רקע
בשנים האחרונות גוברת ההכרה ברגישותם ובפגיעותם של ילדים בגיל הרך (לידה עד שש) ובצורך במענים ייחודיים לשמירה על רווחתם. ילדים בגיל זה הם הקבוצה הפגיעה ביותר בקרב ילדים בכל הנוגע לחשיפה למגוון מצבי טראומה ובהם התעללות והזנחה. התלות המוחלטת בדמויות המטפלות בהם וחוסר היכולת להבין מסוכנות, לפרש אותה או לדווח עליה חושפים אותם הן לפגיעה עצמה הן להשפעותיה ארוכות הטווח. לכן עלה צורך לרכז ולהמשיג את גוף הידע שיש בעולם ובישראל בנושא זה. בספטמבר 2024 פנה מנהל מחקר והתכנון במוסד לביטוח לאומי בשיתוף הקרן לילדים ונוער בסיכון אל צוות ילדים, נוער וצעירים במכון מאיירס-ג'וינט-ברוקדייל בבקשה לערוך מחקר בנושא טראומה בגיל הרך.
מטרה
מטרת העל של מחקר זה היא לספק מידע מן הארץ ומן העולם על טראומה בקרב ילדים בגיל הרך, ובעיקר על שיטות איתור, זיהוי וטיפול, על התערבויות ועל שירותים המיועדים לקבוצת אוכלוסייה זו.
שיטה
נערכה סקירה מעמיקה של ספרות מקצועית ואקדמית ממדינות מערביות שיש בהן ספרות מחקרית ענפה וידע אמפירי רחב. הסקירה נערכה בחודשים ספטמבר 2024-פברואר 2025. החיפוש נעשה במנועי חיפוש ובמגוון מאגרי מידע אקדמיים באמצעות שימוש במילות חיפוש הרלוונטיות למחקר. נוסף על כך נערכו 15 ראיונות עומק חצי מובנים עם קובעי מדיניות מן הדיסציפלינות בריאות ורווחה ועם מגוון אנשי מקצוע. הראיונות נערכו בחודשים דצמבר 2024-מרץ 2025.
ממצאים
הצגת ממצאי המחקר נחלקה לשני חלקים: בחלק הראשון הוצגו ממצאים עדכניים מן הספרות הבין-לאומית. הממצאים הדגישו את פגיעותם הרבה של ילדים בגיל הרך, את חשיבותם של מענים טיפוליים רגישים לגיל הזה ואת חשיבותן של גישות טיפול מבוססות ראיות שעוסקות בדרכי זיהוי, איתור והתערבות ובאתגרים הכרוכים בהן. בחלק זה הובאו דוגמאות של תוכניות ומודלים טיפוליים שהוכחו יעילים מבחינה מחקרית ונשענים על עקרונות העבודה האלה: זיהוי מוקדם של ילדים שחוו טראומה, עבודה עם צוותים רב-מערכתיים, תמיכה בהורים והכשרות לצוותי חינוך וטיפול. החלק השני התבסס על ראיונות העומק והציג תמונת מצב עדכנית על ההתמודדות עם טראומה בגיל הרך בשדה המקומי. המרואיינים שיתפו בתפיסותיהם בנוגע לצרכים ולאתגרים העיקריים בהתמודדות עם טראומה בגיל הרך בישראל. הם התייחסו לקושי לזהות סימני טראומה בילדים בגיל זה, למחסור בשירותים ייעודיים, לחוסר הידע וההכשרה של אנשי מקצוע, להיעדר מדיניות ברורה, להיעדר הכשרות מובנות לאיתור ולטיפול בטראומה בגיל הרך וכן לצורך בעבודה רב-מערכתית בהנהגת משרדי הממשלה.
המלצות
- פיתוח מדיניות לאומית מקיפה לטיפול בטראומה בגיל הרך מתוך הכרה במאפיינים הייחודיים של טראומה בגיל זה.
- הטמעת דרכי עבודה בגישה מודעת טראומה (trauma-informed approach) בכלל המערכות. עבודה בגישה זו דורשת שינוי מערכתי: הכשרה ייעודית, שפה מקצועית משותפת והתארגנות לשיתופי פעולה של כלל הגופים המטפלים בילד.
- פיתוח תוכניות אינטגרטיביות וחדשניות מבוססות ראיות לטיפול בטראומה בגיל הרך.
- פיתוח והטמעה של מענים מותאמים לאוכלוסיות מגוונות מבחינה גאוגרפית, מבחינה אתנית ומבחינה חברתית-כלכלית ולקהלים פגיעים כגון ילדים עם מוגבלויות וילדים החיים בעוני.
- העמקת הידע והרחבת ההכשרות המקצועיות בקרב אנשי מקצוע הפוגשים בעבודתם ילדים בגיל הרך. ההכשרות צריכות לכלול ידע עדכני על טראומה בגיל הרך והשפעותיה על חיי הילדים, על דרכי איתור, על תגובה מותאמת ועל שיח רגיש עם הורים.
- חיזוק התמיכה הרגשית ובניית חוסן בקרב אנשי מקצוע בתחום גיל הרך במסגרות חינוך-טיפול.
- חיזוק מעורבות ההורים והעמקת ההדרכה הניתנת להם בנושא טראומה בגיל הרך, מתוך הכרה בתפקידם המרכזי של ההורים בתהליכי ההתמודדות וההחלמה של ילדיהם מטראומה.
- פיתוח תוכניות טיפול מותאמות אישיות לכל ילד ושילוב ההורים בתהליך.
- איסוף נתונים, תיעוד ומחקר ארוך טווח על היקף תופעת הטראומה בגיל הרך ועל השפעותיה לאורך זמן.
הצעה לציטוט בעברית:
ניג'ם-אכתילאת, פ., טופורק בר, א. ושורק, י. (2025). טראומה בגיל הרך: הגדרה, השפעות, גישות טיפול והתערבויות — דוח מחקר. דמ-25-055. מכון מאיירס-ג'וינט-ברוקדייל.