המחקר הוא חלק מסדרת מחקרי תוכנית החומש לפיתוח כלכלי-חברתי בקרב האוכלוסייה הבדואית בנגב 2017-2021 אשר בוצעו בשיתוף האגף לפיתוח כלכלי חברתי בחברה הבדואית בנגב
רקע
האוכלוסייה הבדואית בנגב מאופיינת בפערים ניכרים בינה ובין כלל האוכלוסייה בישראל במגוון תחומי חיים, ובהם חינוך, תעסוקה, בריאות, ביטחון אישי, מעורבות אזרחית, דיור ותשתיות, רווחה אישית וחברתית ושימוש בטכנולוגיית מידע. תוכנית החומש לפיתוח כלכלי-חברתי בקרב האוכלוסייה הבדואית בנגב לשנים 2021-2017 (להלן: תוכנית החומש) עוסקת בצמצום פערים אלה.
למשבר הקורונה השפעה ניכרת על האוכלוסייה הבדואית, במיוחד בתחומי התעסוקה, החינוך והרווחה. האתגרים אשר נובעים מן המשבר מחייבים שינויים בפעילות תוכנית החומש הנוכחית ובתכנון תוכנית החומש שלאחריה, כדי לתת מענה לצורכי האוכלוסייה הדוחקים, תוך שימוש מיטבי בכספי התוכנית.
האגף לפיתוח כלכלי חברתי בחברה הבדואית בנגב (בעת קבלת ההחלטה – במשרד החקלאות ופיתוח הכפר; מאז 2020 – במשרד הכלכלה והתעשייה; מאמצע 2021 – במשרד הרווחה) פנה למכון מאיירס-ג'וינט-ברוקדייל בבקשה לערוך מחקר ממוקד שיבחן את ההשפעות המרכזיות של משבר הקורונה על האוכלוסייה הבדואית וישמש בסיס לעיצוב כיווני פעולה למתן מענה הולם להשפעות אלו, בטווח הקצר והבינוני.
מטרות
- למפות את תחומי החיים של האוכלוסייה הבדואית שעליהם השפיע משבר הקורונה
- לזהות את כיווני ההשפעה ואת עוצמתה בכל אחד מתחומי חיים אלה
- לאתר כיווני מדיניות אפשריים למתן מענה להשפעות המשבר
שיטה
במחקר שולבו שיטות ניתוח כמותיות ואיכותניות. אלו הם כלי המחקר: סקר טלפוני בקרב 254 תושבים בדואים מיישובים מוכרים ובלתי מוכרים בנגב שנערך בין החודשים דצמבר 2020 למארס 2021; ראיונות עם אנשי מפתח מקרב האוכלוסייה הבדואית ועם בעלי תפקידים ברשויות המקומיות ובמשרדי ממשלה שנערכו בחודשים אוגוסט-ספטמבר 2020; עיבוד נתונים מנהליים שהתקבלו מן המוסד לביטוח לאומי על תעסוקת העובדים השכירים מקרב האוכלוסייה הבדואית לפני פרוץ משבר הקורונה ובמהלכו.
עיקרי הממצאים
- פגיעה של ממש באוכלוסייה הבדואית, במגוון היבטים: תעסוקה – ירידה במספר השכירים המועסקים בין יוני 2019 ליוני 2020 ופגיעה ניכרת בהיקף פעילות העסקים; בריאות – ירידה בצריכת טיפול רפואי שוטף; חינוך ורווחה – פגיעה ניכרת במצב הנפשי והחברתי של המשיבים ופגיעה בלימודים של ילדיהם.
- חולשת התשתיות המקצועיות והארגוניות ברשויות המקומיות הקשתה על התמודדות יעילה עם המשבר והובילה לרמת אמון נמוכה של התושבים ביכולת של הרשויות להתמודד עם המשבר.
- מחסור בתשתיות דיגיטליות והיעדר ידע וניסיון בשימוש בשירותים דיגיטליים פגעו פגיעה קשה בתקופת המשבר ביכולתם של התושבים להמשיך לצרוך שירותים, למצות את זכויותיהם, לקבל סיוע נדרש ולהמשיך ללמוד.
- רבים ממשיבי הסקר דיווחו על החמרה במצבם הכלכלי. עם זאת, מעטים דיווחו על פנייה לשירותי סיוע ועל קבלת עזרה חומרית, מידע או ייעוץ להתמודדות עם השפעות המשבר.
מסקנות
מן המחקר עולה כי המשבר הביא לפגיעה ניכרת באוכלוסייה הבדואית, פגיעה שגם הבליטה ביתר שאת את הפערים המוקדמים בתשתיות ובמערך השירותים בין אוכלוסייה זו ובין כלל האוכלוסייה בישראל. מגוון משרדי ממשלה פעלו בצד הרשויות המקומיות כדי לתת מענה לצרכים מיידיים שנוצרו בעקבות המשבר. עם זאת, נראה שיש מקום לתגבר ולהאיץ תוכניות שמטרתן לתת מענה לצרכים שהיו קיימים עוד לפני פרוץ המשבר והוחרפו בעקבותיו. על בסיס המחקר, לרבות ניתוח צורכי האוכלוסייה, גובשו כמה כיווני פעולה שנועדו לסייע בהתמודדות עם השפעות המשבר בטווח הקצר והבינוני, אך הם רלוונטיים גם להתמודדות עם קשייה הבסיסיים של האוכלוסייה הבדואית והם עשויים להשפיע עליהם בטווח הארוך. יש לבחון לעומק את האפשרות ליישם את כיווני הפעולה האלה ואת התנאים הדרושים למימושם, לצורך גיבוש תוכנית עבודה מפורטת.
כיווני פעולה מוצעים
- לפתח מענים לתגבור האוריינות הדיגיטלית של האוכלוסייה
- לפתח הכשרות מקצועיות רלוונטיות למקומות תעסוקה קיימים או לכאלה שיפותחו בהמשך
- לבחון את האפשרות לזרז או לתעדף פיתוח של אזורי תעשייה, מלאכה ועסקים בטווח הקצר והבינוני
- לחזק מנגנונים ברשויות המקומיות להתנהלות במצבי חירום וללמוד מרשויות שבהן ההיערכות הייתה מוצלחת
- לפתח מענים להתמודדות עם הפגיעה במערכת החינוך ועם העלייה הצפויה בנשירת תלמידים מבתי ספר
- להטמיע למידה מרחוק במוסדות החינוך ולספק תשתית מתאימה למורים ולתלמידים
הצעה לציטוט בעברית: