שירותי הרווחה במלחמת 'חרבות ברזל' – לקחי ביניים

רקע

מתקפת הטרור של ארגון חמאס על יישובי עוטף עזה בבוקר יום שבת שבעה באוקטובר 2023 ומלחמת 'חרבות ברזל' שפרצה בעקבותיה הביאו לנפגעים רבים מאוד בגוף ובנפש, לעקירתם של מאות אלפים מבתיהם ולפגיעה קשה ברכוש ובפרנסה. אירוע זה הוא ללא ספק חסר תקדים בהיסטוריה של מדינת ישראל, היוצר אתגר שלא היה כמותו בעבר.

מאז אותה השבת שירותי הרווחה מצויים בקו החזית בכל הקשור למתן מענים שוטפים ומיידיים לנפגעים, ובהם משפחות החללים ומשפחות החטופים, נפגעים ישירים וניצולים מן התופת ומעגלי פגיעה משניים. עם פרוץ המשבר הנוכחי שירותי הרווחה נערכו במהירות לטיפול בנפגעים, אולם הם התמודדו – ועדיין מתמודדים – עם חסמים ואתגרים מסוגים שונים, חלקם תולדה של בעיות רבות שנים וחלקם חדשים בגלל המצב הנוכחי.

מטרות

כחודש לאחר פרוץ המלחמה הוחלט במשרד הרווחה והביטחון החברתי (להלן: 'משרד הרווחה' או 'המשרד') על מהלך בזק להפקת לקחי ביניים על אודות התנהלות המשרד ושירותי הרווחה במלחמה, וזאת כדי ללמוד על חסמים המקשים על אספקת שירותים מיטבית, להסיר מכשולים העומדים בפני העובדים בביצוע תפקידם ולטייב את עבודתם.

שיטה

המחקר נערך בשיטה משולבת (mixed method) במערך של ניתוח גורמים מגשש (exploratory sequential design), בשני שלבים: שלב איכותני, שבו נותחה ספרות מקצועית העוסקת בהיבטים ארגוניים מערכתיים, בדגש על מצבי משבר וחירום, ובו נערכו ראיונות עומק חצי מובנים עם אנשי מפתח במטה המשרד ובמחוזותיו; ושלב כמותי, שבו הופץ שאלון מקוון למיפוי צרכים ומכשולים ארגוניים ואישיים בקרב אנשי מקצוע במטה המשרד ומחוזותיו ולאחר מכן גם בקרב עובדים במחלקות לשירותים חברתיים.

ממצאים

66.4% מן המשיבים בסקר מטה ומחוזות דיווחו כי חל שינוי בתפקידם, בתחומי אחריותם או באוכלוסייה שבמוקד עבודתם (בקרב עובדי המחוז יותר מאשר בקרב עובדי המטה). כמו כן 58.9% מן המשיבים בסקר למחלקות לשירותים חברתיים דיווחו כי בעקבות המלחמה חל שינוי בתפקידם או בתחום האחריות שלהם. האתגרים והחסמים הארגוניים העיקריים אשר דווחו:

  • מדיניות מקצועית וארגונית של המטה ושל המנהלים הרלוונטיים: חוסר בהירות בנוגע לאיזון הראוי בין פעילות השגרה ופעילות החירום, הגדרות תפקיד וסמכויות לא ברורות ופערים בין תפיסות המשרד לתפיסות מקצועיות של העובדים במחלקות לשירותים חברתיים
  • תיאום ובשיתוף פעולה: כפילויות במשימות ובמענים בין משרד הרווחה, משרדים אחרים, רשויות מקומיות וארגוני חברה אזרחית, חוסר תיאום ושיתוף פעולה במשרד ובמחוז עם גורמים פנימיים וחיצוניים
  • ידע ומידע: מחסור בידע מקצועי ובמיומנויות בקרב העובדים, מחסור במידע על אודות הצרכים והבעיות של מקבלי שירות ומחסור בתיעוד מסודר של התערבויות מקצועיות שנעשו עימם בעבר
  • הגעה לקהל היעד והנגשת השירות: קושי בשמירה על רצף טיפולי בגלל מעברי מגורים של מקבלי השירות וקושי באיתור מקבלי השירות
  • מתן מענה מתאים או מספק לצרכים המרכזיים של האוכלוסייה: מחסור במענים רלוונטיים ועומס על מענים קיימים
  • כוח אדם: טראומטיזציה משנית, מצוקה ושחיקה של העובדים

למרות הדיווח הנרחב על אתגרים וחסמים בתחומים השונים, בשני הסקרים נמצאה שביעות רצון גבוהה עד גבוהה מאוד מתפקוד שירותי הרווחה מאז פרוץ המלחמה (86.6% מן המשיבים שעובדים במטה ובמחוזות ו-81.5% מן המשיבים שעובדים במחלקות לשירותים חברתיים). המשיבים בשני הסקרים ציינו כי חשוב במיוחד לחזק את ההתערבות הרגשית ואת התמיכה וההחזקה הרגשית עבור מקבלי השירות, את התמיכה והדרכה הניתנת לעובדים ואת הכשרת העובדים. משיבים מן המטה והמחוזות ציינו גם כי חשוב לחזק מענים של איתור ויישוג, של מיצוי זכויות עבור מקבלי השירות ושל התערבות קהילתית. לעומתם עובדים במחלקות לשירותים חברתיים דיווחו יותר על צורך בחיזוק מענים טיפוליים בתחומי ההתערבות הרגשית ובתחומי התמיכה וההחזקה הרגשית. בהקשר זה, יש לציין ששיעורי ההשבה היו נמוכים בשני הסקרים (18.0% בסקר המטה והמחוזות ו-2.3% בסקר למחלקות לשירותים חברתיים). הסיבות האפשריות לשיעורי ההשבה הנמוכים הן תקלות באופן הפצת השאלונים לעובדים, חוסר פניות של העובדים עקב מצב החירום או אי-אמון בהנהלת המשרד.

המלצות

רובד ארגוני ומערכתי

  • שיפור התיאום החוץ-משרדי והפנים-משרדי וחיזוק הגוף המתכלל את כל עבודת החירום בתוך המשרד, בין משרדי הממשלה, עם הרשויות המקומיות ועם ארגוני החברה האזרחית
  • הסדרת הדרך להעברת מידע בין מחלקות האם למחלקות הקולטות ולמרכזי הפינוי על אודות הצרכים של מקבלי השירות והמענים הקודמים שסופקו להם
  • הקמת כלי ממוחשב פשוט ונגיש למיפוי, לתיעוד ולניהול שוטף של מידע על המפונים הכולל מידע על המאפיינים, הצרכים והמענים הניתנים להם במסגרת מרכזי הפינוי והמחלקות הקולטות
  • הגדרה ברורה של תחומי אחריות וסמכויות בעבודת החירום בין היחידות השונות במטה ובמחוזות ותיווכם לעובדי המחלקות, כדי שאלו ידעו מהי הכתובת לטיפול בהתמודדות עם חסמים שונים
  • גיבוש מנגנונים של משוב והיזון חוזר מתמיד מן השטח: איסוף שוטף של צרכים קבועים ומשתנים מן השטח ועדכון על אודות מענים ופתרונות
  • שימת דגש בתכנון לטווח הבינוני והרחוק (כולל לתקופה שלאחר המלחמה), לרבות קביעת האיזון הראוי בין עבודת החירום ובין העבודה שבשגרה
  • הפעלת מערך הכשרות ולמידה מקצועית הממוקד קהל יעד: אבחון וטיפול בטראומה, תמיכה והחזקה רגשית, טיפול במשפחות ובנוער בסיכון וכדומה'
  • הדרכה ותמיכה לעובדים על רקע קשיים רגשיים: תמיכה רגשית ומקצועית לטיפול בשחיקה וטראומטיזציה משנית, פעילויות הפגה עבור העובדים
  • התחשבות מרבית בצורכי העובדים וגמישות באופן העבודה: התחשבות בצורכי עבודה משתנים עקב המצב (בני זוג במילואים ופתיחה חלקית של מסגרות), אישור שעות נוספות ומתן אפשרות לעבודה מן הבית
  • מתן סמכות לעובדים ומרחב לשיקול דעת מקצועי במסגרת המדיניות הכללית
  • תגמול עובדים: הכרה והוקרה לעובדים על המחויבות והמאמץ

הרחבה ותגבור המענים למקבלי השירות

  • תגבור המערך להתערבות בתחום הנפשי-רגשי בדגש על טראומה, תמיכה והחזקה רגשית גם לאחר סיום המלחמה ולתקופה מתמשכת אחריה
  • חיזוק החוסן הקהילתי על ידי ליווי קהילות, חיזוק מנהיגות מקומית ויצירת מענים משלימים
  • חיזוק אסטרטגיות של ליווי ותיווך למקבלי שירות בנושא מיצוי זכויות
  • שימת דגש בפיתוח מענים לאוכלוסיות בסיכון מוגבר, בעיקר עבור בני נוער, נפגעים ישירים ומפונים

 

לכל הפרסומים של מכון ברוקדייל בנושא מלחמת "חרבות ברזל" לחצו כאן.

 

הצעה לציטוט בעברית:
אלפסי, ב., בכר, י., טפר, י., רזניקובסקי קוראס, א. וארזי, ט. (2024). שירותי הרווחה במלחמת 'חרבות ברזל' – לקחי ביניים. דמ-24-018. מכון מאיירס-ג'וינט-ברוקדייל. 

הצעה לציטוט באנגלית:
Alfasi, B., Bachar, Y., Teper, Y.,  Reznikovski-Kuras, A. & Arazi, T. (2024). Welfare Services during the Israel-Hamas War – Interim Conclusions. RR-018-24. Myers-JDC-Brookdale Institute. (Hebrew)