אמידת ההשפעה של המיזם להגברת שילובן של נשים בתעשיית ההיי-טק: ממצאים מניסוי אקראי מבוקר (RCT)

רקע

תעשיית ההיי-טק היא אחד ממנועי הצמיחה המרכזיים של מדינת ישראל ושכר העובדים בה מן הגבוהים במשק. על אף זאת, בעשור האחרון תעשייה זו מתמודדת עם מחסור בכוח אדם מיומן. החלטת ממשלה 2292 מיום 15.1.2017 (תוכנית לאומית להגדלת כוח אדם מיומן לתעשיית ההיי-טק) הטילה על הממונָה על זרוע העבודה במשרד הכלכלה והתעשייה (באותה שנה הממונה על התעסוקה במשרד העבודה והרווחה) להוציא לפועל תוכניות לשילוב אוכלוסיות בייצוג חסר בתעשיית ההיי-טק. במסגרת זו, קיבלה הממונה על זרוע העבודה הנחיה לגבש ולהפעיל תוכנית תלת-שנתית להגברת שילובן של נשים בתעשיית ההיי-טק (להלן: התוכנית). בסוף 2017 נוצר שיתוף פעולה בין זרוע העבודה ובין ארגון she codes; (מלכ"ר המקדם לימודים טכנולוגיים בקרב נשים) במטרה להוציא את התוכנית לפועל.

מטרות התוכנית הן לשלב נשים ללא השכלה טכנולוגית ורקע תעסוקתי טכנולוגי בתעשיית ההיי-טק; לשלב נשים עם רקע תעסוקתי טכנולוגי בתפקידי ליבה בתעשיית ההיי-טק (דוגמת מהנדסת תוכנה, מפתחת תוכנה, מנתחת מערכות וכד'); ולהגדיל את מספר הצעירות הבוחרות בלימודים גבוהים טכנולוגיים. לשם כך התוכנית פועלת לגיבוש קהילת נשים העוסקות בתחום, מספקת למשתתפות הכשרות טכנולוגיות איכותיות ומציעה לקהל הנשים הרחב הרצאות בנושאים טכנולוגיים ואירועי קהילה מגוונים. התוכנית פועלת באמצעות סניפים המופעלים על ידי מתנדבות שהן חברות צוות התוכנית. עד שנת 2022 נפתחו 45 סניפים ברחבי הארץ.

מכון מאיירס-ג׳וינט-ברוקדייל ליווה את התוכנית במחקר הערכה מעצבת ומסכמת בשנים 2021-2019. דוח זה מסכם את ממצאי מחקר ההערכה של פעילות התוכנית בשנת 2019.

מטרות המחקר

מטרות המחקר היו לבחון את יישום מודל הפעולה של התוכנית; לבחון את מצב המשתתפות במדדי התוצאה שהגדירה התוכנית; ולאמוד את ההשפעה של התוכנית על התעסוקה ועל ההשכלה של המשתתפות.

שיטת המחקר

המחקר התבסס על מערך ניסוי אקראי מבוקר (RCT – Randomized Controlled Trial). במהלך 2019 מפעילות התוכנית ערכו הגרלה בקרב 5,772 נשים שנרשמו לתוכנית: 3,855 הוקצו לקבוצת הטיפול (כלומר, הרשמתן לתוכנית אושרה והן השתתפו בתוכנית) ו-1,917 הוקצו לקבוצת הביקורת (כלומר, הרשמתן לתוכנית נדחתה והן לא השתתפו בתוכנית). ההקצאה האקראית התאפשרה הודות לביקוש הרב להשתתפות בתוכנית למול מגבלת המקום בתוכנית. ההשפעה נמדדה באמצעות מודלים של רגרסיה (Logistic ו-Ordinary Least Squares – OLS) כדי לנכות הבדלים במאפיינים בין הקבוצות שנוצרו על אף ההקצאה האקראית.

מקורות המידע כללו 19 ראיונות עומק עם נשות מטה בתוכנית ועם מעסיקים ומעסיקות ב-11 חברות היי-טק; 4 קבוצות מיקוד עם משתתפות ועם חברות צוות בתוכנית; וסקר טלפוני בקרב 1,759 נשים, שנערך כשנתיים לאחר שנרשמו לתוכנית: 1,119 נשים בקבוצת הטיפול ו-640 נשים בקבוצת הביקורת.

ממצאים

מבדיקת יישום מודל הפעולה של התוכנית, שהתבססה על ראיונות העומק, עלה כי:

  • התוכנית סיפקה למשתתפות רשת עמיתות וחשפה אותן לנשים שהיוו בעבורן מודלים לחיקוי.
  • התוכנית סיפקה למשתתפות סביבה תומכת ובטוחה ללמידה, וקורסי הלימוד סומנו על ידי כלל המרואיינות והמרואיינים כמאפשרים התנסות בתכנות ובלמידה המדמה את העבודה בארגוני היי-טק.
  • לתוכנית תרומה ייחודית לביטחון חברות הצוות המתנדבות ביכולתן לתכנת ולכישורי הניהול שלהן.
  • בתקופת המחקר נתנה התוכנית מענה לכמה אתגרים שעלו: נפתח קורס ייעודי להיכרות עם עולם הגיוס בהיי-טק, שמכין לראיון עבודה במקצוע טכנולוגי ומסייע בניהול משא ומתן; הורחבו מספר קורסי הלימוד וגוונו התכנים ורמות הלימוד; ומוקדו מאמצים בקבוצת הצעירות טרום לימודים אקדמיים.

מאמידת ההשפעה של התוכנית, שהתבססה על הסקר הטלפוני, עלה כי:

  • התוכנית השפיעה בעיקר על הסיכוי של נשים ללא השכלה טכנולוגית ורקע תעסוקתי טכנולוגי להשתלב בתעשיית ההיי-טק, וסיכוייהן להשתלב בחברת היי-טק או בתפקיד טכנולוגי היה גבוה פי 2.3 בקבוצת הטיפול לעומת בקבוצת הביקורת (כ-13 נקודות אחוז יותר על פי שיטות OLS ו-Propensity Score Matching  PSM לאמידת השפעה, 001. > p).
  • לא נמצאה השפעה של התוכנית על הסיכוי של נשים צעירות טרום לימודים אקדמיים להירשם ללימודים גבוהים בתחום ההיי-טק (ייתכן שאי אפשר היה לזהות השפעה בשל גודל המדגם הקטן בקבוצה זו).
  • לא נמצאה השפעה של התוכנית על השכר ועל התעסוקה של נשים עם רקע תעסוקתי בתחום ההיי-טק.

סיכום

מממצאי המחקר עולה כי התרומה של התוכנית לשילוב נשים בתעשיית ההיי-טק ניכרת בקרב נשים ללא השכלה טכנולוגית ורקע תעסוקתי טכנולוגי והיא משמעותית אף לעומת תוכניות דומות אחרות בעולם. לנוכח הצורך בכוח אדם מיומן בתעשייה זו מחד גיסא ופערי המגדר התעסוקתיים בה מאידך גיסא, מומלץ לשלב את המודל שמציעה התוכנית במערך הכלים שמדינת ישראל נוקטת כדי להתמודד עם סוגיות אלה, להתמקד באוכלוסיית נשים ללא השכלה טכנולוגית ורקע תעסוקתי טכנולוגי ונשים צעירות טרום לימודים אקדמיים, ואף להרחיב את התוכנית לשם הגעה לקנה מידה לאומי רחב יותר.

 

סמדר סומך היא חוקרת מומחית בכירה ע"ש קרן וואהל

 

הצעה לציטוט בעברית:
סומך, ס., בן מאיר, א., שני, ה., שורץ, א. ווילנר, ת. (2022). אמידת ההשפעה של המיזם להגברת שילובן של נשים בתעשיית ההיי-טק: ממצאים מניסוי אקראי מבוקר (RCT). דמ-22-914. מכון מאיירס-ג'וינט-ברוקדייל.

הצעה לציטוט באנגלית:
 Somekh, S., Ben Meir, E., Shany, H., Schwartz, A., & Willner, T. (2022). Impact Evaluation of the Program for Promoting the Integration of Women in the High-Tech Industry Findings of a Randomized Controlled Trial . RR-914-22. Myers-JDC-Brookdale Institute. (Hebrew)