בדידות בקרב זקנים

הצורך

לפעמים להיות לבד זו הרגשה נפלאה, יש לך זמן לעצמך לחשוב ולהרהר. אך עבור מבוגרים רבים, להיות לבד זה לא משהו שיש לצפות לו. עבור מישהו שפרש לאחרונה מעבודה, או עבור מי שאיבד בן זוג, חבר או אדם אהוב – המחשבה שאין למי לפנות עשויה להיות מפחידה מאוד.

חוקרים תיארו בדידות בקרב זקנים כאחד האתגרים החברתיים הגדולים של העידן המודרני. בישראל, 36% מן הזקנים בני 65 ומעלה מדווחים על הרגשת בדידות, וכמעט מחציתם אומרים כי הם חשים בה תכופות.

ההתערבות

המוסד לביטוח לאומי, משרד העבודה, הרווחה והשירותים החברתיים וג’וינט ישראל חברו יחד כדי למצוא דרכים חדשות לטיפול בבעיה. הם עובדים עם ארבעה עשר ארגונים ברחבי ישראל כדי לבחון 24 תוכניות שונות שמטרתן להקל את תחושת הבדידות בקרב זקנים.

כל תוכנית פועלת בדרכים מעט שונות: חלקן תוכניות קבוצתיות, חלקן מיועדות ליחידים. חלק מתמקדות בייעוץ, אחרות מספקות פעילויות חברתיות. חלקן מיועדות לזקנים עצמאיים, אחרות מיועדות לזקנים המתקשים בתפקודם.

יש תוכניות בערים הגדולות והקטנות יותר. יש תוכניות ליהודים ולערבים.

מחקר ההערכה של מכון ברוקדייל

בשלוש השנים האחרונות, עוקבים חוקרי מכון ברוקדייל אחר כל 24 התוכניות כדי לבדוק כיצד הן מתפתחות, אל מי הן פונות, אילו פעילויות הן מציעות, היכן הן מצליחות וכיצד הן משפיעות על הקהילה שבה הן פועלות.

בדומה לכל מחקרי המכון, עובדים החוקרים עם השותפים כדי ללמוד ולשפר תוך כדי פעילות.

הפרויקט נמצא במחצית דרכו, ועל אף שזהו אתגר לנתח כל כך הרבה תוכניות עם אסטרטגיות התערבות שונות, הצליחו החוקרים למצוא כמה סוגיות משותפות.

אנו יודעים, לדוגמה, עד כמה חשוב להגיע לאדם בזמן הנכון – לספק שירות לאדם לפני שהוא מתחיל לחוש בדידות, ולא לחכות שתחושת הבדידות תקנן בו וייתכן שיהיה זה מאוחר.

ראינו כיצד נוכחותה של תוכנית יכולה ליצור אפקט דומינו בקהילה. כאשר מקובל יותר לדבר על בדידות, קהילות מתגייסות ליצור תוכניות ושירותים נוספים. ההתגייסות עשויה לשמור על המומנטום ולוודא שחברויות וקשרים שנוצרו בתוכנית יישמרו לאורך זמן.

בשנה הבאה נמשיך לראיין משתתפים ואנשי צוות, ולפקח על התוצאות.

בתום שלוש שנות המחקר, מטרתנו לסייע לג’וינט ולממשלה ליישם מודלים חדשים ברחבי המדינה, עם הכלים היעילים ביותר שיעזרו לזקנים בישראל להרגיש יותר בקשר, יותר משולבים ויותר מחוברים למשפחותיהם, לחבריהם ולקהילה שלהם.

המחקר על בדידות בקרב זקנים נתמך על ידי ננסי הקרמן מבולטימור, מרילנד, חברת הוועד המנהל של המכון.