האו"ם מדווח: ישראל מדורגת במקום השני באירופה בהזדקנות פעילה

 

טוב להזדקן בישראל, זאת על פי דירוג בין-לאומי עדכני.

למעשה, ישראל מדורגת במקום השני, מבין 28 מדינות אירופיות, במדד ההזדקנות הפעילה לשנת 2016, ממש מתחת לשוודיה ולפני דנמרק.

ממצאים אלה הועלו בהרצאתה של ד"ר איילת ברג-וורמן, חוקרת בכירה ביחידה לחקר הזקנה שבמכון מאיירס-ג'וינט-ברוקדייל, שהתקיימה בבילבאו בחודש ספטמבר, בכנס הבין-לאומי השני על מדד ההזדקנות הפעילה.

הכנס, שנערך בחסות הוועדה הכלכלית של האו"ם לאירופה, איחד חוקרים, נציגים של החברה האזרחית, קובעי מדיניות ובעלי עניין אחרים, וסיפק פורום רב-תחומי למעוניינים בשימוש במדד ההזדקנות הפעילה כדי לשפר את הידע על הזדקנות וזקנים ולהוביל לפיתוח של מדיניות טובה יותר.

מדד ההזדקנות הפעילה פותח בשנת 2012 ככלי למדידת הפוטנציאל הבלתי מנוצל של אנשים מבוגרים להזדקנות פעילה ובריאה ברמה הארצית והמקומית. הוא מודד את הרמה שבה זקנים חיים חיים עצמאיים, עובדים בעבודה בשכר ומשתתפים בפעילויות חברתיות, וכן את יכולתם להזדקן הזדקנות פעילה. המדד בנוי מ-22 אינדיקטורים המקובצים לארבעה תחומים. כל תחום משקף היבט אחר של הזדקנות פעילה. המדד מפרט את התוצאות גם לפי מגדר כדי להדגיש את ההבדלים בין הזדקנות פעילה של גברים וזו של נשים.

"המכון חבר לממשלה כדי ליצור את האינדיקטורים של ישראל", הסבירה ברג-וורמן. "ראשית, זיהינו את מקורות המידע הארציים הרלוונטיים על הזדקנות בישראל, לאחר מכן חישבנו את מדד ההזדקנות הפעילה בישראל על פי המתודולוגיה שפיתחה קבוצת מומחים מן המועצה הכלכלית-חברתית של האו"ם והשווינו אותו למדינות אחרות".

לפי ברג-וורמן, כמה אינדיקטורים סייעו להעלאת את הדירוג של ישראל. לדוגמה, הדירוג של ישראל בתחום התעסוקה גבוה באופן ניכר מדירוג זה במדינות אירופיות עמיתות, זאת בזכות שיעורי התעסוקה הגבוהים בקרב ישראלים בני 60 ויותר. דירוגה של ישראל היה גבוה יותר גם בתחום ההשתתפות בפעילויות חברתיות. ברג-וורמן מייחסת זאת לשיעור הגבוה של בני 55 ויותר אשר מטפלים בילדיהם ובנכדיהם (52% בישראל לעומת 26% במדינות אירופיות).

על אף הדירוג הבין-לאומי הגבוה יחסית של ישראל, ברג-וורמן מציינת שישנם פערים פנימיים בין מרכז הארץ ובין הפריפריה בכל התחומים. הפערים הבולטים במיוחד נמצאו במדדי התעסוקה, ושיקפו את רמת ההשכלה הגבוהה של המבוגרים ואת אפשרויות התעסוקה הרבות יותר שישנן במרכז הארץ.

בסך הכול, הנתונים מראים כי מצב הזקנים בישראל השתפר בעשור האחרון, אך באותה עת הפערים בין מרכז הארץ לפריפריה התרחבו למרות מאמצי המדיניות להתמודד עימם. לדעתה של ברג-וורמן, זה מסמן את החשיבות של הניטור המתמשך ושל ההערכה של פיתוח המדיניות כדי למטב את השפעת התוכניות והשירותים החדשים.