שימוש בנתוני דוח ויטקובסקי על הפעילות הפיננסית של קופות-החולים בתהליכי קבלת החלטות במערכת הבריאות

המחקר הנוכחי בוחן את השימוש במידע ב"דוח ויטקובסקי" – בסיס נתונים כספיים על פעילות קופות-החולים. ייחודו של בסיס נתונים זה הוא שהוא הוקם זמן קצר לאחר הפעלת חוק ביטוח בריאות ממלכתי, ואחד מיעדיו המרכזיים היה לסייע בהפעלת החוק. המחקר הוא חלק מפרויקט רב-שנתי של מאיירס-ג'וינט-מכון ברוקדייל, העוסק במקומם של הנתונים בקביעת מדיניות מערכת הבריאות, הקשורה ליישומו של חוק ביטוח בריאות ממלכתי, החל מכניסתו לתוקף בינואר 1995.

המטרה העיקרית של המחקר הייתה ללמוד על השימוש בדוח ויטקובסקי, ולנתח את הסיבות שהביאו לשימוש נרחב בו. לשם כך, רואיינו בראיונות עומק אנשי מפתח בקופות-החולים, במשרדי הבריאות והאוצר, במכוני מחקר, באקדמיה ובגופים אחרים. הראיונות נערכו בסוף שנת 2002 ובתחילת 2003. בנוסף, צוות המחקר בחן את מבנה הדוחות עצמם, וניתח מסמכים רלוונטיים נוספים.

הדוח זוכה לשימוש רב, ומניב תרומה רבה למערכת הבריאות. מהממצאים של המחקר עולה כי הדוח:

•      מספק את מרבית המידע הכספי הדרוש למערכת למעקב שוטף, לבקרה ולפיקוח על הקופות.
•      מהווה רקע להחלטות ממשלתיות על ההקצבות לקופות.
•      מהווה כלי מרכזי המשמש הן את משרד הבריאות (כרגולטור) ומשרד האוצר, והן את הקופות עצמן לתכנון ולתפעול.
•      מסייע לקופות לאתר נקודות תורפה ולנקוט בפעולות התייעלות, ולחיסכון בסעיפים אחדים.
•      משמש חוקרים שונים בתחום הרווחה וכלכלת הבריאות. 

הסיבות לשימוש הנרחב בדוח נזקפות, בין היתר, לכך שהדוח תוכנן ונועד לענות על מטרות מוגדרות (הקשורות בחוק הבריאות), ונבנה בשיתוף פעולה מלא בין משרד הבריאות לבין הקופות. בנוסף, הדוח מוכר כאובייקטיבי, מקצועי, מבוקר ומוסכם על-ידי הגורמים השונים במערכת, וכל אלו תורמים לשימוש בו. לבסוף, מכיוון שהדוח מציג נתונים שוטפים, הוא מאפשר לעקוב אחר מגמות, שינויים מינהליים, סטיות, ליקויים ושיפורים, ועוד.

עם זאת, עלו גם כמה מגבלות לדוח. רבים מהמרואיינים ציינו את הפיגור בקבלת הדוחות כמגבלה. הערות רבות התייחסו לכך שהפירוט של חלק מסעיפי הוצאה והכנסה בדוח אינו מספיק. כמו-כן, למרות שנעשו מאמצים רבים לאחד את ההגדרות של הסעיפים השונים בין הקופות, עדיין קיימים קשיים בהשוואה בין הקופות. הדוח הוא דוח כספי, ואינו מביא מידע על איכות השירותים שהקופות מספקות ועל כמויותיהם. לאור המגבלות הללו, מוצעות המלצות לשיפור הדוח.

המחקר מומן על-ידי קרן קוני וברט רבינוביץ' למחקר יצירתי וחלוצי במאיירס-ג'וינט-מכון ברוקדייל ועל-ידי מענק מטעם המכון הלאומי לחקר שירותי הבריאות ומדיניות הבריאות.