רקע
שירותי הבריאות והרווחה בישראל מספקים לזקנים עם מחלה ו/או מוגבלות שירותים רבים ועם זאת לבני המשפחה תפקיד חשוב בטיפול בהם. בשנים האחרונות מתפתחת תפיסה טיפולית ששמה את המשפחה במרכז ( family centered care ), ומטרתה לתת מענה הן לצורכי הזקן והן לצורכי בן המשפחה המטפל בו. התפיסה רואה בזקן ובבן המשפחה שותפים לניהול הטיפול ולקבלת ההחלטות. ברוח תפיסה זו, בשנת 2013 החל ג’וינט ישראל-אשל, בשיתוף הקרן למפעלים מיוחדים במוסד לביטוח לאומי, משרד
העבודה, הרווחה והשירותים החברתיים והרשויות המקומיות בבת ים ובבני ברק, לפתח את תוכנית שקד שמטרתה לתת מענה כולל לבני משפחה מטפלים.
בשנת 2015 הוקמו במסגרת התוכנית שני מרכזים עירוניים, “מרכזי שקד”, בבת ים ובבני ברק, שמטרתם לזהות את הצרכים של בן המשפחה המטפל, הן כמתאם הטיפול בזקן והן עבור עצמו, לבנות תוכנית טיפול ראשונית שתפנה אותו לשירותים שונים בקהילה ולעקוב מעקב יזום אחר מימוש תוכנית הטיפול. המרכזים אמורים לספק מענים דיפרנציאליים למטפלים עיקריים – ליווי פרטני, ייעוץ ומתן מידע, קבוצות לתמיכה רגשית, סדנאות להקניית מיומנויות, הפגה מן הטיפול והסברה קהילתית. זאת כדי לתת שירות
מיטבי לבני המשפחה ולזקנים. מטרה נוספת של המרכזים היא לבנות שיתופי פעולה עירוניים ולהעלות את המודעות של אנשי המקצוע בשירותים העירוניים לצרכים של בני המשפחה המטפלים.
מטרות המחקר
1. הערכה מעצבת – לבנות כלי לעבודת המרכז )שאלון אינטייק(, לבחון את אוכלוסיית היעד, לבחון היבטים ארגוניים בהפעלת התוכנית ולעצב מדדים של הערכה שוטפת.
2. הערכה מסכמת – לבחון את שביעות הרצון ואת התרומה הנתפסת עבור בני המשפחה והזקנים ועבור מערכת השירותים החברתיים בעיר.
שיטת המחקר
המחקר כלל את הרכיבים האלה: ניתוח מידע מנהלי שנאסף על הפונים למרכזים; ביצוע ראיונות טלפוניים בקרב מדגם של הפונים; ביצוע ראיונות פנים אל פנים עם מפעילי התוכנית ועם גורמים שמפעילי התוכנית מקיימים עימם שיתוף פעולה.
ממצאים
בבחינת אוכלוסיית היעד עלה כי המרכזים הגיעו לבני משפחה המטפלים לאורך זמן, ורובם דיווחו על תחושת עומס כבדה או כבדה מאוד. כמו כן, מן הממצאים עולה כי המרכזים הצליחו להיות מקור של תמיכה במהלך תקופת הטיפול הממושכת עבור בני המשפחה המטפלים. כך למשל, מרבית בני המשפחה דיווחו כי נעשתה עימם יותר משיחת ייעוץ אחת, ו-30% דיווחו כי נעשו עימם יותר משש שיחות ייעוץ. הרוב דיווחו כי בשיחות הייעוץ הם זכו לאוזן קשבת, להזדמנות לשתף בנושאים שהטרידו אותם, לתמיכה
רגשית ולתחושה של קשר משמעותי עם המרכז.
רוב בני המשפחה אמרו כי מרכז שקד הפך כתובת שאליה הם יכולים לפנות ( 35% – במידה רבה מאוד, 37% – במידה רבה). נוסף לכך, כמעט כולם (94% ) העידו כי הם מרוצים מן הקשר עם המרכז במידה רבה מאוד או במידה רבה.
רובם דיווחו כי התוכנית תרמה להם באמצעות מתן תמיכה רגשית. 53% דיווחו כי המרכז עזר להם לחשוב על צדדים חיוביים, להתמודד עם קשיים (52% ) ולהכיר אנשים דומים ( 46% ). 39% דיווחו על הקלה בעומס, על כך שלמדו לדאוג לעצמם ( 39% ), להתמודד עם רגשות (36% ) ולקחת פסק זמן מן הטיפול ( 30% ). בתחום של שיפור הטיפול בזקן עולה כי 48% מבני המשפחה דיווחו כי קיבלו מידע על זכויות, 44% קיבלו מידע על המחלה, ו-35% רכשו מיומנויות וכלים ולמדו כיצד לשפר את הקשר עם הזקן.
ברמה העירונית, המרכזים הצליחו להעלות את המודעות של הגורמים הבכירים במערכות הרווחה בעיר לתופעה החברתית של בני משפחה מטפלים, לייצר מנגנונים ארגוניים לריכוז ולתיאום הפעילות המכוונת לאוכלוסייה זו ולייצר שיתוף פעולה עם גופים אחרים. עם זאת, עדיין עולה צורך ממשי להרחיב את שיתוף הפעולה לכלל הדרגים הפועלים בתחום.
סיכום ומסקנות
מרכזי שקד הצליחו להגיע לאוכלוסיית יעד רלוונטית והפכו מוכרים הן על ידי אנשי המקצוע והן על ידי תושבי העיר. המרכזים סיפקו לבני המשפחה המטפלים מגוון שירותים: ייעוץ אישי, קבוצות תמיכה, ערבי הסברה וסדנאות. נקודות החוזק של המרכזים הן פרואקטיביות והעלאת מודעות לצורכיהם של בני המשפחה. תרומתם העיקרית עבורם היא ביסוס כתובת לפניות, שמירה על קשר רציף עם הפונה, מתן תמיכה רגשית, מתן מידע וייעוץ והפניה לשירותים לזקן.