קהילה תומכת – מחקר הערכה 2000-2001

התכנית "קהילה תומכת" הוקמה ביוזמת אשל ומשרד העבודה והרווחה, והיא ממומנת ומופעלת בידיהם, בשיתוף עמותות למען הזקן, עיריות, רשויות מקומיות וחברות פרטיות (חברות עסקיות למטרות רווח). התכנית מספקת לחבריה ארבעה שירותים: שירותים רפואיים (ביקור בית של רופא והזמנת אמבולנס), מוקד מצוקה, אב שכונה (תיקונים קלים בבית ותמיכה חברתית) ופעילות חברתית. התכנית נועדה גם לעודד התנדבות בקרב החברים, הן כדי להגביר את תחושת המעורבות שלהם והן כדי לספק עזרה נוספת לאב השכונה.

במחקר זה נבחנו הישגי תכנית הקהילה התומכת על-פי מטרותיה, קיומם של צרכים בלתי-מסופקים בקרב חבריה והבדלים בין תכניות המופעלות בידי גופים שונים. המחקר נערך בארבע קהילות, ובמהלכו רואיינו 200 חברים שנדגמו אקראית ו-15 מנהלים ומפעילי התכניות.בנוסף, נאסף מידע על 46 קהילות, אשר סיפק תמונה כללית על אוכלוסיית התכנית ועל השירותים שהיא מספקת להם.

במחקר נמצאה שביעות רצון גבוהה בקרב חברי התכנית, וכן שבאופן כללי הקהילה התומכת עונה על ציפיותיהם. שמונים אחוזים מהחברים היו מרוצים מהתכנית באופן כללי. הרוב הגדול (כ-70%) של החברים מרגישים כי התכנית תורמת לתחושת הביטחון שלהם. אחוז משמעותי (כרבע) דיווחו כי היא מאפשרת להם להמשיך להתגורר בביתם, וכשליש דיווחו כי היא מקלה את העומס על ילדיהם, דבר שכשלעצמו מסייע להישארותם בקהילה.שביעות הרצון הגבוהה ביותר הייתה משירותי המוקדניות (91% מהמשתמשים בשירותיהן היו מרוצים). שביעות רצון גבוהה הובעה גם לגבי אב השכונה(86%), משירותי רופא (83%) ומהפעילות החברתית (82%). שביעות רצון נמוכה יחסית הייתה משירותי האמבולנס (75%) ומשירות התיקונים (66%).

מממצאי המחקר עולה כי השירות שהשתמשו בו ביותר הוא ביקור בית של רופא, ואחריו פעילות חברתית. השימוש המועט ביותר נעשה בשירות התיקונים ובשירותי אמבולנס.

המחקר העלה מספר נקודות שיש לתת עליהן את הדעת:

  • wשימוש בשירותים – יש לפעול באופן שוטף להגברת רמת הידע בקרב החברים באשר לזמינות השירותים. לגבי קבוצות מסוימות יש אף לעודד את השימוש בשירותים.
  • פעילות חברתית והתנדבות – קיימת שונות רבה בין התכניות, ותחומים אלה לא פותחו במידה מספקת בכל התכניות.
  • אב השכונה – מקומו כאיש מפתח בתכנית דורש השקעה בקידום יכולותיו ומיומנותו. אחת הדרכים לעשות זאת היא בהקמת פורום של אבות שכונה לצורך למידה ותמיכה הדדית.
  • צרכים בלתי-מסופקים – במחקר זוהו צרכים שאינם מקבלים מענה בתכנית, כמו ליווי לבדיקות רפואיות והבאת תרופות. לאלה יש משמעות גוברת לאור הזדקנות חברי הקהילה התומכת והעלייה בשיעור המוגבלים בקרבם.

הממצאים הוצגו בפני הוועדה המקצועית הבין-ארגונית של אשל ובפני הצוות הבכיר במשרד העבודה והרווחה, לשם הפקת לקחים ברמה הארצית, ונדונו הדרכים לשפר את הפצת המידע לחברים וכיצד לתת מענה לצרכים הבלתי-מסופקים שזוהו.