מִפקד יוצאי אתיופיה בשכונות אזורים ודורה בנתניה

בשנים 2000-2002 הקים משרד הקליטה בשיתוף הרשויות המקומיות עשרה מוקדים שכונתיים בשכונות שבהן קיימים ריכוזים גדולים של עולי אתיופיה. תפקיד המוקד הוא לרכז את הטיפול בעולים אלה מול הרשות המקומית, ולקדם פיתוח שירותים ותכניות בעבורם תוך כדי הגברת שיתוף הפעולה בין גופים שונים, איגום משאבים ושיתוף הקהילה.

על מנת לעמוד על הצרכים של העולים במגוון תחומים, ולספק תשומות של מידע לעבודת המוקד, נערכים בכל עשר השכונות מִפקדים של כל משקי הבית של יוצאי אתיופיה בשכונה. בדוח זה מובאים נתוני המִפקד שנערך בשכונות אזורים ודורה בנתניה בחודשים אוגוסט-נובמבר 2000. בסקר נאסף מידע על 362 משפחות, המהוות כ-70% מהמשפחות יוצאות אתיופיה המתגוררות בשתי השכונות.

מספר כיוונים מרכזיים עולים מתוך הנתונים:

• יוצאי אתיופיה בנתניה הם בעלי ותק מועט, יחסית, בארץ: 27% נמצאים בארץ עד 5 שנים, ו-42% 6-10 שנים.
• שיעור התעסוקה בקרב גברים בני 26-44 עומד על 66% (בהשוואה ל-84% בכלל הגברים היהודים בגילים אלה), אולם הוא יורד בצורה חריפה החל מגיל 45.
• אחוז הנשים המועסקות נמוך מאוד, וגם בגילים צעירים אינו עולה על 31%.
• עם הוותק בארץ, חל גידול משמעותי באחוז המשפחות בהן שני בני הזוג מועסקים ובשיעור ההורות היחידות המשולבות בעבודה.
• הגברים הבלתי מועסקים רובם בעלי ניסיון תעסוקתי שנפלטו מעבודתם בעקבות המשבר הכלכלי בשנים האחרונות, והם זקוקים לעזרה בעיקר בהשמה. בניגוד לגברים, רוב הנשים הבלתי מועסקות חסרות ניסיון תעסוקתי בארץ. הצורך העיקרי שלהן הוא סיוע במימון סידור לילדים במשך שעות העבודה.
• רמת שליטתם של העולים בעברית חלשה: כ-25% מהגברים וכ-30% מהנשים אינם מסוגלים כלל להבין ולשוחח שיחה פשוטה בעברית, ו-40% אינם מסוגלים כלל לקרוא ולכתוב עברית.
• כמעט כל הילדים בגילים 4-17 נמצאים במסגרות חינוכיות. אולם, בגילים צעירים יותר אחוז הנמצאים במסגרת חינוכית נמוך בהשוואה לשיעור הארצי, 68% מבני 3 ו-38% מבני שנתיים, בהשוואה ל-82%
  ו-68%, בהתאמה, במישור הארצי. יש מקום לפעול להגברת שילוב הילדים הקטנים במעונות ובגנים.
• רק 30% מבני 6-13 ו-22% מבני 14-17 המתגוררים בקהילה משתתפים בתכניות העשרה ותמיכה לימודית. יש מקום לפעול להרחבת היקף ההשתתפות של ילדים ובני נוער בתכניות חינוכיות בשעות אחר-הצהריים.
• השתתפות המבוגרים בתכניות חינוכיות מועטה, למרות שהמשתתפים מבטאים שביעות רצון. הסיבה העיקרית היא חוסר מידע על התכניות.

ממצאי הסקר מהווים תשומה לתכנון תכניות התערבות בשתי השכונות.

מחקר זה בוצע ביוזמת המשרד לקליטת העלייה ובמימונו,כחלק מתכנית פיתוח המוקדים.