תרומתן של מסגרות רשות חסות הנוער להכנת בוגריהן לחיים בקהילה

רקע

רשות חסות הנוער (להלן: "הרשות") היא יחידה באגף בכיר חוץ-ביתי במינהל של"ם במשרד הרווחה והביטחון החברתי, האמונה על מתן טיפול חוץ-ביתי סמכותי כופה כאסטרטגיית התערבות בטיפול בבני נוער במצבים של סיכון מוגבר, סכנה ועבריינות. בני הנוער מושמים במסגרות הרשות מתוקף אחד משני צווים: חוק הנוער שפיטה, ענישה ודרכי טיפול, התשל"א – 1971 וחוק הנוער (טיפול והשגחה) התש"ך – 1960. מסגרות הרשות נועדו לשקם בני נוער אלו על ידי מתן מקום מגן, מספק גבולות, מחנך ומעשיר, המאפשר להם חיים נורמטיביים כבוגרים. אגף בכיר למחקר, תכנון והכשרה (מתו"ה) ומינהל של"ם במשרד הרווחה והביטחון החברתי פנו לצוות שילוב חברתי במכון מאיירס-ג'וינט-ברוקדייל, בבקשה לערוך מחקר להערכת התרומה של מסגרות הרשות לבוגריהן. מחקר זה הוא רכיב בפרויקט רחב יותר, הכולל גם מדידה של תוצאות החיים של בוגרי המסגרות.

מטרות

• לקבל מידע מעמיק על חוויית השהות במסגרות הרשות (מעונות נעולים ופתוחים), מנקודת המבט של בוגריהן
• לבחון את המוכנות של בוגרי המסגרות לחיים בקהילה ואת האתגרים שעימם הם מתמודדים ביציאה מן המסגרות
• לבחון את התרומה הנתפסת של מסגרות הרשות למוכנות בוגריהן להשתלבות בחיים בקהילה

שיטה

המחקר נערך בשיטה האיכותנית, וכלל 39 ראיונות עומק מובנים למחצה עם 16 בעלי תפקידים, מהם ארבעה אנשי מטה ומפקחים ברשות, שישה מנהלי מסגרות, שני רכזי בוגרים בפנימיות וארבעה אנשי צוות נוספים ממגוון מסגרות (עובדים סוציאליים ומדריכים); ועם 23 בוגרים ובוגרות של מגוון מסגרות חסות הנוער. רואיינו בעלי תפקידים, בוגרים ובוגרות ממסגרות המיועדות לאוכלוסייה הכללית וממסגרות המיועדות לאוכלוסייה הערבית ולאוכלוסייה החרדית. נוסף על כך נערכה קבוצת מיקוד בהשתתפות ארבעה רכזי התוכנית "מחסות לעצמאות", אשר מלווה את הבוגרים.

ממצאים מרכזיים

מן הראיונות עלו היבטים שונים המשפיעים על הטיפול הניתן במסגרות ועל חווית השהות בהן:

התהליך הטיפולי – הטיפול במסגרות פועל בשיטת השלבים, שעיקרה מעבר מדגש על גבולות חיצוניים להפנמה של גבולות פנימיים ושל נורמות וערכים נורמטיביים, והגברת תחושת מסוגלות ועצמאות. העבודה הטיפולית היא כוללנית, ומתבצעת בכל מרחבי החיים של בני הנוער. הצלחת הטיפול מותנית בהיותו ממושך, באופן שמאפשר לבני הנוער להפנים את מטרות הטיפול ולעבור תהליכים חינוכיים-טיפוליים ארוכי טווח. מן הראיונות עם הבוגרים עלו כמה רכיבים שמסייעים לרתום את בני הנוער לטיפול, בהם לקיחת אחריות הדרגתית על עצמם ועל אחרים, יכולת הכלה מצד הצוות ומעורבותם בהחלטות הנוגעות לניהול חייהם. בעלי תפקידים ובוגרים מתחו ביקורת על התהליך הטיפולי בחלק מן המסגרות. הביקורת התמקדה בהיעדר תפיסה טיפולית מגובשת, בדגש רב מדי על עיצוב התנהגות על חשבון תהליכים טיפוליים עמוקים ובשימוש באמצעים סמכותיים כופים במסגרות לנערות. נוסף על כך עלו בראיונות עם בעלי התפקידים חסמים מבניים אחדים, כגון נטייתם של בתי המשפט לשחרר בני נוער לפני השלמת התהליך הטיפולי ובלי הכלים המתאימים להשתלבות מוצלחת בקהילה.

לימודים – המרחב הלימודי במסגרות הוא מקור לחוויית הצלחה ומאפשר גילוי חוזקות של בני הנוער. יחד עם זאת, בעלי התפקידים ביקרו את היקף שעות הלימוד ואת מגוון חומרי הלימוד הקיימים במסגרת תוכנית היל"ה.

הכנה לחיים בקהילה – לקראת היציאה ממסגרות הרשות נדרשת הכנה ממושכת הכוללת תהליך של השתלבות הדרגתית בקהילה, מתן כלים פרקטיים לתפקוד יום-יומי, מתן כלים לוויסות רגשי ועמידה בפיתויים, וכן חיבור למסגרות המשך כגון מכינות קדם צבאיות, צה"ל, שירות לאומי, וכדומה. מן הראיונות עולות עמדות מגוונות בנוגע להוסטלים של הרשות. מחד גיסא, בעלי תפקידים תופסים את השהות בהוסטלים כהכרחית עבור בוגרי מעונות נעולים שלא עברו למסגרות פנימייה. מאידך גיסא, אנשי מטה ברשות שוקלים לצמצם את מספר ההוסטלים בעקבות התפוסה הנמוכה ושיעורי הנשירה הגבוהים בחלק מהם. כמו כן בעוד חלק מבוגרי ההוסטלים ציינו לחיוב את המענה שניתן בהם, בוגרים אחרים טענו שלא ניתנו בהם תמיכה וליווי מספקים.

חזרה לקהילה וליווי הבוגרים – הבוגרים חווים קשיים רבים לאחר היציאה ממסגרות הרשות. בין היתר, חלקם מתמודדים עם פערי ידע וקשיי תפקוד שאינם מאפשרים להם לעמוד ברשות עצמם, למרות ציפייתם הרבה להשתלב במסלול חיים נורמטיבי. כמו כן בוגרים רבים חווים בדידות ומתקשים ליצור מעגלי תמיכה חדשים. ישנה חשיבות להשתלבות מהירה במסגרת המשך, כגון השירות הצבאי. מן הראיונות עולה צורך בליווי לבוגרים לשנים רבות, באופן שיותאם לצרכים המשתנים של הבוגרים ויספק להם תמיכה רגשית והכוונה, לצד סיוע מעשי.

שימור וטיפוח הון אנושי – חלק ממסגרות הרשות מתמודדות עם תחלופה גבוהה של המדריכים ותת-איוש של בעלי מקצועות טיפוליים. בעלי התפקידים מצביעים על צורך בשיפור היקף ההכשרות הניתנות לצוותים ואיכותן. נוסף על כך יש לערוך פעילויות שונות כדי למנוע שחיקה בצוותים הטיפוליים, להשקיע בגיבוש העובדים ובטיפוח גאוות יחידה ולשפר את תנאי ההעסקה של אנשי הצוות במסגרות.

המלצות

מן המחקר עולות כמה המלצות, בהן, עידוד המסגרות לגבש תפיסה טיפולית שנשענת על בסיס תאורטי מוצק, ונגזרת ממדיניות תפיסת ההתערבות של רשות חסות הנוער; שיפור המענים בתחום הלימודים וההכשרות התעסוקתיות; מתן מקום מרכזי יותר לליווי הבוגרים בסדר העדיפויות של הרשות, בין היתר באמצעות יצירת מנגנון לליווי ארוך טווח מתוך המסגרות; פיתוח מענים אינטנסיביים בתחום התעסוקה וההשכלה עבור בוגרים מהאוכלוסייה הערבית; והגברת המאמצים לשמר ולטפח את ההון האנושי במסגרות, בין היתר באמצעות קביעת תקן אחיד להכשרה ולהדרכה של הצוותים, יישום פרקטיקות למניעת שחיקה ושיפור תנאי ההעסקה במסגרות. חלק מן ההמלצות עולות בקנה אחד עם שינויים שמבוצעים כיום ברשות, והן ממחישות את הצורך בהם.

הצעה לציטוט בעברית:
פלק, א., שטרן-קטרי, ר., קפרנוב, א., (אייזיק) ענבר, ע. וריבקין, ד. (2024). תרומתן של מסגרות רשות חסות הנוער להכנת בוגריהן לחיים בקהילה. דמ-24-979. מכון מאיירס-ג'וינט-ברוקדייל.