רקע
בשלהי 2019 ובתחילת 2020 התפשטה בעולם מחלת ה-COVID-19, הנגרמת על ידי נגיף קורונה (SARS-CoV-2). ההגבלות שהוטלו למניעת הידבקות בנגיף הביאו להשפעות מרחיקות לכת על שוק התעסוקה בעולם ובישראל. בחודשים מארס ואפריל 2020 כ-950,000 איש פנו לשירות התעסוקה לקבלת קצבה לאחר שהוצאו לחל"ת או פוטרו. בסך הכול עמד מספר דורשי העבודה בחודש אפריל על 1.151 מיליון עובדים, שהם 28% מכוח העבודה.
מטרות
מחקר זה הוזמן על ידי ג'וינט ישראל-תבת לצורך גיבוש תוכנית עבודה משותפת עם זרוע העבודה במשרד העבודה, הרווחה והשירותים החברתיים. מטרתו לבחון את השפעת המשבר על העובדים ועל ענפי הכלכלה, למפות את האתגרים וההזדמנויות שיצר המשבר ולהציע כיווני פעולה להתמודדות עם אתגרי התעסוקה החדשים.
שיטה
נערכה סקירה של הספרות המקצועית בתחום, נבחנו מסמכים אסטרטגיים של גופי מחקר, משרדי ממשלה ויחידות סמך, בארץ ובעולם, ונותחו נתוני התעסוקה בישראל.
ממצאים
רוב העובדים שהוצאו לחל"ת או פוטרו, התאפיינו בשכר נמוך, בהשכלה נמוכה ובגיל צעיר. המשבר פגע יותר בנשים, בעצמאים ובאוכלוסיות החרדית והערבית.
משבר הקורונה פגע יותר בענפי המכירה הקמעונאית, האומנות, הבידור והפנאי וענפי האירוח והאוכל; ופחות בענפי הבינוי והחקלאות, הבריאות, הרווחה והסעד, החינוך, המינהל המקומי והציבורי, ההיי-טק, המידע והמחקר וענפי הפיננסים והביטוח.
בכל קבוצות האוכלוסייה, עם העלייה בגיל ירד חלקם של העובדים בענפים שנפגעו. שיעור המועסקים בענפים שנפגעו גבוה יותר בקבוצת הגיל 24-18, ובמיוחד בקרב הנשים, שמרביתן מועסקות בענף המסחר הקמעונאי ובענפי האירוח והאוכל.
משבר הקורונה הביא אתגרי תעסוקה חדשים לאוכלוסיות היעד. ההשפעה של חסמי התעסוקה הועצמה בעת המשבר, שכן רמות מיומנויות והשכלה נמוכות וריחוק חברתי של עובדים ערבים, חרדים ועם מוגבלות הגבירו את הסיכון התעסוקתי של העובדים ויש חשש שיוחזרו אחרונים לשוק התעסוקה או יפוטרו. יש חשש גם מאי-חזרה לשוק התעסוקה של עובדים מבוגרים שהוצאו לחל"ת או פוטרו.
האצת השימוש בכלים טכנולוגיים של רבים מענפי הכלכלה והמעבר לעבודה מן הבית בחלקם, הם אתגר לעובדים רבים מאוכלוסיות היעד (עובדים ערבים, חרדים, מבוגרים ועם מוגבלות), אם בשל מחסור במיומנויות תקשוב וכישורים דיגיטליים, אם בשל ייצוג חסר בענפים שבהם מתאפשרת עבודה מן הבית ואם בשל תשתית אינטרנט מוגבלת.
לצד האתגרים, המשבר טומן בחובו גם הזדמנויות לשיפור המצב התעסוקתי של עובדים שנפגעו מן המשבר ולסיוע בשילובם בענפים עם פריון גבוה יותר:
האצת השימוש בכלים דיגיטליים היא הזדמנות לחיזוק הכישורים הטכנולוגיים של עובדים עם כישורים טכנולוגיים נמוכים, הן לצורך אפשרויות עבודה מן הבית הן לצורך שיפור ההון האנושי, ובמיוחד בקרב נשים ערביות מסורתיות, נשים וגברים חרדים ועובדים מבוגרים.
המעבר של עובדים רבים לעבוד מן הבית הוא הזדמנות לשלב בתעסוקה אנשים המתקשים לצאת מן הבית או מאזור המגורים לצורך עבודה או לימודים, ובמיוחד נשים ערביות מסורתיות ואנשים עם מוגבלות.
הפעלת כלי מדיניות פעילה בשוק העבודה, עם דגש על הכשרות, טיפוח כישורים והון אנושי, יכולה לסייע בהסטת עובדים שנפגעו מן המשבר לענפים עם פריון גבוה יותר.
המשבר הוא הזדמנות לחיזוק מנהיגות מקומית וארגונים קהילתיים שיכולים להניע מהלכים לשינוי בתחום התעסוקה, ובמיוחד בקרב האוכלוסייה החרדית והאוכלוסייה הערבית.
כיווני פעולה
כדי להתמודד עם אתגרי התעסוקה החדשים ולנצל את ההזדמנויות שעולות מן המשבר, מומלץ להשקיע בהכשרות, בהכשרות מחדש ובשדרוג כישורים של בלתי מועסקים, וככל שניתן גם של עובדים מבוגרים ושל עובדים עם כישורים נמוכים.
הכשרות והכשרות מחדש נועדו גם כדי לתמוך בניידות תעסוקתית של נפגעי המשבר לענפים עם פריון גבוה יותר, באמצעות התאמת כישוריהם לדרישות החדשות של שוק העבודה, ולסייע להם להתמודד טוב יותר אל מול מועמדים מיומנים.
מומלץ לחזק דפוסי העסקה גמישה, כולל עבודה מרחוק, כאמצעי להגדלת היצע העבודות לאנשים המתקשים לצאת מן הבית או מאזור המגורים לצורך עבודה או לימודים.
מומלץ להשקיע במנגנון תיאום בין כישורי העובדים, צורכי המעסיקים וגופים מכשירים, לשם התאמה מיטבית בין דורשי העבודה למעסיקים ולשם ניידות של עובדים לענפים עם פריון גבוה.