לעבודה הסוציאלית מטרות, גוף ידע, שיטות ומערכת ערכים מנחה. בו בזמן היא מאופיינת במורכבות וברב- ממדיות הבאות לידי ביטוי בהיבטים רבים, ובהם המערך הארגוני שבו היא פועלת; אוכלוסיות היעד שהשירותים הסוציאליים ניתנים להן; הצרכים, הבעיות והקשיים של הלקוחות שהעובדים הסוציאליים מטפלים בהם; סוגי הסמכויות והתפקידים של העובדים הסוציאליים; ודרכי ההתערבות שבהן הם נוקטים.
מסמך זה סוקר את אבני הדרך בהתפתחות העבודה הסוציאלית כפרופסיה בישראל ובוחן את מעמד העובדים הסוציאליים במבט בין-לאומי משווה בהתייחס להיבטים נבחרים, ובהם: עיגון חוקי ומוסדי; כינון גופים מקצועיים; רישוי מקצועי לרבות תנאי ההכשרה; היבטים תעסוקתיים הכוללים אופני העסקה, תקנים, היקף משרה ונתוני שכר; תדמית העובד הסוציאלי בציבור ובקרב הלקוחות; ביטויי אלימות ומוגנות.
להשוואה נבחרו חמש מדינות – ארצות הברית, בריטניה, אוסטרליה, ניו זילנד ודנמרק. מדינות אלה מייצגות מגוון גישות בכל הקשור לתפיסת "מדינת רווחה" ולמוקדי העיסוק של העבודה הסוציאלית, ובה בעת מאפשרות השוואה לישראל, בהיותן מדינות מפותחות בעולם המערבי.
הסקירה כוללת ספרות תיאורטית ואמפירית ופרסומים גלויים באתרי האינטרנט של הממשלה והשלטון המקומי, של איגודים מקצועיים ושל ארגונים מן המגזר השלישי והחברה האזרחית. הסקירה מאירה את מורכבות העיסוק ואת האתגרים הניצבים בפני מדינות בעולם בקידום המעמד המקצועי של העובדים הסוציאליים ואת נחיצותן של פעולות להתמודדות עימם. בסיכומה של הסקירה מוצגים כיווני פעולה אפשריים בתחום תנאי העבודה, הדימוי הציבורי והמוגנות, ומודגשת החשיבות של בניית תוכנית אסטרטגית כוללת ורב-ממדית לשיפור מעמד העובדים הסוציאליים.