דפוסי עבודה בתקופת התפרצות מגפת הקורונה ולאחריה

רקע

בשלהי 2019 ובתחילת 2020 התפשטה מחלת COVID-19 הנגרמת על ידי נגיף קורונה (SARS-CoV-2)  בכל העולם. ב-11 במארס 2020 הכריז ארגון הבריאות העולמי שהמחלה היא מגפה עולמית. המגפה הובילה לשינויים מהירים וקיצוניים בכל תחומי החיים באופן חסר תקדים וייחודי. אחת הזירות המרכזיות אשר הושפעו מן המגפה היא שוק התעסוקה, אשר הצטמצם מאוד בשל הגבלות ממשלת ישראל על תנועה של אזרחים ועל התקהלויות (מארס-אפריל 2020). באפריל 2020 פנו לשירות התעסוקה מיליון ויותר תובעי אבטלה וכן חל שינוי ניכר בסביבת העבודה של עובדים רבים, שעברו לעבוד מן הבית.

מטרת המחקר

לבחון את השינוי בדפוסי התעסוקה של העובדים, ובמיוחד את ההיקף והאופי של העבודה מן הבית בתקופה שבה הוטלו הגבלות הקורונה לראשונה, ואת השפעת העבודה מן הבית והשימוש בטכנולוגיות מידע ותקשורת על העובדים ועל אופי העבודה.

שיטת איסוף המידע

המחקר התבסס על סקר אינטרנטי למילוי עצמי שנערך בתאריכים 9 עד 11 ביוני 2020, בקרב 1,202 יהודים בני 64-25 (כולל חרדים) שהיו מועסקים בתקופה שלפני הגבלות הקורונה.

ממצאים

דפוס התעסוקה בתקופת הגבלות הקורונה (מארס-אפריל 2020)

בתקופת הגבלות הקורונה, 31% מן המשיבים המשיכו לעבוד במקום העבודה, 38% עברו לעבוד מן הבית (או גם מן הבית), ו-31% הושבתו מעבודתם – 28% הוצאו לחל"ת (חופשה ללא תשלום) ו-3% פוטרו ממקום עבודתם.

מבין העובדים, 54% מן המשיבים המשיכו לעבוד בהיקף המשרה שעבדו לפני המגפה, 35% עבדו בהיקף משרה מצומצם יותר ו-11% עבדו בהיקף גדול יותר. שיעור העובדים שהיקף המשרה שלהם צומצם גבוה יותר בקרב העובדים מן הבית (41%) לעומת העובדים ממקום העבודה (30%).

מאפייני העבודה מן הבית

בחלק זה אנו מציגים את תשובותיהם של העובדים מן הבית (כולל משיבים שעבדו רק מן הבית ומשיבים שעבדו גם מן הבית וגם ממקום העבודה):

  1. הגורם שמקשה על העבודה מן הבית במידה הרבה ביותר הוא נוכחותם של אנשים אחרים (כולל בני משפחה אחרים או שותפים לדירה), אך במיוחד ילדים – 69% מן המשיבים שיש להם ילדים בני 18 ומטה המתגוררים עימם דיווחו כי נוכחות הילדים מקשה על העבודה מן הבית.
    • 41% מכלל המשיבים העובדים מן הבית ציינו כי היעדר פינת עבודה נוחה כדי לעבוד בה מקשה עליהם לעבוד מן הבית. גורם זה משמעותי יותר ככל שצפיפות הדיור של המשיב היא גבוהה.
    • 56% מן המשיבים דיווחו כי העבודה מן הבית מטשטשת את הגבולות שבין החיים הפרטיים לחיי העבודה במידה רבה או רבה מאוד.
  1. היתרונות של עבודה מן הבית. מרבית המשיבים שעבדו מן הבית (87%) ציינו את צמצום הנסיעות אל מקום העבודה כיתרון של עבודה מן הבית, וכשני שלישים ציינו את הגמישות שיש להם בפיזור שעות העבודה על פני היממה ובארגון המשימות כגורמים שתורמים להם לעבוד מן הבית ביעילות (65% לכל אחד).
  2. משימות שמתאימות לביצוע מן הבית ומשימות שקשה לבצע מן הבית. 48% דיווחו שקל יותר לבצע מן הבית משימות בעלות אופי עצמאי מול המחשב. לעומת זאת, משימות שעיקרן תקשורת פנים-אל-פנים או משימות בעלות אופי ניהולי, נתפסו כקשות יותר לביצוע מן הבית – 57% ציינו שקשה לנהל מן הבית קשרים חברתיים עם עמיתים, 55% ציינו מפגשים מקצועיים מרובי משתתפים, 51% דיווחו על קושי לקיים פגישות אישיות עם כפיפים ו-46% דיווחו על קושי להיפגש עם ממונים.
  3. יעילות העבודה מן הבית. עמדות המשיבים בנוגע ליעילותם בעת שעבדו מן הבית היו חלוקות: 41% השיבו כי היו יעילים יותר בעת שעבדו מן הבית לעומת במקום העבודה, 29% ציינו כי אין הבדל במידת היעילות ו-30% ציינו שהיו יעילים פחות בעת שעבדו מן הבית.

רצון לעבוד מן הבית

47% מן המשיבים דיווחו שהיו מעוניינים להמשיך ולעבוד מן הבית לאורך זמן רב, בעוד 53% היו מעוניינים לחזור למקום העבודה כבר אחרי שבוע עד חודש של עבודה מן הבית. רצונם של המשיבים לחזור למקום העבודה או להמשיך לעבוד מן הבית קשור במידה שבה הם מצליחים לעבוד ביעילות מן הבית, במידה שבה תנאי המגורים שלהם מאפשרים זאת ובמידה שבה הם מסוגלים לאזן בין חייהם הפרטיים לעבודה.

קשר עם מקום העבודה

  1. זמינות העובדים בעת העבודה מן הבית. 41% מן המשיבים דיווחו כי היה עליהם להיות זמינים למקום העבודה לאורך שעות רבות יותר בעת שעבדו מן הבית לעומת התקופה שבה עבדו ממקום העבודה, ו-9% דיווחו כי היה עליהם להיות זמינים לאורך פחות שעות. השאר (50%) דיווחו שלא היה שינוי.
  2. קשר של העובדים עם הממונים. 60% מן המשיבים שעבדו מן הבית העריכו שלא היה הבדל במידה שבה הממונים עליהם סמכו עליהם בזמן שעבדו מן הבית לעומת במקום העבודה, 35% דיווחו שהם מעריכים שסמכו עליהם יותר ורק 5% דיווחו שסמכו עליהם פחות. בדומה לכך, 57% דיווחו שלא היה הבדל במידה שבה הממונים עליהם פיקחו עליהם בתקופה שבה עבדו מן הבית לעומת במקום העבודה, 16% הרגישו שמידת הפיקוח עלתה ו-27% הרגישו שפיקחו עליהם פחות.
  3. קשר של המנהלים עם העובדים. 65% מן המשיבים שהם מנהלים ציינו שאין שינוי במידה שבה הם סמכו על עובדיהם בעת שעבדו מן הבית לעומת במקום העבודה. נתון זה תומך בממצא המקביל העולה מדיווח המשיבים שאינם מנהלים, אשר 60% מהם ציינו שאין שינוי במידה שבה הממונים עליהם סמכו עליהם בזמן שעבדו מן הבית (ר' לעיל). כמו כן, 46% מן המנהלים דיווחו שאין שינוי במידה שבה הם נדרשו לפקח על העובדים מן הבית, בעוד 34% ציינו שראו צורך לפקח על העובדים מן הבית במידה רבה יותר.
  4. תחושת מחויבות למקום העבודה. 22% מבין כלל המשיבים שעבדו בתקופה שבה הגבלות הקורונה היו בשיאן (מארס-אפריל), דיווחו כי רמת המחויבות שלהם למקום העבודה עלתה בתקופה זו לעומת התקופה שקדמה לה – 30% בקרב עובדים במקום העבודה, 24% בקרב עובדים מן הבית ו-8% בלבד בקרב עובדים שהוצאו לחל"ת. כ-70% מן המשיבים דיווחו שלא היה שינוי ברמת המחויבות שלהם.
  5. שירותי תמיכה ממקום העבודה. כ-40% דיווחו כי מקום העבודה סיפק להם את כל הציוד שהזדקקו לו לצורך העבודה מן הבית, ובשיעור דומה דיווחו שקיבלו את מכלול המידע וההדרכות שנזקקו להם. ממצאי המחקר מראים שיש קשר חיובי בין רמת היעילות של העבודה מן הבית ובין המידה שבה מקום העבודה סיפק לעובדים שירותי תמיכה (הן ציוד הן מידע והדרכות).

מצב התעסוקה של המשיבים לאחר הסרת הגבלות הקורונה

מרבית המשיבים שעבדו בתקופת הגבלות הקורונה המשיכו לעבוד גם לאחר שמרביתן הוסרו (96%), גם מרבית העובדים שהוצאו לחל"ת חזרו לעבוד (70%). לעומת זאת, 22% בלבד מן המפוטרים חזרו לשוק העבודה.

סיכום והמלצות

במהלך מארס-אפריל 2020, התקופה שבה הוטלו לראשונה הגבלות הקורונה, מקומות עבודה רבים מצאו עצמם נדרשים לעבור לעבודה מן הבית, חלקם לא התנסו בכך בעבר. נראה כי כיום, בשל המשכיותה של המגפה, רבים מן המעסיקים ניצבים בפני ההחלטה כיצד לקיים שגרת עבודה חדשה. ממצאי המחקר מראים כי עבודה מן הבית מתאפשרת כל עוד מתקיימים תנאים מסוימים, ונראה כי ניתן לגזור מהם כמה המלצות כדי להגביר את היתכנותה:

  • כדי ליעל את העבודה מן הבית, יש לעודד מקומות עבודה לספק שירותי תמיכה (ככל שניתן ודרוש): ציוד, הדרכות והקניית ידע הנדרש לעבודה מן הבית.
  • יש לעודד ממונים לקיים קשר שוטף עם העובדים כדי לסייע במעקב אחר משימות (ובמיוחד אחר משימות שקשה יותר לבצע מן הבית), מתוך דגש על תמיכה מרחוק ומתוך כוונה לסייע באיזון בין העבודה לחיים הפרטיים.
  • על מקומות עבודה להביא בחשבון שיעילות העבודה מן הבית תלויה בגורמים חיצוניים לעובדים, ובאופן מיוחד בהימצאותם של ילדים הדורשים טיפול והשגחה (וייתכן שגם מבוגרים התלויים בעובדים), ובמידה שבה תנאי הדיור מאפשרים לעובדים שקט וריכוז.
  • בעתות שגרה, כאשר ניתן לעבוד גם ממקום העבודה, מומלץ להקדיש את העבודה מן הבית לביצוע משימות המתאימות לעבודה מסוג זה, למשל, משימות המתבצעות עצמאית במחשב או משימות בעלות אופי מנהלי כמו ניהול יומן וקביעת פגישות.
  • לבסוף, יש להבחין בין דרג ניהולי ובין עובדים, שכן משימות הנושאות אופי ניהולי מאתגרות יותר לביצוע מן הבית.

 

לכל הפרסומים של מכון ברוקדייל בנושא נגיף הקורונה לחצו כאן!