רקע
מאז החלת חוק ביטוח בריאות ממלכתי בשנת 1995, קובעי מדיניות עוסקים בשאלה באיזו מידה זמני המתנה לרפואה יועצת בקהילה הם חסם לקבלת שירותים. מן ההיבט הקליני, זמני המתנה ממושכים בקהילה לא רצויים שכן הם יכולים להוביל בחלק מן המקרים לפגיעה במצב הבריאות. מן ההיבט המערכתי זמני המתנה ארוכים מעלים את הסבירות לסיבוכים ואף לאשפוז ובכך פוגעים בבריאות האוכלוסייה ומגדילים את סך ההוצאות של מערכת הבריאות. כמו כן הם מגדילים את ההוצאה הפרטית שכן מבוטחים רבים המבקשים לקצר את התור שנקבע להם פונים לקבלת טיפול דרך מערכת הבריאות הפרטית.
המחקר הוא חלק מפרויקט לאומי בהובלת משרד הבריאות למדידת זמני ההמתנה בקהילה.
מטרות
- לבחון את תפיסת המבוטח בנוגע לזמני ההמתנה לרופאים יועצים בקהילה ואת חווית ההמתנה מנקודת מבטו.
- לאפיין את התנהלות המבוטח ואת הגורמים שמשפיעים עליו בקביעת תור.
- להבין את התנהלות ארגון הביקור ברפואה יועצת ולאתר חסמים שיסייעו לקצר את זמני ההמתנה.
שיטה
סקר טלפוני בקרב מדגם מייצג של כל תושבי ישראל שהיו בני 22 ויותר בעת ביצועו (מאוגוסט 2019 ועד פברואר 2020). כדי להבטיח ייצוגיות של קבוצות האוכלוסייה (ערבים ויהודים), בוצע מדגם שכבתי-היררכי עם דגימת יתר של 28% נדגמים ערבים. לצורך הסקר פותח שאלון ייחודי הבוחן את חווית המטופל בהמתנה לרפואה יועצת בקהילה. השאלון כלל שאלות על זמן ההמתנה הנתפס וסבירותו ועל קבלת ההחלטות לאורך תהליך קביעת התור והביקור אצל הרופא היועץ. 3,751 מרואיינים השיבו לסקר בראיון טלפוני שארך כ-20 דקות (שיעור היענות של 59%).
ממצאים
מן הסקר עולה כי רוב מי שהיו צריכים רופא יועץ בחצי השנה שקדמה לסקר, הגיעו אליו או ממתינים להגיע אליו. מעטים לא ניסו לקבוע תור, ניסו ולא קבעו תור או לא הגיעו לתור שנקבע. מרגע שאדם מרגיש צורך לפנות לרופא יועץ הוא יכול לעבור כמה מסלולים עד הגעה או אי-הגעה לתור. הסיכוי של אדם לעבור מסלול מסוים מושפע ממאפייני הרקע שלו (החברתיים-כלכליים, הדמוגרפיים והבריאותיים) וגם החוויה שלו צפויה להיות שונה בכל מסלול. זמן ההמתנה הממוצע לתור שהוצע הוא 83-31 ימים (תלוי במסלול). כמחצית מן המשיבים שקבעו תור סברו שזמן ההמתנה לתור שנקבע סביר או סביר מאוד. עוד נמצא כי זמן המתנה ממושך לרופאים יועצים בקהילה הוא הסיבה השכיחה ביותר לפנייה לרפואה יועצת פרטית (כולל שב"ן).
סיכום וכיווני פעולה
זמני המתנה הם אחד ממדדי האיכות של מערכת הבריאות המנוטרים והמפורסמים על ידי משרד הבריאות, ויש להמשיך למדוד אותם כך שיהיו חשופים גם לציבור. נוסף למדידה האובייקטיבית, יש חשיבות רבה להמשך מדידה של חוויית המבוטח בעת קביעת התורים, מאחר שהיא אחד הגורמים המשפיעים העיקריים שיקבעו אם ימתין, יבחר לפנות לרפואה פרטית או אף יוותר על הטיפול. נוכח הדיון הציבורי העכשווי בנוגע לרפורמת קיצור זמני ההמתנה לשירותי בריאות, עולה צורך במחקר משלים ובו ייאספו נתונים לבחינת זמני ההמתנה לניתוחים אלקטיביים בבתי חולים ולבדיקות הדמיה.