שירותי 'Telecare' לזקנים בישראל

רקע

הגידול בתוחלת החיים והעלייה המתמשכת בשיעור הזקנים באוכלוסייה, בד בבד עם יישום מדיניות של "הזדקנות בקהילה", מעלים את הצורך בפיתוח ובאימוץ של פתרונות טכנולוגיים (כגון מחשבים, רשת האינטרנט, טלפונים ניידים חכמים ומכשירים חשמליים חכמים) העשויים לסייע לזקנים להזדקן בביתם. מגוון השירותים הטכנולוגיים הקיים היום נחלק לשני סוגים: שירותים רפואיים – telehealth, ושירותים שאינם רפואיים וכוללים פעילות חברתית, השגחה וטיפול יום-יומי – telecare. שירותי telecare מסייעים לזקנים לשמור על עצמאותם ולהמשיך להתגורר בביתם באמצעות השגחה אוטומטית רציפה וחיבור הזקנים לסביבתם למטרות חברה ופנאי.

בשנת 2020 החלה ממשלת יוון בפיתוח תוכנית לאומית להזדקנות והיא מעוניינת לאמץ שירותיtelecare  המיושמים בעיקר בקהילה. אוניברסיטת פיראוס ובית הספר לכלכלה ולמדע המדינה של לונדון, המסייעים לממשלת יוון בגיבוש תוכנית ההזדקנות הלאומית, פנו למכון מאיירס-ג'וינט ברוקדייל בבקשה לבחון את שירותי ה-telecare בישראל.

מטרות המחקר

מטרות המחקר הן: (1) לזהות ולמפות את שירותי ה-telecare הקיימים בישראל; (2) לזהות את האסטרטגיות של ישראל לקידום שירותי telecare; (3) לזהות אתגרים וחסמים לשימוש בשירותי telecare; (4) להציג אפשרויות להרחבת שירותי ה telecare-ביוון, על בסיס הניסיון של ישראל.

שיטת מחקר

המחקר התבסס על שני מקורות מידע: (1) ראיונות חצי מובנים עם 22 מומחים בנושא telecare ומפתחי טכנולוגיות מישראל; (2) סקירה של אתרי חברות המפתחות טכנולוגיות telecare עבור זקנים.

ממצאים עיקריים

מן המחקר עלה כי בישראל כמה משרדי ממשלה מקדמים מכרזים ויוזמות לפיתוח של טכנולוגיות ולשילובן בשירותים קיימים. בד בבד כמה חברות פיתחו שירותים טכנולוגיים לזקנים והן מפעילות אותם בקרב מאות זקנים בישראל. אולם, נראה כי תחום ה-telecare בישראל נמצא בשלבים ראשוניים של פיתוח והטמעה וכי עדיין לא התבסס מודל דומיננטי שפועל כראוי ונותן ערך לכל השותפים לו: המדינה/ הגוף הציבורי, הספק והמשתמש. בפני כל אחד מן השותפים עומדים אתגרים ושיקולים שעליהם להביא בחשבון בפיתוח השירותים הטכנולוגיים. האתגרים המרכזיים העומדים בפני המדינה הם הצורך להתגבר על מחסומים בירוקרטיים (למשל ניסוח חוזי מכרז) והצורך לגשר על פערים בינה ובין חברות טכנולוגיות הנוצרים בשל דרכי התנהלות שונות. עבור הספקים האתגרים המרכזיים הם חוסר היכרות עם הצרכים של הזקנים ומציאת מודל פעולה רווחי. עבור הזקנים אחד האתגרים המרכזיים הוא אוריינות דיגיטלית נמוכה.

המלצות עיקריות

  1. לממשלה יש תפקיד מרכזי בייזום ובמימון שירותי telecare והיא יכולה לפעול במגוון דרכים כדי לקדם את התחום. מומלץ לחשוב מראש על האתגרים הכרוכים בכך ולהביאם בחשבון כדי לסייע בפיתוח מנגנונים שיעזרו להתמודד עימם.
  2. בפיתוח שירותים טכנולוגיים יש להביא בחשבון שחלק מובנה מן העולם הטכנולוגי הוא ההתמודדות עם כישלונות בהטמעת הטכנולוגיה ועם ניסיונות חוזרים להטעמתה.
  3. עדיין לא נמצא מודל בר-קיימה (יעיל) המגדיר את משולש היחסים בין המדינה, הספק והמשתמש. מומלץ להמשיך ולהטמיע שירותים טכנולוגיים עבור זקנים כדי לסייע בהבניית מודל מיטבי.
  4. אחד האתגרים של הממשלה, הספקים והמשתמשים הוא חוסר היכרות עם התרומה הפוטנציאלית של שירותי ה-telecare, על כן מומלץ להמשיך ולקדם את המודעות לנושא ואת הערך המוסף שיש לכל הצדדים ביישומו.

 

 

הצעה לציטוט בעברית:

קרמל שיפמן, א. כהן, י., ברג-ורמן, א. ורזניצקי,ש.  (2022). שירותי 'Telecare' לזקנים בישראל. דמ-22-903. מכון מאיירס-ג'וינט-ברוקדייל.

הצעה לציטוט באנגלית:

Kermel Schiffman, I., Cohen, Y., Berg-Warman, A., & Resnizky, S. (2022). Telecare Services for Older Adults in Israel. RR-903-22. Myers-JDC-Brookdale Institute. (Hebrew)