התוכנית לפיתוח כלכלי-חברתי של האוכלוסייה הבדואית בנגב לשנים 2021-2017 (החלטת ממשלה 2397): הערכה כוללת – דוח ביניים

המחקר הוא חלק מסדרת מחקרי תוכנית החומש לפיתוח כלכלי-חברתי בקרב האוכלוסייה הבדואית בנגב 2017-2021 אשר בוצעו בשיתוף האגף לפיתוח כלכלי חברתי בחברה הבדואית בנגב

מסמך זה עוסק במיפוי תוכנית החומש לאוכלוסייה הבדואית בנגב לשנים 2021-2017 (מתוקף החלטת ממשלה 2397) (להלן: תוכנית החומש) ובפרט בזיהוי רכיביה העיקריים של התוכנית וניתוח הקשרים שביניהם. תוכנית החומש שבמרכז דוח זה היא תוכנית ממשלתית שנייה ברצף המפנה משאבים לאוכלוסייה הבדואית, אשר מצויה בתחתית הדירוג החברתי-כלכלי במדינת ישראל. התוכנית חותרת לצמצום הפערים בינה ובין כלל אוכלוסיית המדינה ולהגברת שילובה בחברה ובכלכלה הישראלית באמצעות הקצאת תקציב תוספתי ועיגון תקציבים ממקורות נוספים וכן באמצעות פיתוח תוכניות עבודה במגוון תחומים.

תוכנית החומש היא תוכנית מורכבת מבחינת מגוון תחומי החיים שבהם היא עוסקת והמספר הרב של גופים ממשלתיים המעורבים ביישומה. מכון מאיירס-ג'וינט-ברוקדייל עורך מחקר מלווה נרחב לתוכנית החומש, הכולל 15 מחקרים בתחומי חיים שונים. מלבד מחקרים אלו נערך מחקר הערכה כוללת של התוכנית. מטרתו לבחון את תוכנית החומש באופן כולל, תוך שימוש בשיטות מחקר המותאמות להתערבויות מורכבות, בין היתר על ידי תכלול של מגוון המחקרים שבוצעו עד כה.

דוח זה מציג את השלב הראשון במחקר הערכה זה: מיפוי התוכנית תוך בחינת התמונה הכוללת והאופנים שבהם היא מנסה לקדם את האוכלוסייה הבדואית בנגב במגוון תחומים: חינוך (פורמלי ובלתי פורמלי), השכלה גבוהה; תעסוקה; תפקודן של הרשויות המקומיות הבדואיות; פיתוח תשתיות; רווחה, חברה ובריאות. המיפוי מאפשר גם לבחון את קשרי הגומלין בין התחומים השונים שבהם התוכנית עוסקת.

המיפוי כלל הכנת מודלים לוגיים לתוכנית כולה ולכל אחד מתחומי ההתערבות המרכזיים בה. המודלים סייעו להפיק תובנות והמלצות אשר פורטו בנוגע לכל תחום. במסמך זה מובאות במרוכז התובנות העיקריות לכל אחד מן התחומים, בצירוף תובנות כלליות חשובות שעלו מתהליך המיפוי. צוות המחקר סבור שדיון בתובנות ובסוגיות אלו עשוי לסייע בגיבוש חשיבה סדורה בנוגע לתוכנית ולהבחין בתחומים שזכו לטיפול מקיף מצד אחד ובתחומים שטרם זכו לטיפול כזה מצד שני. חשיבה כזו עשויה לסייע לא רק בהבנת התוכנית לשנים 2021-2017, אלא גם – ובעיקר – להוות כלי עזר לתכנונה של תוכנית החומש לשנים 2026-2022.

אלו התובנות הכלליות שעלו מעבודת המיפוי:

  • מומלץ לבחון פיתוח מענה מתואם לצעירים בדואים חסרי מעש, המתקשים להשתלב בעבודה או בלימודים, ולתת את הדעת לסוגיות של חינוך, השכלה, הכשרה מקצועית, תעסוקה והשתלבות בקהילה בהקשר זה.
  • מומלץ לבחון אפשרויות ליצירת מנגנון מובנה לשיתוף הציבור הבדואי בהכנת תוכנית החומש הבאה וביישומה, הן בנוגע לדגשים מרכזיים בתוכנית הן בנוגע לדרכי פעולתה ויישומה.
  • מומלץ לבחון באילו תחומי פעילות אפשר לרתום את האוכלוסייה הבדואית לקידום פעיל של מטרות מוסכמות (כגון מניעת אלימות או איכות הסביבה).
  • בתחום החינוך בכללותו ועל רכיביו השונים (חינוך פורמלי לרבות פדגוגיה והכשרת מורים וחינוך בלתי פורמלי) אומנם ניתן מענה רחב, אך הוא מבוסס במידה רבה על תוכניות קיימות. בהתחשב במגוון האתגרים בתחום זה, שהחריפו בעקבות משבר מגפת הקורונה, מומלץ לשקול תוכנית מקיפה לשנים אחדות, אשר תהיה ייחודית לאוכלוסייה זו ותתייחס להיבטים השונים של תחום החינוך: איכות ההוראה, הנשירה מבתי הספר הבדואים בנגב, ההישגים בבחינות הבגרות וההכוונה להמשך לימודים לאחר התיכון.

 

הצעה לציטוט בעברית:
לף, י., מג'אדלה, א., הפנר, מ. ואייל, י. (2021). התוכנית לפיתוח כלכלי-חברתי של האוכלוסייה הבדואית בנגב לשנים 2021-2017 (החלטת ממשלה 2397): הערכה כוללת – דוח ביניים. דמ-21-921. מכון מאיירס-ג'וינט-ברוקדייל. 


הצעה לציטוט באנגלית:
Loeff, Y., Majadlih, A., Hafner, M., & Eyal, Y. (2021). The Socio-Economic Development Plan for the Bedouin Population in the Negev: 2017-2021 (Government Resolution 2397): A Comprehensive Evaluation – Interim Report . RR-921-21. Myers-JDC-Brookdale Institute. (Hebrew)