בעשור האחרון גוברת בישראל ההתעניינות בצעירים (בני 34-18), מגמה המאפיינת מדינות רבות בעולם. הסיבות לכך הן ההכרה שצעירים הם מנוע צמיחה חברתי וכלכלי, לצד ההבנה של האתגרים המאפיינים את תקופת המעבר לחיים בוגרים. שתי החלטות ממשלה מלמדות על העניין הגובר בצעירים ועל הערך הלאומי שמדינת ישראל רואה במיצוי מלוא הפוטנציאל שלהם: החלטת הממשלה 2014 מיום 30.10.2016 שנושאה הקמת 'תוכנית יתד' – תוכנית לאומית לקידום צעירים וצעירות במצבי סיכון; החלטת הממשלה 2880 מיום 23.7.2017 (בהמשך לסעיף 12 בהחלטת הממשלה 36 מיום 26.5.2015) שנושאה הקמת רשות צעירים במשרד לשוויון חברתי במטרה לתכלל את פעילות הממשלה בקשר עם אוכלוסיית הצעירים ולהוביל מהלכים מעשיים בתחום.
למרות הדיון והשיח בעניין הצעירים ואף כי השפעות הסוגיה על הפרט ועל החברה נרחבות, בולט חסרונו של מסד נתונים שיספק מידע על מאפייני אוכלוסייה זו ועל צורכי הצעירים במגוון תחומי חיים ושיהווה בסיס הן לפיתוח ולטיוב של שירותים למענם הן לשיתופם בקבלת החלטות ובהתוויית מדיניות. שנתון צעירים בישראל נועד למלא צורך זה; לבסס מסד נתונים שישמש מקור יציב ואמין ושיאפשר גם לבחון מגמות ארוכות-טווח. נציגי רשות הצעירים שהוקמה במשרד לשוויון חברתי ועברה למשרד הנגב, הגליל והחוסן הלאומי פנו אל מכון מאיירס-ג'וינט-ברוקדייל בבקשה להפיק שנתון זה.
השנתון מכנס בפעם הראשונה מגוון רחב של נתונים על מאפיינים והיבטי חיים של צעירים בישראל, אוכלוסייה אשר בסוף שנת 2021 מנתה 2,232,100 אלף נפש – 23.6% מהאוכלוסייה בישראל. בלוחות השנתון מוצגים הנתונים העדכניים ביותר שיש כיום לצד נתונים על שנים נבחרות, כדי ללמוד על המצב הקיים ועל מגמות המסתמנות על-פני זמן. הפרק הראשון מציג את המאפיינים הדמוגרפיים של אוכלוסיית הצעירים וכולל נתונים על גודלה, על הפיזור הגאוגרפי שלה, על המצב המשפחתי של הצעירים ועל הסדרי המגורים שלהם. הפרק השני עוסק בהון האנושי של הצעירים וכולל נתונים על ארבעה תחומים: השכלה, תעסוקה, שירות צבאי ושירות לאומי-אזרחי וכן על מיומנויות. בפרק זה מוצגים גם נתונים על אחוז הצעירים שאינם עובדים ואינם לומדים. הפרק השלישי מציג נתונים בתחום הבריאות ובתחום הרווחה וכן נתונים על רמת החיים של הצעירים. הפרק הרביעי מציג נתונים על מעורבות צעירים עם החוק ועל המעורבות שלהם בתאונות דרכים. הפרק החמישי דן בסוגיות של רווחה אישית וחברתית ומביא נתונים על מעורבות חברתית ופוליטית ועל אמון במוסדות המדינה והערכה כלפיהם.
השנתון מתבסס על נתונים מאומדני האוכלוסין; על נתונים מן השנתון הסטטיסטי לישראל של הלמ"ס; על נתונים מסקרים שוטפים של הלמ"ס: סקרי כוח אדם, סקרי הוצאות משק הבית, הסקר החברתי, סקרי ביטחון אישי, סקר מיומנויות (PIAAC); על קבצים מנהליים של נתוני פשיעה ואלימות; ועל נתונים בנוגע לניגשים למבחן הפסיכומטרי ולמבחן יע"ל.
הצעה לציטוט בעברית:
בן סימון, ב. וקונסטנטינוב, ו. (עור'). (2023). צעירים בישראל 2023: שנתון סטטיסטי. מכון מאיירס-ג'וינט-ברוקדייל. פמ-23-86. מכון מאיירס-ג'וינט-ברוקדייל.