכים בהסכמה בין ההורים מחוץ לכותלי בית המשפט הן כדי להפחית את השפעותיו השליליות של ההליך המשפטי, המתאפיין בשיח מתעמת, הן כדי להפחית את העומס על מערכת המשפט בטיפול במקרים מורכבים. בכל המדינות שנסקרו בדוח זה החוק מחייב לנסות לפתור סכסוכים בהסכמה טרם פנייה לבית המשפט, בפרט באמצעות גישור. מדינות אלו גם פיתחו מרכזי שירות במימון המדינה שמספקים שירותי ייעוץ, תוכניות חינוכיות וטיפוליות להורים, תהליך גישור ועוד.
• מודלים ודרכי עבודה לסיוע למשפחות שנמצאות בתהליך פרידה וגירושין: הן מתוך הספרות הן מן הראיונות עולה שבפעולות ההתערבות בשלבי תהליך הפרידה והגירושין לאורכו נאסף מידע על אודות המשפחות, נעשה אבחון של צורכיהן, המשפחות מטופלות ונעשים מאמצים למנוע החמרה של העימות ההורי. לצד רכיבים אלה זוהו כמה רכיבים שתואמים את הצרכים הייחודיים לכל שלב: בראשית תהליך הפרידה נמנים עם מרבית פעולות ההתערבות הרכיבים הפצת מידע, ייעוץ והדרכה, וכן הערכה ואבחון צורכי המשפחה במטרה להפנות כל משפחה למסלול ההתערבות המתאים לה; במהלך גיבוש ההסכם או ההליך המשפטי פעולות ההתערבות מתמקדות בניסיון לגשר בין ההורים, להשיג שיתוף פעולה ביניהם ולהדריכם במסגרת תוכניות חינוכיות קבוצתיות; לאחר גיבוש ההסכם או ההליך המשפטי המענים ופעולות ההתערבות מופחתים באופן ניכר, ומוצעות תוכניות קבוצתיות להורים לאחר פרידה וגירושין ותוכניות לחיזוק הקשר בין הורים לילדים. ממצאים מתוך מחקרי הערכה של המענים המגוונים מצביעים על יעילותן של פעולות ההתערבות בתהליך הגירושין לאורכו בהשגת תוצאות רצויות הן להורים הן לילדים הן למערכת המשפטית ולשירותי הטיפול התומכים בהם.
• מענים מותאמים ומונגשים לקבוצות אוכלוסייה ייחודיות: פעולות ההתערבות והמענים למשפחות המצויות בתהליך פרידה וגירושין אינם הולמים תמיד צרכים של קבוצות אוכלוסייה ייחודיות, כגון ילדים, גברים, מיעוטים אתניים, משפחות להטב"ק ומשפחות שבהן ההורים נתונים בעימות בעצימות גבוהה. מתוך הפרקטיקות שנסקרו עולה שבכמה מדינות נעשות פעולות להתאמת המענים ותוכניות ההתערבות לאוכלוסיות אלה, אך נראה שהתהליך עדיין בראשיתו. הקבוצות שבעבורן נמצאו מענים מפותחים יותר ומעוגנים בפרקטיקות מבוססות ראיות הן ילדים ומשפחות שבהן העימות ההורי בעצימות גבוהה, ואף לקבוצות אלה המענים מעטים ויש קושי בהנגשתם.
• חקרי מקרה: ארבע מן המדינות שנבחנו בסקירה זו (בריטניה, ארצות הברית, קנדה ואוסטרליה) הכירו בצרכים הייחודיים של משפחות המצויות בתהליך פרידה וגירושין ובצורך בתוכנית לאומית מקיפה בעבורן. כלל התוכניות הלאומיות הקיימות שנסקרו לוו במחקרי הערכה ונמצא שהן תרמו להפחתת השימוש במערכת המשפטית, לשיפור היחסים בין ההורים ובינם לבין ילדיהם, לגיבוש הסכמות ולצמצום עצימות העימות ההורי והשפעותיו השליליות על כל בני המשפחה ועל הילדים בפרט. זאת ועוד, מרבית התוכניות הוסיפו לידע ולמיומנויות של אנשי המקצוע בתחום הטיפול במשפחות בתהליך פרידה וגירושין.
• חסמים ואתגרים במתן שירותים למשפחות בתהליך פרידה וגירושין: נמצאו שלושה חסמים מרכזיים במתן שירותים למשפחות בתהליך פרידה וגירושין: (1) התייחסות מעטה ולא מספקת למשפחות המצויות בשלבים מוקדמים של תהליך הפרידה והגירושין, המשפיעה על טיפול לא מותאם במשפחות והחרפת עצימות העימות ההורי; (2) חוסר התאמה והיעדר הנגשה של מענים לאוכלוסיות ייחודיות (כגון מיעוטים אתניים, גברים וילדים); (3) חוסר משאבים והיעדר השקעה בתוכניות כוללניות רחבות. חסמים אלו מתקשרים גם לחסמים שנמצאו בישראל.

המלצות

מומלץ לפעול לגיבוש מדיניות חברתית כוללנית למשפחות שנמצאות בתהליך פרידה וגירושין ולהפעלת שירותים כוללניים ורב-תחומיים הן במסגרת בתי המשפט למשפחה הן מחוצה לה.

מומלץ לפעול לפי עקרונות הפרקטיקה המיטבית שעלו מסקירת הספרות ומן הראיונות, ואלה הם: (1) להשקיע את מרב המאמצים בסיוע למשפחות בתהליך הפרידה והגירושין מוקדם ככל האפשר; (2) לפעול לקידום גישה של ההורים למידע משפטי אמין ולאפיון המשפחה וצרכיה במטרה להפנותה למסלול ההתערבות המתאים לה; (3) לפעול לפיתוח מערך טיפול, ליווי ותמיכה רב-מקצועי, הכולל סיוע משפטי, טיפולי וכלכלי; (4) להפעיל תוכניות לשיפור התקשורת בין ההורים; (5) להפעיל תוכניות הדרכה חינוכיות להורים בהפניית בתי המשפט; (6) לפתח שירותי מעקב ותוכניות לחיזוק מערכות היחסים המשפחתיות לאחר הסכם הגירושין או ההליך המשפטי; (7) לפעול לפיתוח מענים מותאמים ומונגשים לקבוצות אוכלוסייה ייחודיות.

הצעה לציטוט בעברית:
שורק, י., אור שרביט, ז. ולנטו, ט. (2024). תמיכה במשפחות בתהליך פרידה וגירושין: חקיקה, מדיניות ופרקטיקות מיטביות – סקירה בין-לאומית. דמ-24-982. מכון מאיירס-ג'וינט-ברוקדייל.