מִפקד יוצאי אתיופיה בשלוש שכונות בחדרה

בשנים 2000-2001 הקים משרד הקליטה בשיתוף הרשויות המקומיות עשרה מוקדים שכונתיים בשכונות שבהן קיימים ריכוזים גדולים של עולי אתיופיה. תפקיד המוקד הוא לרכז את הטיפול בעולים אלה מול הרשות המקומית ולקדם פיתוח שירותים ותכניות עבורם תוך כדי הגברת שיתוף הפעולה בין גופים שונים, איגום משאבים ושיתוף הקהילה.

על מנת לעמוד על הצרכים של העולים במגוון תחומים ולספק תשומות של מידע לעבודת המוקד נערכים בכל עשר השכונות מפקדים של כל משקי הבית של יוצאי אתיופיה בשכונה. בדוח זה, השלישי בסדרת הדוחות על המפקדים, מובאים נתוני המפקד שנערך בשכונות פאר, עובדים ואלרום בחדרה. בסקר נאסף מידע על 243 משפחות, המהוות 82% מהמשפחות יוצאות אתיופיה המתגוררות בשלוש השכונות.

מספר כיוונים מרכזיים עולים מתוך הנתונים:

• יוצאי אתיופיה בחדרה הם ותיקים, יחסית, בארץ – 36% נמצאים בארץ למעלה מ-15 שנים, וכ-60% נמצאים בארץ 6-10 שנים.
• שיעור התעסוקה בקרב גברים בני 26-44 עומד על 77% (בהשוואה ל-84% בכלל הגברים היהודים בגילים אלה). השיעורים נשארים גבוהים, יחסית, גם בגילים מבוגרים: 60% מהגברים בני 45-54 ושליש מבני 55-64 בחדרה מועסקים. ממצא זה קשור לוותק של הקהילה האתיופית בחדרה.
• עם הוותק בארץ, חל גידול משמעותי באחוז המשפחות בהן שני בני הזוג מועסקים, בשיעור ההורות היחידות המועסקות, באחוז הגברים והנשים המועסקים בעבודות מקצועיות ובשיעור הנשים העובדות במשרה מלאה.
• הבלתי מועסקים הם קבוצה הטרוגנית. יש ביניהם בעלי ניסיון תעסוקתי שנפלטו מעבודתם בעקבות המשבר הכלכלי בשנים האחרונות, והם זקוקים לעזרה בעיקר בהשמה; מצד שני, ישנה קבוצה של מבוגרים יחסית ובעלי בעיות בריאות, שחלקם לא עבדו מעולם בארץ, ויש לראותם כקשי השמה. לרוב הנשים יש ילדים קטנים והן זקוקות בעיקר לסיוע במימון סידור לילדים.
• למרות הוותק בארץ, יוצאי אתיופיה בחדרה מתקשים בעברית: 20% אינם מסוגלים כלל להבין ולשוחח שיחה פשוטה בעברית, ו-40% אינם מסוגלים כלל לקרוא ולכתוב עברית.
• כמעט כל הילדים בגילים 3-13 נמצאים במסגרות חינוכיות. מצד שני, אותרה נשירה של 6% בקבוצת גילאי 14-17
• רק מחצית מבני 6-13 ו-10% מבני 14-17 המתגוררים בקהילה משתתפים בתכניות העשרה ותמיכה לימודית. לדברי ההורים, מחצית מהילדים בגיל בית ספר זקוקים לעזרה בלימודים ואינם מקבלים אותה. יש מקום לפעול להרחבת הסיוע בלימודים וגם היקף ההשתתפות בתכניות חינוכיות בשעות אחה"צ.
• 63% מהמשפחות אינן מרוצות מהשכונה, בעיקר בשל התנאים הסביבתיים הלקויים ותופעות של עבריינות ופשע.

ממצאי הסקר הוצגו בפני נותני שירותים ופעילים שכונתיים בשלוש השכונות בחדרה, והם מהווים תשומה לתכנון תכניות התערבות.

מחקר זה בוצע ביוזמת המשרד לקליטת העלייה ובמימונו, כחלק מתכנית פיתוח המוקדים.

אזכור הפרסום בספרות האקדמית

Baum, N. (2013). Jewish Israeli Social Workers’ Responses to Ethnic Health Inequality. Qualitative health research, 23(4), 507-516.

King, J. Employment of Ethiopian Immigrants.