מפקד יוצאי אתיופיה בשלושה רְבָעים באשדוד

בשנים 2000-2002 הקים משרד הקליטה, בשיתוף עם הרשויות המקומיות, עשרה מוקדים שכונתיים בשכונות שבהן קיימים ריכוזים גדולים של עולי אתיופיה. תפקיד המוקד הוא לרכז את הטיפול בעולים אלה מול הרשות המקומית, ולקדם פיתוח שירותים ותכניות בעבורם תוך כדי הגברת שיתוף הפעולה בין גופים שונים, איגום משאבים ושיתוף הקהילה.

על מנת לעמוד על הצרכים של העולים במגוון תחומים, ולספק תשומות של מידע לעבודת המוקד, נערכים בכל השכונות הללו מפקדים של כל משקי הבית של יוצאי אתיופיה. בדוח זה, השביעי בסדרת הדוחות על המפקדים, מובאים נתוני המִפקד שנערך ברְבָעים ג'-ו'-ח' באשדוד. בסקר נאסף מידע על 693 משפחות, המהוות 88.5% מהמשפחות יוצאות אתיופיה המתגוררות ברְבָעים הללו.

מספר כיוונים מרכזיים עולים מתוך הנתונים:

• למעלה משליש מיוצאי אתיופיה בני +18 באשדוד נמצאים בארץ עד חמש שנים בלבד. מחצית מבני הקהילה הבוגרים הגיעו לעיר במהלך שלוש השנים האחרונות. יש לכך השלכות על מצב המשפחות בכל תחומי החיים.
• משפחות חד-הוריות מהוות 28% מכלל משקי הבית, ו-33% מכלל המשפחות עם ילדים.
• שיעורי התעסוקה הכוללים בגילים 18-64 נמוכים בהשוואה לאוכלוסייה היהודית וגם לקהילות של יוצאי אתיופיה בערים אחרות – 41% מהגברים ו-15% מהנשים.
• שיעורי התעסוקה הגבוהים ביותר הם של בני 26-44 בקרב הגברים (62%) ובנות 31-44 בקרב הנשים (23%).
• ב-44% מהמשפחות הדו-הוריות שראשן בגיל העבודה אף אחד מההורים אינו מועסק. רק ב-15% שני ההורים עובדים. שמונים ושבעה אחוזים מההורות היחידות אינן מועסקות.
• %66 מהילדים עד גיל 18 חיים במשפחות בהן אף אחד מההורים אינו מועסק.
• עם הוותק בארץ, חל גידול משמעותי באחוז המשפחות הדו-הוריות בהן שני בני הזוג מועסקים, והוא מגיע כמעט למחצית בקרב המשפחות הוותיקות ביותר. מגמה זו חלה גם בקרב משפחות חד-הוריות.
• כשליש מיוצאי אתיופיה באשדוד למדו/לומדים בקורסי הכשרה מקצועית, וכשלושה-רבעים מהעולים שגילם עד 45 טרם למדו במסגרת זו ומעוניינים לעשות כן.
• הבלתי מועסקים ציינו שהם זקוקים בעיקר לייעוץ מקצועי, להכשרה מקצועית ולעזרה ביצירת קשר עם מעסיקים פוטנציאליים על מנת להיקלט בעבודה. הנשים זקוקות גם לסיוע במימון סידור לילדים.
• כמעט כל הילדים בגילים 4-17 נמצאים במסגרות חינוכיות; 90% מבני השלוש נמצאים במעון או בגן, אך רק שליש מהילדים בני שנתיים נמצאים במעונות או במשפחתונים.
• במחצית המשפחות שיש להן ילדים הלומדים בבית-ספר לא מצויים בידי הילדים כל ספרי הלימוד, וב-66% מהמשפחות שיש להן ילדים בגיל הרך אין כלל ספרי קריאה בבית.
•  38% מהילדים בגילים 6-13, ו-31% מבני 14-17 המתגוררים בקהילה משתתפים בתכניות העשרה ותמיכה לימודית אחרי שעות הלימודים הרגילות.

מחקר זה בוצע ביוזמת המשרד לקליטת העלייה ובמימונו, כחלק מתכנית פיתוח המוקדים. ממצאי הסקר מהווים תשומה לתכנון תכניות התערבות ליוצאי אתיופיה באשדוד ומשמשים בסיס לתכנון מדיניות ברמה הארצית.