מִפקד יוצאי אתיופיה בלוד

בשנים 2000-2002 הקים משרד הקליטה בשיתוף הרשויות המקומיות עשרה מוקדים שכונתיים בשכונות שבהן קיימים ריכוזים גדולים של עולי אתיופיה. תפקיד המוקד הוא לרכז את הטיפול בעולים אלה מול הרשות המקומית, ולקדם פיתוח שירותים ותכניות בעבורם, תוך כדי הגברת שיתוף הפעולה בין גופים שונים, איגום משאבים ושיתוף הקהילה. על מנת לעמוד על הצרכים של העולים במגוון תחומים, ולספק תשומות של מידע לעבודת המוקד, נערכים בשכונות הללו מפקדים של כל משקי הבית של יוצאי אתיופיה בשכונה. בדוח זה, השמיני בסדרת הדוחות על המפקדים, מובאים נתוני המִפקד שנערך בעיר לוד. בסקר נאסף מידע על 545 משפחות, המהוות 89% מכלל המשפחות יוצאות אתיופיה המתגוררות בעיר.

מספר כיוונים מרכזיים עולים מתוך הנתונים:

• שליש מיוצאי אתיופיה בני +18 בלוד נמצאים בארץ עד חמש שנים בלבד. מחצית מבני הקהילה הבוגרים הגיעו לעיר במהלך שלוש השנים האחרונות.
• משפחות חד-הוריות מהוות 23% מכלל משקי הבית, ו-31% מכלל המשפחות עם ילדים.
• שיעורי התעסוקה הכוללים בגילים 18-64 עומדים על 42% מהגברים ו-27% מהנשים. בגילאי העבודה העיקריים, 26-44, השיעורים הם 56% בקרב הגברים ו-36% בקרב הנשים. שיעורים אלה נמוכים בהשוואה לחלק מהקהילות של יוצאי אתיופיה בערים אחרות, ונמוכים מאוד בהשוואה לכלל האוכלוסייה היהודית.
• ב-41% מהמשפחות הדו-הוריות שראשן בגיל העבודה אף אחד מההורים אינו מועסק. ב-25% שני ההורים עובדים. שמונים ואחד אחוזים מההורות היחידות אינן מועסקות.
• 52% מהילדים עד גיל 18 חיים במשפחות בהן אף אחד מההורים אינו מועסק.
• עם הוותק בארץ, חל גידול משמעותי באחוז המשפחות בהן שני בני הזוג מועסקים, והוא מגיע ליותר ממחצית בקרב המשפחות הוותיקות ביותר. מגמה זו חלה גם בקרב משפחות חד-הוריות.
• כרבע מהגברים יוצאי אתיופיה בלוד, אך רק 14% מהנשים, למדו/לומדים בקורסי הכשרה מקצועית, ולמעלה משלושה-רבעים מהעולים שגילם עד 45 אשר טרם למדו במסגרת זו מעוניינים לעשות כן.
• הגברים הבלתי מועסקים ציינו שהם זקוקים בעיקר לייעוץ מקצועי, להכשרה מקצועית ולעזרה ביצירת קשר עם מעסיקים פוטנציאליים על מנת להיקלט בעבודה. הנשים ציינו שהן זקוקות בעיקר לסיוע במימון סידור לילדים.
• כמעט כל הילדים בגילים 4-17 נמצאים במסגרות חינוכיות (על-פי דיווח ההורים); 73% מהילדים בגיל שלוש נמצאים במעון או בגן; 45% מהילדים בגיל שנתיים נמצאים במעונות או במשפחתונים.
• במחצית המשפחות שיש להן ילדים הלומדים בבית-ספר ההורים דיווחו כי בידי הילדים לא מצויים כל ספרי הלימוד. ב-66% מהמשפחות שיש להן ילדים בגיל הרך (0-5) אין כלל ספרי קריאה ו/או צעצועים בבית, על-פי דיווחם.
• 84% מהילדים בגילים 6-13, אך רק 31% מבני 14-17 המתגוררים בבית, משתתפים בתכניות העשרה ותמיכה לימודית בנוסף לשעות הלימודים הרגילות.

ממצאי הסקר מהווים תשומה לתכנון תכניות התערבות ליוצאי אתיופיה בלוד, ויחד עם ממצאי המפקדים האחרים, משמשים בסיס לתכנון ברמה הארצית. המחקר בוצע ביוזמת המשרד לקליטת העלייה ובמימונו, כחלק מתכנית פיתוח המוקדים.