רקע
יותר משני מיליון צעירים בני 18–34 חיים בישראל. מאות אלפים מהם גויסו לשירות מילואים עם פרוץ מלחמת חרבות ברזל ורבים אחרים משרתים בשירות סדיר. צעירים, יותר מכל קבוצת גיל אחרת, נפגעו במתקפת הטרור שהתרחשה בשבעה באוקטובר 2023 וגם לאחר מכן בחודשי המלחמה. עשרות אלפים נחשפו בעצמם למתקפה ולמלחמה ורבים אף יותר מכירים בני משפחה וחברים שנרצחו, נהרגו, נפצעו, נחטפו, פונו מבתיהם או נפגעו באופן אחר. צעירים אינם מתמודדים בעת הזאת רק עם החשיפה לאירועים טראומטיים ועם השפעותיה על בריאות הנפש. גם תחומים אחרים כמו לימודים ותעסוקה נפגעו בעקבות המלחמה, פגיעה המחייבת אותם לערוך שינויים בסדר יומם, כל זאת בשלב חיים שמתאפיין בהיעדר יציבות, בצורך לקבל החלטות בתחומים רבים ובהתמודדות עם אתגרים הנובעים מן המעבר לחיים עצמאיים ואחריות אישית.
אף כי הצעירים נמצאים בכל החזיתות במלחמה זו, ההתייחסות אליהם כאל קבוצה מובחנת ופגיעה היא מועטה. נציגי רשות הצעירים הממשלתית במשרד הנגב, הגליל והחוסן הלאומי פנו אל צוות ילדים, נוער וצעירים במכון מאיירס-ג'וינט-ברוקדייל בבקשה לערוך סקר בקרב צעירים כדי ללמוד על השפעות המלחמה עליהם.
מטרות
מטרת הסקר הייתה לבחון את השפעות מלחמת חרבות ברזל על צעירים בני 18–34 בישראל במגוון היבטי חיים כמו השכלה, תעסוקה, דיור, מצב כלכלי ובריאות. בתוך כך הסקר גם נועד לזהות קבוצות הנמצאות בסיכון גבוה להיפגע בעקבות המלחמה. מידע זה נועד לשמש בסיס לתכנון מדיניות ותוכניות לצעירים שיסייעו להם להתגבר על ההשפעות ארוכות הטווח של המלחמה ולפתח חוסן.
שיטה
סקר מקוון למילוי עצמי שנערך בין 23 בינואר ל-8 בפברואר 2024, כשלושה חודשים וחצי מפרוץ המלחמה. הסקר נערך בקרב מדגם של 701 צעירים המייצג את האוכלוסייה היהודית והערבית בישראל. איסוף הנתונים נעשה על ידי חברת פאנל.
ממצאים
ממצאי המחקר מלמדים על ההשפעה השלילית הנרחבת של המלחמה על הצעירים: 23% מן הצעירים תכננו להתחיל ללמוד בשנת 2023 אך ויתרו על לימודים בעקבות המלחמה; 28% נאלצו לעזוב את עבודתם ממגוון סיבות (הוצאה לחל"ת, סגירת העסק, אי יכולת להגיע למקום העבודה עקב המצב הביטחוני, שירות מילואים, פיטורים); 53% ציינו שהיכולת שלהם לעמוד בהתחייבויות כספיות נפגעה במקצת או במידה רבה; 50% דיווחו על החמרה במצבם הנפשי בעקבות המלחמה; 64% ציינו שחל שינוי לרעה במידת האמון שלהם בממשלה; 25% דיווחו שהם נפגעו ישירות מאירועי הטרור או מן המלחמה (נפצעו, פונו מבתיהם, נהרס להם הבית/הרכוש, גויסו או שבן/ת זוגם גויס/ה, היו ביישוב שחדרו אליו מחבלים או באחת המסיבות שהתקיימו באזור) ו-32% דיווחו שמישהו מבני המשפחה, הקרובים או החברים נפגע. לעומת זאת, הנתונים מלמדים גם על גורמי חוסן שיש לצעירים: 65% מן הצעירים אופטימיים (חושבים שחייהם בעתיד יהיו טובים יותר), ל-91% יש אדם אחד לפחות לפנות אליו בעת משבר ומצוקה ו-61% עסקו בפעילות התנדבות כלשהי או תרמו כסף לארגונים חברתיים או לאנשים פרטיים (לא כולל קרובי משפחה וחברים) מאז פרצה המלחמה.
ניתוח רב-משתני שבחן את הקשר בין מאפיינים סוציו-דמוגרפיים וגורמי חוסן לשני משתנים תלויים – החמרה במצב הנפשי ופגיעה כלכלית (הצטמצמות היכולת לעמוד בהתחייבויות כספיות) – הצביע על הבדלים בין קבוצות באוכלוסייה במידת פגיעותן מהשפעות המלחמה. הקבוצות שנמצאו בסיכון להיפגע נפשית הן: נשים, ערבים, צעירים בזוגיות ללא נישואין וצעירים עם מוגבלות. קבוצות שנמצאו בסיכון להיפגע כלכלית הן: ערבים, הורים לילדים, צעירים שגרו בפריפריה וצעירים עם הכנסה נמוכה מן הממוצע.
המלצות
הצעירים הם העתיד של החברה ומנוע הצמיחה הכלכלית שלה. בארבע השנים האחרונות הם התמודדו עם שני משברים שהשפעתם רחבה: מגפת הקורונה ומלחמת חרבות ברזל. זה חודשים רבים הם נושאים בנטל ההגנה על המדינה ומפגינים חוסן רב ותחושת שליחות במעשיהם, אך הם יזדקקו לסיוע ממוסדות המדינה ומארגונים המעניקים שירותים לצעירים כדי להתגבר על השפעות המלחמה. ממצאי המחקר מלמדים על הצורך במענה כוללני שישים את צורכי הצעירים במרכז ויסייע להם לחזור למסלול חייהם (תוכניות בתחום ההשכלה, התעסוקה, הדיור, בריאות הנפש ועוד). לצורך כך יש להקצות תקציב ייעודי שיאפשר סיוע שייטיב את מצבם של הצעירים בטווח הקצר והארוך ויזרז את שיקומם. יש גם להפנות תשומת לב מיוחדת לקבוצות הנמצאות בסיכון להיפגע יותר מאחרות כמו נשים, ערבים, תושבי פריפריה וצעירים עם מוגבלות, ולדאוג להתאמה ולהנגשה של מענים עבורן.
הצעה לציטוט בעברית:
בן סימון, ב. וקונסטנטינוב, ו. (2024). השפעות מלחמת חרבות ברזל על הצעירים בישראל: ממצאי סקר. דמ-24-004. מכון מאיירס-ג'וינט-ברוקדייל.
Ben Simon, B., & Konstantinov, V. (2024). The Effects of the Israel-Hamas War on Young Adults in Israel: Survey Findings. RR-004-24. Myers-JDC-Brookdale Institute. (Hebrew)