תכנית "בית חם" לקשישים: מחקר הערכה

מחקרים רבים מצביעים על הקשר החיובי שבין קיומן של רשתות חברתיות לבין רווחתם של הקשישים. חשיבות הרשתות החברתיות עולה ככל שהקשיש מזדקן, שכן הוא זקוק יותר לתמיכה, אך דווקא אז נגישות מקורות התמיכה פוחתת. קבוצה פגיעה בקרב אוכלוסיית הקשישים היא זו של העולים, שהרשתות החברתיות שלהם דלילות. מתחילת שנות ה-90 עלו כ-150,000 קשישים מברית-המועצות לשעבר. התכנית "בית חם" פותחה על-ידי אשל (האגודה לתכנון ולפיתוח שירותים למען הזקן בישראל) במיוחד כדי לסייע לקשישים עולים. התכנית הותאמה על פי מודל שיושם בהצלחה על-ידי הג'וינט העולמי בברית-המועצות לשעבר. התכנית "בית חם" מורכבת מזוג או מבודדים קשישים (שאינם עולים חדשים) שמארחים בביתם קשישים אחרים פעם או פעמיים בשבוע. ההשתתפות היא חינם ותוכני הפגישות נקבעים על-ידי המשתתפים, כאשר חלקם אף לוקחים חלק פעיל בארגון הפעילויות שאופיין אינטימי ולא פורמלי. כיום פועלים, במימון וביוזמת אשל, עמותות לזקן ורשויות מקומיות, למעלה ממאה בתים חמים ברחבי הארץ ובהם כ-2,200 משתתפים שרובם הם עולי ברית-המועצות לשעבר.

המחקר העריך את תכניות הבית החם שהיו קיימות בסוף 2003, תוך התמקדות ב-15 תכניות הפועלות מעל חצי שנה. במחקר נוצלו מספר מקורות מידע, שכללו מידע איכותני וכמותי. במהלך 2004-2003 רואיינו ב-15 התכניות המשתתפים, המארחים והעובדים הסוציאליים. בנוסף נותחו נתונים מינהליים לגבי מאפייני החברים והפעילויות בכל התכניות.

להלן כמה מהממצאים העיקריים של המחקר:

• הסיבות העיקריות להצטרפות לתכנית היו חברתיות: הרגשת השתייכות, הכרת אנשים חדשים ותמיכה חברתית.
• התרומה העיקרית של התכנית למשתתפים תואמת את הסיבות להצטרפות בכך שהיא מאפשרת להכיר אנשים חדשים (96%), נותנת הרגשת השתייכות לקהילה (93%) ועוזרת להתגבר על הבדידות (90%). החברים נוהגים להיפגש (63%) או לשוחח זה עם זה בטלפון (28%) גם מעבר לשעות הפעילות והם גם נעזרים האחד בשני (18%).
• המשתתפים היו מרוצים מאוד (80%) או מרוצים (17% נוספים) מהתכנית.

במחקר עלו מספר סוגיות שיש לתת עליהן את הדעת: כיצד לשלב את המשתתפים במסגרות אחרות בקהילה כמתנדבים; וכיצד לחזק את הקשר בין מערכות הרווחה המקומיות לבין התכנית. בנוסף, עלתה הסוגיה כיצד לתת מענים על צורכי המשתתפים בתכנית לאחר תום המעורבות של אשל: האם לראות את התכנית כזמנית ולכן לעודד את הקשישים להשתלב בתכניות אחרות בקהילה, או לסייע להם להמשיך במסגרת האינטימית של הבית החם. מהמחקר עולה שכ-15% מהחברים ביקרו גם במועדוני קשישים לעתים קרובות – ממצא המחזק את המחשבה לחפש דרכים לעודד את חברי התכנית להשתלב במועדוני קשישים. אולם, חלק ניכר מהקשישים היו מעוניינים בהמשך המסגרת האינטימית של הבית החם. כיום כ-15 בתים חמים מופעלים כבר למעלה מ-3 שנים, והם ממומנים על-ידי הרשויות המקומיות ללא השתתפות אשל, וממשיכים לפעול באותה צורה.

ממצאים אלה הוצגו בפני הנהלות הג'וינט ואשל,בפני הוועדה לשירותים קהילתיים של אשל,לצורך הפקת לקחים ותכנון לעתיד. הממצאים הוצגו גם בכנס של הקהילות היהודיות שהתקיים בירושלים ב2004 ובפני הפדרציה היהודית של ניו יורק. המחקר מומן בסיוע אשל.

אזכור הפרסום בספרות האקדמית

Casakin, H., & Neikrug, S. (2012). Place Identity in the Neighborhood as Perceived by the Elder Residents: Relations with Attachment, Dependence and Place Quality. The Role of Place Identity in the Perception, Understanding, and Design of Built Environments, 107-119.

Casakinu, H., & Neikrug, S. (2012). Place Identity in the Neighborhood as Perceived by the Elder Residents: Relations with Attachment, Dependence and Place Quality. The Role of Place Identity in the Perception, Understanding, and Design of Built Environments, 107.