דפוסי עבודה ועמדות של אנשי מקצוע – שלוש שנים לאחר יישום הרפורמה הביטוחית בבריאות הנפש

רקע

ביולי 2015 נכנסה לתוקף הרפורמה הביטוחית בבריאות הנפש, ובמסגרתה עברה האחריות על הספקת שירותי בריאות הנפש מן המדינה אל קופות החולים. לפני ההחלטה על יישום הרפורמה, נערך במכון מאיירס-ג'וינט-ברוקדייל סקר לבחינת דפוסי העבודה של אנשי מקצוע בבריאות הנפש ועמדותיהם כלפי הרפורמה. במחקר הנוכחי נערך סקר חוזר, כשלוש שנים לאחר יישום הרפורמה.

מטרות

(א) לבחון דפוסי עבודה ומתן טיפול של אנשי מקצוע; (ב) לבחון את השינויים שחלו בדפוסי העבודה של אנשי המקצוע לאחר הרפורמה, באמצעות השוואה לממצאי המחקר הקודם; (ג) לבחון את תפיסות אנשי המקצוע בנוגע להשפעת הרפורמה.

שיטה

סקר אינטרנטי או טלפוני, שנערך בין ינואר לספטמבר 2018 בקרב מדגם מייצג של 996 פסיכיאטרים ו-866 פסיכולוגים ובקרב 421 עובדים סוציאליים במסגרות בריאות הנפש של משרד הבריאות.

ממצאים

בהשוואה שנערכה בין שני המחקרים נמצאו שינויים התואמים כמה מטרות הרפורמה, כמו ייעול השימוש בתקציבים. שינויים אלו כוללים עלייה בשיעור המדווחים על  הידוק הפיקוח על עבודת המטפלים, עלייה בשיעור המדווחים על ידע בטיפול מבוסס ראיות ועלייה בשיעור אנשי המקצוע המדווחים על התחשבות בשיקולים כלכליים. ממצאים אחרים, כגון הרחבת הנתק בין הרפואה הראשונית ובריאות הנפש, עומס עבודה רב במרפאות הציבוריות ותחושת חלק מאנשי המקצוע כי הם מתקשים להעניק טיפול באיכות טובה, מעידים על כך שעוד יש כברת דרך עד שיושגו מטרות הרפורמה במלואן. בחלק מן ההיבטים שנבדקו נמצא פער בין דיווחי אנשי המקצוע על דפוסי עבודתם (שמעידים על שינויים מינוריים בלבד) ובין תפיסותיהם את המתרחש.