רקע
בתקופת הילדות נרכשות מיומנויות המהוות בסיס חשוב לחיים. חשוב אפוא לאבחן מוקדם ככל האפשר הפרעות התפתחות אצל ילדים ולטפל בהן. לשם כך מספק סל הבריאות הממלכתי שירותים להתפתחות הילד. במסגרת שירותים אלו מאובחנות ומטופלות מגוון הפרעות התפתחות בקרב ילדים – מהפרעות קלות הדורשות טיפול קצר וממוקד בתחום אחד ועד לקויות מורכבות הדורשות טיפול כוללני בתחומים רבים ועל פני זמן. השירותים כוללים טיפולים של מקצועות הבריאות (פיזיותרפיה, קלינאות תקשורת וריפוי בעיסוק) וכן טיפולים מקצועיים מתחומי הפסיכולוגיה והעבודה הסוציאלית.
מערך השירותים להתפתחות הילד בישראל מורכב (1) ממכונים להתפתחות הילד בקופות החולים, בבתי החולים ובקהילה; (2) מיחידות להתפתחות הילד מטעם עמותות ציבוריות בסיוע הרשויות המקומיות, קופות החולים, רשת המתנ"סים או גופים פרטיים; (3) ממטפלות עצמאיות ממקצועות הבריאות. ואולם, יש בישראל בעיה מתמשכת של זמני המתנה ארוכים למערך שירותי התפתחות הילד.
בספטמבר 2020 התחיל משרד הבריאות ברפורמה: המשרד סיפק לקופות החולים מימון לפיתוח שירותים להתפתחות הילד בתוך קופות החולים וקבע אמות מידה ללוח הזמנים לטיפול. היעד הסופי של הרפורמה נקבע לשנה מאוחר יותר: 95% מן הפונים למערך שירותי התפתחות הילד ימתינו פחות משלושה חודשים לאבחון ולטיפול.
בתחילת שנת 2020, סמוך למועד המקורי שבו הייתה הרפורמה אמורה להיכנס לתוקף, פנה משרד הבריאות אל מכון מאיירס-ג'וינט-ברוקדייל בבקשה לערוך מחקר שיבדוק את השפעת הרפורמה על השימוש במערך שירותי התפתחות הילד בישראל ועל זמני ההמתנה לשירותים אלו. דוח זה עוסק בתיאור תמונת המצב ערב הרפורמה ובבחינת עמדותיהן של נשות המקצוע בנוגע לרפורמה. מחקר המשך יאפשר לבחון את השפעת הרפורמה על השימוש במערך השירותים להתפתחות הילד ועל הזמינות שלהם.
מטרות
מטרת המחקר הייתה לבחון את המגמות בשימוש במערך השירותים להתפתחות הילד ובמספר הילדים עם אבחון לאוטיזם או לנכות סומטית (נכות תפקודית מתמשכת) שאובחנו וטופלו בתקופה שקדמה לרפורמה, ולהתמקד בתמונת המצב ערב הרפורמה לשם יצירת בסיס להשוואה (baseline). מטרה נלווית הייתה הגעה לתובנות בעניין עמדותיהן של נשות מקצוע בכירות בתחום (להלן: מנהלות) בנוגע לשינויים שחלו בעשור האחרון במערך השירותים להתפתחות הילד ובנוגע לרפורמה של 2020.
שיטה
(1) ניתוח נתונים מנהליים של משרד הבריאות וקופות החולים מן השנים 2010–2020 בנוגע לשימוש בשירותי התפתחות הילד; (2) ניתוח זמני המתנה לשירותי התפתחות הילד בחודשים יוני-אוגוסט 2020; (3) ראיונות עומק עם 10 מנהלות ממגוון מוסדות, ובהן מנהלות מקופות חולים, ממשרד הבריאות, ממכוני התפתחות הילד ומאגודות מקצועיות של נותני שירותים.
ממצאים
לפי הנתונים, בשנים 2010–2018 נמצאה עלייה ניכרת בשימוש במערך השירותים להתפתחות הילד בכלל האוכלוסייה. כמו כן עלה מספרם של הילדים עם אבחון לאוטיזם או לנכות סומטית, והם צרכו שירותים יותר מבעבר. זמני ההמתנה לא נמצאו אחידים בין שירות אחד למשנהו ובין קופת חולים אחת לאחרת.
מתוך ראיונות העומק עם המנהלות עלו נושאים אחדים:
- קופות החולים פעלו לגיוס מטפלות ממקצועות הבריאות. לדברי המנהלות לא הייתה רמה אחידה של הצלחה בהעסקת המטפלות. לדעת חלקן, הקופות היו צריכות להציע למטפלות הוותיקות חוזים אישיים בהתאם לניסיונן, השכלתן ומומחיותן.
- האגודות המקצועיות של נותני השירות פתחו במאבק להגברת המודעות בקרב חבריהם וחברותיהן בעניין ערך עבודתם. רבות מן המטפלות ממקצועות הבריאות לא חתמו על החוזים המוצעים כיוון שסברו שהתנאים לא היו טובים דיים.
- המרואיינות העלו מגוון דעות בעניין השקת הרפורמה בזמן מגפת הקורונה: חלק מן המרואיינות חשבו שלקורונה לא תהיה השפעה על הצלחת הרפורמה; אחרות ציינו כי היה בעיתוי אתגר למערך התפתחות הילד.
- כיוון שמגפת הקורונה מנעה מחלק מן המטפלות ממקצועות הבריאות ומן המטופלים להגיע למקום הטיפול גבר השימוש במתן שירותים מרחוק.
המלצות
מן הממצאים שנאספו בסוף שנת 2020 עלו ההמלצות שלהלן:
- להגדיל את שיתוף הפעולה בין משרד הבריאות ובין כל הגורמים הרלוונטיים בקופות החולים, במכונים, ביחידות המטפלות ובאגודות המקצועיות.
- לקדם שיתוף של הורי המטופלים בחשיבה על השפעות הרפורמה.
- להאריך את זמן יישום הרפורמה כדי לאפשר לקופות החולים לשלב מטפלות חדשות כפי שהרפורמה קובעת. את הזמן הזה אפשר לייחד גם לשיח עם הגורמים העיקריים כדי למצוא פתרונות משלימים לרפורמה.
- לגייס מטפלות ותיקות נוספות ממקצועות הבריאות ולקדם את מעורבות המטפלות הוותיקות במערך הרפורמה באמצעות חוזים דיפרנציאליים למטפלות, שיהיו מבוססים על מומחיות, ותק והשכלה.
- להגדיל את תקציב הרפורמה לצורך מימון תקנים נוספים ותנאים משופרים.