לנשים עם מוגבלות קשיים וצרכים הייחודיים להן, הן בהשוואה לנשים ללא מוגבלות והן בהשוואה לגברים עם מוגבלות. עם זאת, לא קיימת מודעות והתייחסות מספקת בקרב מערכת השירותים לצרכים המיוחדים של נשים אלה. כמו כן, לא קיימת כמעט ספרות מקצועית המוקדשת לחקר הצרכים המיוחדים של אוכלוסייה זו. מטרתה העיקרית של העבודה הנוכחית הייתה להפיק מידע על מצבן של נשים עם מוגבלות בישראל על ידי עיבוד משנה של נתונים ממחקרים קודמים שמכון ברוקדייל ביצע, במטרה לבחון מאפייני רקע, מאפיינים תעסוקתיים וכלכליים ומאפיינים בריאותיים ותפקודיים של נשים עם מוגבלות. כמו כן נבחנו השימוש בשירותי בריאות ורווחה, קשיים בשימוש בשירותים אלה וצרכים לא מסופקים ותופעת האלימות כנגד נשים עם מוגבלות. העבודה כוללת סקירה קצרה של ספרות מחקרית על נשים עם מוגבלות.
הממצאים המוצגים בדוח הופקו באמצעות ניתוח משנה של שני המחקרים הבאים: האחד, סקר ארצי על בריאות ורווחה של נשים בישראל (גרוס וברמלי-גרינברג, 2000), אשר שימש בסיס להשוואה בין נשים עם מוגבלות לבין נשים ללא מוגבלות והאחר, שנעשה בשיתוף עם המוסד לביטוח לאומי, סקר ארצי על מקבלי קצבאות נכות של הביטוח הלאומי (שטרוסברג ואחרים, 2004), אשר שימש בסיס להשוואה בין נשים מקבלות קצבת נכות כללית של הביטוח הלאומי לבין גברים המקבלים קצבה זו. בין הממצאים העיקריים:
-
נשים עם מוגבלות מועסקות בשיעור נמוך יותר מנשים ללא מוגבלות (50% לעומת 70%) ומצבן הכלכלי גרוע יותר (70% מתקשות ומתקשות מאוד לשלם לצרכים בסיסיים לעומת 53% בקרב נשים ללא מוגבלות).
-
שירותי הבריאות פחות נגישים לנשים עם מוגבלות (41% ציינו קשיים בקבלת טיפולים רפואיים לעומת 23% מנשים ללא מוגבלות) ושיעור קטן יותר מהן משתמשות בשירותי רופא נשים (65% לעומת 80%).
-
נשים עם מוגבלות סובלות מאלימות בשכיחות גבוהה יותר מאשר נשים ללא מוגבלות (17% לעומת 9%).
-
מהשוואה בין נשים המקבלות קצבת נכות של הביטוח הלאומי לגברים המקבלים קצבה זו עולה כי שיעור הנשים המועסקות במסגרות מוגנות קטן משיעור הגברים המועסקים במסגרות אלה, ויש פחות נשים, בהשוואה לגברים, המקבלות שירותי שיקום תעסוקתי. מקבלות הקצבה מקבלות שירותים רפואיים, שירותים פרה-רפואיים ושירותי תמיכה המיועדים לאנשים המוגבלים בפעילות היומיומית, בהיקפים גדולים יותר מהגברים מקבלי הקצבה. עם זאת, הן מדווחות על צרכים לא מסופקים בתחומים אלה בשיעורים גבוהים יותר.
ממצאים מעבודה זו כבר משמשים ארגונים וגורמים שונים העוסקים בקידום מצבן של נשים עם מוגבלות בישראל, לצורך העלאת המודעות לקשייהן המיוחדות ולצורך קידום הפיתוח של מענים מתאימים לצרכים המיוחדים של קבוצת אוכלוסייה זו.