רקע
ב-24 בפברואר 2022 פלש צבא רוסיה לאוקראינה. בשל המלחמה זרמו המוני פליטים מאוקראינה למדינות הגובלות עימה ולמדינות נוספות ובהן ישראל, וכן נוצר גל של הגירת חירום מתוך רוסיה. ההבדלים הניכרים בין עליית חירום זו ובין גלי העליות הקודמים לישראל, העצימו את הצורך למדוד את התאקלמותם של עולים אלו ואת איכות הטיפול בהם.
מטרות
מטרת המחקר הנוכחי הייתה לעקוב אחר צורכי העולים כשנה וחצי לאחר עלייתם. כלומר, להעריך את קליטתם במגוון תחומי חיים ואת השגת תוצאות הקליטה וההתאקלמות בישראל.
שיטה
כלי המחקר: שאלון הסקר התבסס על שאלון המדידה הראשונה (T0). רכיבי השאלון הם: מאפייני הרקע של העולים; צרכים בשלושה תחומים: צרכים כלכליים-תעסוקתיים, צרכים בתחום שליטה בשפה ובקבלת שירותים, צרכים רגשיים-חברתיים; תפוקות; מידת השגת התוצאות הרצויות.
מדגם: במחקר הנוכחי נערך סקר טלפוני בקרב 1,004 עולים מרוסיה, אוקראינה ובלרוס, בני 18+, אשר עלו לישראל לאחר פרוץ מלחמת רוסיה-אוקראינה, ועליו השיבו 320 עולים (שיעורי השבה של 31.9%).
הליך איסוף המידע והנתונים: איסוף הנתונים נעשה על ידי קבוצת 'גיאוקרטוגרפיה' באמצעות סקר טלפוני בחודשים יולי-אוגוסט 2023 (כשנה וחצי לאחר המדידה הראשונה).
ממצאים
· מאפייני רקע: מרבית המשיבים הם: נשים, מבוגרות, מאוקראינה, אקדמאיות, אינן דתיות, דוברות רוסית, הן מגדירות עצמן יהודיות, רמת החיים שלהן בארץ המוצא הייתה בינונית-גבוהה או גבוהה.
· צרכים: כלל הצרכים הכלכליים והתעסוקתיים בולטים בעוצמתם ביחס לצרכים האחרים; בתחום צרכים בשליטה בשפה ובקבלת שירותים בלט הקושי בשליטה בשפה העברית; בתחום הצרכים הרגשיים והחברתיים בלטו תחושת מצוקה נפשית ותחושת בדידות.
- תפוקות: 96% מן המשיבים למדו עברית באולפן מלא, באולפן חלקי, באופן פרטי או באופן עצמאי; 79% מן המשיבים דיווחו שהם מרוצים מן הסיוע של משרד הקליטה. 69% מן המשיבים דיווחו שהם מרוצים מן הקליטה וההשתלבות בישראל; 54% מן המשיבים ציינו שהם או מישהו בסביבתם הקרובה נזקקו לסיוע רגשי-נפשי. עם זה רק 26% דיווחו כי נעזרו בסיוע רגשי-נפשי ציבורי או פרטי.
- השגת תוצאות רצויות: 69% מן המשיבים דיווחו כי הם מרגישים כי ישראל היא המדינה שלהם, 78% דיווחו כי היו ממליצים לחבריהם לעלות לישראל ו-81% מן המשיבים דיווחו כי הם בטוחים או חושבים כי הם יישארו לחיות בישראל בעתיד.
המלצות
- מומלץ להציע ולהנגיש לעולים מענים ייעודיים ללימודי עברית כדוגמת אולפן מקוון או שיעורים מוקלטים.
- מומלץ לייעד בעלי תפקידים אשר יהיו אמונים על השמת אוכלוסיית העולים בתעסוקה מתוך התחשבות במאפייניה הייחודיים, ויוכלו לאתר זירות תעסוקה ייעודיות שבהן נדרש שימוש בשפה הרוסית.
- מומלץ לפתח תוכניות לייעוץ ולליווי אישי לפיתוח קריירה בישראל וכן לסייע בהלוואות ובמענקים ליזמות עסקית.
- מומלץ ליצור מענים קהילתיים אשר יעניקו מעטפת רגשית וחברתית לעולים באמצעים מגוונים.
- מומלץ להנגיש את השירותים הקיימים הן מבחינה לוגיסטית הן מבחינה תרבותית.
- מומלץ להגביר את התאמת המענים והשירותים שיש להם השפעה על הצרכים למאפייני העולים.
הצעה לציטוט בעברית:
רזניקובסקי-קוראס, א., בכר, י. וטפר, י. (2024). קליטת עולים מאוקראינה ומרוסיה: ממצאי מדידה שנייה (T1) – 2023. דמ-24-020. מכון מאיירס-ג'וינט-ברוקדייל.
Reznikovski-Kuras, A., Bachar, Y., & Tepper, Y. (2024). The Integration of Immigrants from Ukraine and Russia: Findings of the second (T1) measurement – 2023. RR-020-24. Myers-JDC-Brookdale Institute. (Hebrew)