רקע
הגידול בתוחלת החיים והעלייה המואצת הצפויה במספר האזרחים הוותיקים בעשורים הקרובים, בד בבד עם יישום מדיניות של "הזדקנות בקהילה" ("aging in place") הביאו לפיתוח מענים קהילתיים בישראל, המסייעים לאזרחים ותיקים ולבני משפחותיהם בתחומי חיים שונים. כדי לחזק את הממד הקהילתי במארג השירותים הניתנים לאזרחים הוותיקים בקהילה פותחה והופעלה התוכנית "קהילה לדורות" – תוכנית חלוץ (פיילוט) שמטרתה לפתח קהילה עבור האזרח הוותיק, להעניק לו תחושת שייכות וביטחון ולתרום לשיפור איכות חייו. את התוכנית יזמה קרן דליה ואלי הורביץ, והיא פעלה בארבע רשויות מקומיות ובשתי מועצות אזוריות בשנים 2020-2017. את הפעלתה הובילו המינהל לאזרחים ותיקים והשירות לעבודה קהילתית במשרד העבודה, הרווחה והשירותים החברתיים, קרן דליה ואלי הורביץ וג'וינט ישראל-אשל. התוכנית פעלה בשלושה מוקדי התערבות: האזרח הוותיק ומשפחתו; הקהילה; ארגונים מקומיים, לרבות המחלקות לשירותים חברתיים.
ג'וינט ישראל-אשל פנה למכון מאיירס-ג'וינט-ברוקדייל בבקשה להעריך את תוכנית. דוח זה מציג את ממצאי מחקר ההערכה שבדק את שש הקהילות שבהן פעלה התוכנית.
מטרה
לבחון באיזו מידה הושגו מטרות תוכנית החלוץ על פי מדדי ההצלחה שהוגדרו במודל הלוגי שלה, בקרב שלושת מוקדי ההתערבות: הפרט, הקהילה והארגונים המקומיים.
שיטה
המחקר התבסס על גישה רטרוספקטיבית, ולפיה נאספו נתונים ממקורות שונים בתום תקופת הפעלת התוכנית. במחקר שולבו שיטות כמותיות ואיכותניות, והוא כלל את הרכיבים האלה:
- ראיונות, באמצעות שאלון מובנה, עם 302 חברים בתוכנית (מהם 39 הפועלים בהתנדבות למענם ולמען האזרחים הוותיקים בקהילה, להלן: פעילים קהילתיים) ועם 604 אזרחים ותיקים בקהילה שאינם חברים בתוכנית (להלן: תושבים). הראיונות נערכו בחודשים יוני-אוקטובר 2020.
- ראיונות חצי-פתוחים עם: 12 עובדים סוציאליים במחלקות לשירותים חברתיים (להלן: עו"סים), 12 אנשי מקצוע ובעלי תפקידים בארגונים מקומיים שהיו מעורבים בתוכנית ו-6 מנהלי תוכנית. הראיונות נערכו בחודשים מאי-יוני 2020.
- ניתוח נתונים ממערכת המידע המנהלית שנוהלה בקהילות ומסקרי הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה.
- ניתוח סיכומי ועדות היגוי וועדות ביצוע.
ממצאים עיקריים
פעילויות: התוכנית יזמה, ארגנה או שהייתה שותפה בארגונן של כ-100 פעילויות חברתיות. מספר המשתתפים בכל הפעילויות הללו היה כ-5,000.
הפעילים הקהילתיים השתתפו בוועדות ובתהליכי קבלת החלטות הנוגעות למרחב הקהילתי, חלקם עברו קורס מנהיגות והדרכות. הפעילים יזמו וארגנו כמחצית מן הפעילויות שיועדו לכלל האזרחים הוותיקים.
התנדבות: היקף ההתנדבות היה הגבוה ביותר בקרב הפעילים הקהילתיים, פחות בקרב חברי התוכנית והנמוך ביותר בקרב התושבים. עם זאת, שיעורי התנדבות אלה גבוהים משיעורי ההתנדבות בקרב כלל בני 65+ באוכלוסייה בישראל.
תרומת התוכנית לפרט: התוכנית תרמה להעצמת כלל האזרחים הוותיקים בקהילה ולהעלאת המסוגלות האישית שלהם ומעורבותם בחיי הקהילה, בעיקר בקרב הפעילים הקהילתיים. אף על פי שמרותקי הבית שהיו חברים בתוכנית לא הוגדרו אוכלוסיית יעד ספציפית לתוכנית, הם קיבלו מענה ייחודי ודיווחו על קבלת מענה רב יותר מן התושבים מרותקי הבית שלא השתתפו בתוכנית. עם זאת, עדיין היו להם צרכים שלא קיבלו מענה מספק.
תרומת התוכנית לקהילה: התוכנית תרמה רבות להעלאת הלכידות החברתית והחוללות הקולקטיבית, אשר באה לידי ביטוי בחוסן קהילתי. תרומה פחותה יוחסה לפיתוח השירותים, והיא באה לידי ביטוי בשיפור מועט בנגישות השירותים ובמרחב הפיזי. ההירתמות הקהילתית בתקופת משבר הקורונה הגבירה את תחושת השייכות של כלל האזרחים הוותיקים לקהילה.
תרומת התוכנית לארגונים המקומיים: התוכנית יצרה פלטפורמה לשיתופי פעולה בין התוכנית ובין ארגונים מקומיים והעלתה אצלם את המודעות לאוכלוסיית האזרחים הוותיקים, ליכולותיה ולהיותה "נכס" עבור עצמה ועבור הקהילה. התוכנית תרמה להקניית דפוסי עבודה קהילתית-מתכללת-ומתוכננת בארגונים מקומיים עבור כלל האזרחים הוותיקים בקהילה. עם זאת, עו"סים פרטניים במחלקות לשירותים חברתיים ציינו שלא קיבלו הדרכה שיטתית וכלים לעבודה קהילתית.
המלצות
יש להרחיב את השפעתה של התוכנית לקהלים רבים יותר בקהילה ולהגביר את ההשתתפות הפעילה בה, לרבות מתן מענה למתקשים בניידות ולמרותקי בית. במסגרת פיתוח החוסן הקהילתי והיוזמות בקרב כלל האזרחים הוותיקים בקהילה, יש לבסס ולהרחיב את פיתוח המנהיגות ולהדגיש יותר את הנגשת השירותים הציבוריים ואת התאמת המרחב הפיזי לאוכלוסייה זו. במחלקות לשירותים חברתיים, יש לתגבר את פעילות העו"סים הקהילתיים בתחום הזיקנה, וכן להעביר הכשרות שיטתיות לעו"סים קהילתיים בתחום הזיקנה והכשרות שיטתיות לעו"ס זיקנה בנושא הגישה הקהילתית. מומלץ להעריך שוב את התוכנית בעוד שנה או שנתיים, בשלבים הבאים של הטמעת השינוי החברתי-קהילתי שהיא מקדמת.