תוכנית ‘עו”ס משטרה’: ממצאי פיילוט למדידת התוכנית – התוכנית הלאומית למניעה וטיפול באלימות במשפחה

רקע

תוכנית ‘עו”ס משטרה’ (להלן: התוכנית) היא אחת מן התוכניות הפועלות במסגרת התוכנית הלאומית למניעה וטיפול באלימות במשפחה (להלן: התוכנית הלאומית), והיא פועלת ב-51 תחנות משטרה ומרכזים למניעה וטיפול באלימות במשפחה בפריסה ארצית. התוכנית הוקמה על רקע ההבנה כי יש חשיבות רבה ליצירת קשר ראשוני עם גברים ונשים המגיעים לתחנת המשטרה על רקע אלימות ביניהם (להלן: מקבלי השירות), אם בשל הגשת תלונה על ידי הנפגע/ת ואם על רקע הגעה לחקירה של הפוגע/ת. משך ההתערבות בתוכנית הוא קצר, והיא עשויה לכלול שיחת טלפון אחת או כמה פגישות עם עובדת סוציאלית (עו”ס) בתחנת המשטרה. מטרות התוכנית הן: (1) מתן מענה מקיף ומעמיק לבגירים המעורבים באלימות במשפחה המגיעים לתחנות המשטרה; (2) התערבות בשעת משבר (ובכלל זאת, הערכת מסוכנות ראשונית של המופנים על ידי המשטרה); (3) חיזוק ממשקי העבודה בין תחנות המשטרה לשירותי הטיפול והמניעה הניתנים בקהילה (באחריות משרד הרווחה והביטחון החברתי) במקרים של אלימות במשפחה; (4) ביסוס וחיזוק של הרצף הטיפולי עבור מקבלי השירות ושילובם במענים טיפוליים; (5) העלאת מספר מקבלי השירות. תפקיד עו”ס המשטרה הוא לתת מידע רלוונטי, למתן את המתח ולהציע טיפול מתאים, באמצעות הפניה, תיווך וקישור בין בני הזוג לשירותים החברתיים – לאגף הרווחה ברשות המקומית או למרכז אלימות במשפחה ברשות.

מטרות

צוות חשיבה תוצאתית במכון מאיירס-ג’וינט-ברוקדייל התבקש:

  • לסייע למטה התוכנית הלאומית בפיתוח כלים שיאפשרו: (1) מעקב שוטף אחר מאפיינים, צרכים, התערבויות קודמות וכוחות של מקבלי השירות בתוכנית ‘עו”ס משטרה’; (2) ניטור תפוקות התוכנית והשגת מטרותיה. כלים אלו ישמשו בסיס למערכת ממוחשבת למדידת תוצאות שוטפת של תוכניות קצרות טווח אחרות אשר פועלות במסגרת התוכנית הלאומית.
  • לערוך פיילוט מדידה שייבחן את המידה שבה הכלים שפותחו אכן משרתים את מטרתם, טרם הפיכתם לכלֵי מדידה שוטפת.

שיטה

  • פותחו שני כלים:
  • שאלון מקוון לעו”סיות משטרה, הכולל שאלות על מאפייני מקבלות השירות וצורכיהן.
  • שאלון מקוון למילוי עצמי למקבלות שירות, הכולל שאלות על תוצאות ההתערבות ועל תפיסותיהן בנוגע לאיכותה.
  • פיילוט המדידה בוצע בחודשים פברואר-אפריל 2021. בפיילוט נכללו רק נפגעות מקבלות שירות.
  • השאלון המקוון לעו”סיות משטרה הועבר ל-40 עו”סיות (לשאלון השיבו 25 עו”סיות; שיעור היענות של 62.5%).
  • השאלון המקוון למילוי עצמי למקבלות שירות הועבר ל-45 מקבלות שירות שנבחרו על ידי העו”סיות.
  • נערכה קבוצת מיקוד עם עשר עו”סיות שהשתתפו בפיילוט המדידה כדי ללמוד על מידת התאמת הכלים למדידה שוטפת, על אופן קבלת הכלים בקרב העו”סיות ומקבלות השירות, על חסמים למילוי השאלון בקרב מקבלות השירות ועוד.

ממצאים

במדידה מופו המאפיינים והצרכים של הנפגעות מקבלות השירות בתוכנית: מרביתן נשים יהודיות עם ילדים, הנמצאות בסכנה ברמה נמוכה, בינונית או גבוהה (על בסיס הערכת העובדים או על בסיס הערכת מסוכנות שבוצעה). הפגיעות המרכזיות שהן חוו היו פגיעה רגשית-נפשית, הטרדה ושליטה בחיים. כמו כן מקבלות השירות חוות קשיים נוספים אשר עשויים להשפיע על רמת האלימות במשפחה, ובהם קשיים כלכליים, תחושת בדידות והיעדר מערכות תמיכה וקונפליקטים במשפחה המורחבת. כמחצית ממקבלות השירות פנו בעבר למשטרה לטיפול בבעיית האלימות במשפחה וכשליש פנו לסיוע של גורמים אחרים לטיפול בה.

עוד נמצא כי עו”סיות המשטרה יודעות לזהות כוחות בקרב מקבלות השירות, וכוחות אלה נמצאו קשורים להשגת תוצאות ההתערבות. כמו כן עו”סיות המשטרה משתמשות במגוון מענים כדי לתת שירות, בעיקר מתן מידע או הפניה למענים בקהילה, איסוף מידע והערכת מצב וטיפול תמיכתי (ייעוץ, הדרכה ישירה, אמפתיה, אישור והרגעה). מרביתן דיווחו כי הושגו התוצאות הרצויות עבור מקבלות השירות, וכי הן השתלבו בהמשך טיפול בקהילה. מרבית מקבלות השירות ציינו כי יפנו לעו”ס המשטרה אם יצטרכו עזרה בעתיד.

כיווני פעולה

  1. מדברי העו”סיות עלה כי ישנם כמה חסמים למילוי השאלונים בקרב מקבלות השירות, ובהם: רמת אמון נמוכה “במערכת” וחשש כי המידע יגיע לגורמים שאינם רצויים; רמת מחויבות נמוכה למילוי השאלונים לאחר תהליך קצר של טיפול; היעדר הנגשה למקבלות שירות שאינן יודעות קרוא וכתוב או שאין להן נגישות לשאלונים מקוונים. בהמשך המהלך ובעת אפיון של מערכת ממוחשבת לשימוש שוטף, יש לגבש דרכים לאיסוף המידע ממקבלות השירות בדרכים חלופיות.
  2. הכלים שגובשו מתאימים לצורכי מדידה חד-פעמית אך אינם מותאמים למדידה שוטפת, היות שעיקר העבודה של העו”סיות הוא ביצוע שיחות גיוס אל פוגעים/ות ונפגעים/ות להגעה לטיפול, היבט שאינו בא לידי ביטוי בשאלונים; היעדר היבט זה מן השאלונים אינו מאפשר את מילוים. על כן מומלץ לטייב את הכלי הקיים לפני הטמעתו במערכת הממוחשבת, באמצעות קבוצת עבודה אשר תפעל לכך ותייצר שני מסלולי מענה: עבור התערבות המתמקדת אך ורק ביישוג (reaching out) ועבור מהלך ההתערבות הכולל.