מחקרי הגירה בעולם, ובהם מחקרים על עולים בישראל, מראים שלוותק בארץ היעד יש השפעה חיובית על תהליך הקליטה בתעסוקה, ברכישת שפה ובתחומים נוספים. מחקר זה הוא הראשון שנערך בישראל על ילידי אתיופיה כעשרים שנה לאחר עלייתם, והוא בוחן את איכות קליטתם בטווח הארוך.
ילידי אתיופיה שעלו לישראל בשנים 1991-1979 בהיותם בני פחות משנה עד 45 מהווים 22% מקהילת יוצאי אתיופיה בישראל. כיום הם בני 65-23, מחציתם בני 34-23. מטרת המחקר הייתה ללמוד על הישגיהם בהשכלה ובתעסוקה, מצבם הכלכלי, קליטתם החברתית-תרבותית, תחושת השייכות שלהם לארץ לצד זיקתם למורשת האתיופית, השתלבות ילדיהם במערכת החינוך ובתחום החברתי וכן כיצד הם עצמם מעריכים את תהליך קליטתם ואת הקשיים שאִתם הם מתמודדים.
לאחר עשרים שנה בארץ יוצאי אתיופיה מדווחים על התמודדות עם בעיות דיור (39%), בעיות כלכליות וחובות מכבידים (35%), יחס שלילי מצד יהודים ותיקים (31%) והבדלי תרבות ומנטליות (22%). בכל התחומים הללו, להוציא דיור, חלה ירידה בשיעור המדווחים על בעיות כיום לעומת העבר. סוג נוסף של בעיות נוגע לדור השני: 20% מההורים לילדים בגיל 17-15 מדווחים על בעיות משמעת של ילדיהם בבית הספר.
בשיעורי התעסוקה נסגרו הפערים, והתמונה אף התהפכה: שיעורי התעסוקה של יוצאי אתיופיה הוותיקים, גברים ונשים כאחד, עולים על שיעורי התעסוקה של היהודים הוותיקים. הבדלים משמעותיים לרעת יוצאי אתיופיה קיימים עדיין במשלחי היד ובשכר. פערי השכר הגדולים ביותר הם בקרב האקדמאים.
בנוגע לרמת ההשכלה, כיום כמעט אין הבדל בשיעור בעלי 12 שנות לימוד בקרב יוצאי אתיופיה שעלו עד גיל 18 לעומת היהודים הוותיקים. הפער מתמקד בשיעור בעלי התואר האקדמי.
תמונת הקליטה החברתית-תרבותית של יוצאי אתיופיה הוותיקים משקפת את רצונם העז הן להשתלב בחברה הישראלית הן לשמר את מורשת הקהילה. השאיפה להשתלבות מתבטאת בין היתר בשיעורים הגבוהים של המדברים עברית בהקשרים שונים, המשרתים בצבא או בשירות לאומי והמצביעים בבחירות. נוסף על כך, שיעור גבוה מדווחים שלפחות מחצית מחבריהם אינם יוצאי אתיופיה. עם זאת, כשליש מדווחים שחוו אפליה אישית בעבודה ובצבא ורבים יותר תופסים שיש אפליה קבוצתית כלפי יוצאי אתיופיה ככלל מצד מוסדות כגון משטרת ישראל, משרד החינוך וצה"ל.
למרות הקשיים והפערים, יוצאי אתיופיה הוותיקים מביעים שביעות רצון גבוהה מקליטתם בארץ וכמעט כולם מרגישים בבית בישראל.
אזכור הפרסום בספרות האקדמית
Haynes, B. D. (2018). The Soul of Judaism: Jews of African Descent in America. NYU Press.
Kuna, S., & Nadiv, R. (2019). The Embodiment of Otherness: Deconstructing Power Relations Between Staffing Agencies, Diverse Jobseekers, and Organizations in the Israeli Business Sector. In Diversity, Affect and Embodiment in Organizing (pp. 195-224). Palgrave Macmillan, Cham.
Mola, S. (2016). Ethiopian Immigrants and the Perception of Media. In A Justice-Based Approach for New Media Policy(pp. 71-85). Palgrave Macmillan, Cham.
Amzalag, M., Elias, N., & Kali, Y. (1771). Adoption of Online Network Tools by Minority Students: The Case of Students of Ethiopian Origin in Israel. IJIKM, 8, 2013.