רקע
בשנת 2015 הוחלה הרפורמה הביטוחית בבריאות הנפש, שהעבירה את האחריות להספקת שירותי בריאות הנפש (להלן: ברה"נ) ממשרד הבריאות לקופות החולים. בתחילת יישומה של הרפורמה נערך במכון מאיירס-ג'וינט-ברוקדייל מחקר מקיף שבחן את דפוסי השימוש של נכי נפש בשירותי ברה"נ, מנקודת מבטם (מחקר הבסיס). דוח זה מציג את ממצאיו של מחקר מעקב שנערך בשנת 2020, כחמש שנים לאחר החלת הרפורמה.
מטרות המחקר
לבחון את השינויים בדפוסי השימוש של נכי הנפש בשירותי ברה"נ – טיפול נפשי בקהילה, שיקום פסיכיאטרי (סל שיקום) ואשפוז פסיכיאטרי – ובשירותי הבריאות הכלליים, כחמש שנים לאחר יישום הרפורמה; ובתוך כך לבחון גם אילו יעדים של הרפורמה הושגו ואילו חששות שליוו את יישומה התממשו, לפי נכי הנפש.
שיטת המחקר
סקר צרכנים טלפוני שהועבר ל-678 נכי נפש בין החודשים יולי עד דצמבר 2020. בניתוח הנתונים נערכה השוואה בין ממצאי מחקר הבסיס שנערך בשנת 2016 ובין ממצאי מחקר המעקב שנערך בשנת 2020, ובכל אחד ממועדי המדידה – בין נכי נפש עם ליקוי נפשי בלבד ובין נכי נפש עם ריבוי ליקויים.
ממצאים עיקריים
מן ההשוואה בין מחקר הבסיס למחקר המעקב עלה כי בקרב כלל נכי הנפש חלו עלייה בשיעור האשפוזים הפסיכיאטריים בחמש השנים שקדמו למועד הסקר (מ-30% בשנת 2016 ל-36% בשנת 2020), בצד ירידה בשיעור הצריכה של טיפול נפשי בקהילה בשנה שקדמה למועד הסקר (מ-89% בשנת 2016 ל-83% בשנת 2020). נוסף על כך 48% מנכי הנפש שקיבלו טיפול אמבולטורי במגזר הציבורי טופלו במסגרת קופות החולים, בדומה לתקופה מייד לאחר החלת הרפורמה. עוד נמצא כי שיעור השימוש בשירותי סל שיקום בשנת 2020 היה על פניו גבוה מעט יותר מבשנת 2016 (36% לעומת 32%, בהתאמה), אך ההבדל אינו מובהק. לבסוף נמצא כי נכי נפש עם ריבוי ליקויים השתמשו פחות בשלושת השירותים בברה"נ (טיפול נפשי בקהילה, שירותי סל שיקום פסיכיאטרי ואשפוז פסיכיאטרי) מנכי נפש עם ליקוי נפשי בלבד.
מסקנות והמלצות
כחמש שנים לאחר החלת הרפורמה ולמרות משבר מגפת הקורונה, הצליחה מערכת ברה"נ לשמר את הספקת שירותי סל שיקום, החיוניים להשתלבותם של נכי הנפש בקהילה. עם זאת, הרפורמה נועדה בין היתר להגדיל את מספר המטופלים בקופות החולים, הפועלות בתור הגורם המרכז את מכלול שירותי הבריאות, אולם שיעורם של נכי הנפש המקבלים את הטיפול הנפשי הקבוע שלהם בקופות החולים נותר על כנו. לנוכח ממצא זה והגידול בשיעור האשפוזים הפסיכיאטריים, מומלץ לתגבר את ההשקעה בקופות החולים כדי לטייב את המענים לנכי הנפש ולייעל את תיאום הטיפול בין מגוון שירותי ברה"נ כמו גם בינם ובין הרפואה הראשונית (בפרט שירותים המסופקים על ידי רופאי המשפחה ואחיות קופת חולים).