ד"ר איילת ברג-ורמן

מטרת המחקר היא להעריך את תרומתן של הערכות למניעת נפילות של זקנים ולהגברת תחושת הביטחון שלהם בהתניידות בבתיהם.

במסמך מובאות תובנות והמלצות אשר יסייעו לזקנים יוצאי אתיופיה להתמודד עם ההשפעות של מצב החירום עליהם ובד בבד יסייעו לאתגרי המשק.

מטרות המחקר היו: 1. לאפיין את מצבם של זקנים יוצאי אתיופיה במגוון היבטים בחייהם (בריאות ותפקוד, בדידות ומשמעות, דיור ותעסוקה) 2. לאפיין ולמפות שימוש בשירותים ולזהות חסמים לשימוש בשירותים וצרכים לא מסופקים 3. יפלבחון פתרונות אפשריים לחסמים ולצרכים הלא מסופקים

מטרות המחקר היו לבחון את דפוסי השימוש של זקנים בשירותים דנטליים בשלוש השנים הראשונות להחלת הרפורמה וללמוד על היערכות קופות החולים לאספקת שירותים דנטליים לזקנים במסגרת הרפורמה.

מטרת-העל של המחקר היא לבחון את השימוש שעושים זקנים באמצעים טכנולוגיים בכלל, ובאמצעים טכנולוגיים לצרכים רפואיים בפרט, וכן את עמדותיהם כלפי השימוש בהם.

מטרות המחקר הן: (1) לזהות ולמפות את שירותי ה-telecare הקיימים בישראל; (2) לזהות את האסטרטגיות של ישראל לקידום שירותי telecare; (3) לזהות אתגרים וחסמים לשימוש בשירותי telecare; (4) להציג אפשרויות להרחבת שירותי ה telecare-ביוון, על בסיס הניסיון של ישראל.

 מטרות המחקר הן: 1. לתעד את מספר הזקנים שהשתתפו בתוכנית ואת תוכני הפעילויות שבהן השתתפו; 2. לאפיין את משתתפי התוכנית: מאפיינים סוציו-דמוגרפיים, רמת התפקוד, מצב הבריאות ואופי הקשרים החברתיים שלהם; 3. לנתח תהליכים ארגוניים הקשורים בהפעלת התוכנית; 4. ללמוד על תרומת התוכנית בפרט ומרכזי היום בכלל לזקנים ולבני משפחותיהם ועל שביעות רצונם מהם; 5. לבדוק את השפעת התוכנית על הפעילות במרכזי היום בשעות הבוקר (להלן: משמרת ראשונה); 6. לבדוק את ההיתכנות הכלכלית של התוכנית.

מטרת המחקר היתה לבחון באיזו מידה הושגו מטרות תוכנית החלוץ על פי מדדי ההצלחה שהוגדרו במודל הלוגי שלה, בקרב שלושת מוקדי ההתערבות: הפרט, הקהילה והארגונים המקומיים.

בשנים 2016-2019 פעל בארבע רשויות בישראל פיילוט (תוכנית ניסיונית) שבו שולבה התוכנית 'קהילה תומכת' בסל השירותים הניתנים במסגרת גמלת הסיעוד של המוסד לביטוח לאומי שמקבלים זקנים מוגבלים בתפקוד. מטרות המחקר העיקריות הן בחינת היקף הפעילות של הפיילוט והערכת תרומתו למשתתפים.

מטרות המחקר היו ללמוד על מצב בריאות הפה של בני 65 +בישראל, להעריך את מידת השימוש שלהם בשירותים דנטליים, לבחון את מידת שביעות רצונם מן השירותים ולזהות את החסמים העיקריים לצריכתם.

המחקר נערך במטרה לבחון באיזו מידה תוכנית הפיילוט משיגה את מטרותיה ולתת משוב על התנהלותה כדי לסייע למפתחי התוכנית ולמקבלי החלטות בהמשך פיתוח התוכנית לקראת הטמעתה בקהילות נוספות.

מטרתו העיקרית של המחקר היא לבחון את תוצאות המיזם לאורך זמן בקרב שלושה מודלים של הפעלה: א. מטפלים שהשתתפו רק בקבוצת תמיכה סגורה; ב. מטפלים שהשתתפו בקבוצת תמיכה סגורה והמשיכו לאחריה להשתתף בקבוצת רכבת (מפגשים הנערכים אחת לחודש, ללא הגבלת זמן. המשתתפים יכולים להגיע לכמה מפגשים שהם רוצים); ג. מטפלים שהשתתפו רק בקבוצת רכבת.

מטרות המחקר הן להתחקות אחר צורכיהם הייחודיים של הזקנים בקהילת הלהט”ב בישראל, ללמוד על היבטים שונים בהתמודדותם עם האתגרים הנובעים מהזדקנותם, ולבחון את מידת ההיענות של מערכת השירותים לצרכים אלה. המחקר יסייע למערכות שירותי הבריאות והרווחה, לג’וינט-אשל ולגופים אחרים לפתח מענים לשיפור ולהנגשה של השירותים הניתנים לאוכלוסיית הלהט”בים המזדקנים.

מטרת המחקר היא ללמוד על הצרכים הייחודיים של הורים שכולים מבוגרים, כדי להעניק להם מענה טוב יותר. זאת תוך שימת דגש על צורכיהם של ההורים המבוגרים יותר ושל אלה הגרים בפריפריה.

מחקר זה מסייע לזהות את הצרכים הבריאותיים של בני משפחה מטפלים ולאתר קבוצות בסיכון.

הצעה לציטוט בעברית: ברג-ורמן, א. (2015). ערכת הדרכה להקמה והפעלה של קבוצת תמיכה לבני משפחה המטפלים בזקן בבית: לקחים ממיזם קבוצות תמיכה לבני משפחה מטפלים. מכון מאיירס-ג'וינט-ברוקדייל.

לאור ההכרה ההולכת וגוברת בחשיבות תפקידם של בני המשפחה בטיפול בזקנים, בהשפעת הטיפול עליהם (כגון עומס ופגיעה באיכות חייהם) ובצורך לפתח עבורם תכניות מתאימות, יזם המוסד לביטוח לאומי תכנית נסיונית. במסגרתה הופעלו בכל הארץ 77 קבוצות תמיכה דינמיות קצרות מועד והן העניקו למשתתפים תמיכה ומידע.

הצעה לציטוט בעברית: ברג-ורמן, א., בנטור, נ., ברודסקי, ג'., ברקמן, פ. ורסולי, א. (2011). הגורמים המשפיעים על ההחלטה של בני משפחה להעביר זקן למוסד סיעודי. מכון מאיירס-ג'וינט-ברוקדייל.

המחקר, שהוזמן ומומן על-ידי קרן Nash, ובוצע בשיתוף עם ג'וינט-אשל, נועד לספק תמונה כוללת על התכנית ועל תרומתה לזקנים החברים בה. זהו מחקר ההערכה השלישי המלווה את התכנית.

בשנים האחרונות פותחו בארץ ובעולם תכניות רבות להתמודדות עם תופעת ההתעללות בקשישים, המוכרת כיום כבעיה חברתית משמעותית. המחקר הנוכחי בחן תכנית חלוצית ייחודית שנועדה לצמצם מצבים של התעללות בזקנים והזנחתם.

המחקר הנוכחי בחן תכנית חלוצית ייחודית שנועדה לצמצם ו/או להפסיק מצבים של התעללות בזקנים והזנחתם. התכנית יושמה במחלקות לשירותים חברתיים בשתי המועצות האזוריות במטה יהודה ובלב השרון.

המחקר העריך את תכניות הבית החם שהיו קיימות בסוף 2003, תוך התמקדות ב-15 תכניות הפועלות מעל חצי שנה. במחקר נוצלו מספר מקורות מידע, שכללו מידע איכותני וכמותי.

מחקר רב-שנתי של מאיירס-ג'וינט-מכון ברוקדייל בחן את תפקידם של המידע והמחקר בהחלטות ממשלתיות הנוגעות להפעלת חוק ביטוח בריאות ממלכתי. המחקר שאף לאתר מקרים שבהם נתונים תרמו לקבלת החלטות ומקרים שבהם לא הייתה תרומה של נתונים, ולעמוד על הסיבות לכך.

המחקר הנוכחי בוחן את השימוש במידע ב"דוח ויטקובסקי" - בסיס נתונים כספיים על פעילות קופות-החולים.

מחקר זה, שנערך בידי קבוצת חוקרים ממאיירס-ג'וינט-מכון ברוקדייל וממשרד הבריאות, מספק בפעם הראשונה אומדנים כלל ארציים להיקף בעיית חוסר המזון והתזונה. מטרת המחקר הייתה למדוד את היקף אי-הביטחון התזונתי בישראל וחומרתו וכן את השלכותיו על דפוסי צריכת המזון בפועל ועל צריכת רכיבי תזונה.

מאיירס-ג'וינט-מכון ברוקדייל עורך מחקר רב-שנתי העוסק במקומם של הנתונים בקביעת מדיניות מערכת הבריאות, הקשורה ליישומו של חוק ביטוח בריאות ממלכתי, החל מכניסתו לתוקף בינואר 1995.

הניתוח המוצג בדוח זה הוא חלק ממחקר רב-שנתי ובו נבדק תפקיד הנתונים והמחקר בתהליכי קבלת החלטות ממשלתיות משמעותיות הקשורות ליישום חוק ביטוח בריאות ממלכתי.

מטרתו היא לסייע בפיתוח מדיניות ותכניות ייחודיות לקשישים בכלל, ובמיוחד בפיתוח התוכנית "בשיבה טובה", שהוקמה ביוזמת נשיא המדינה.

במחקר זה נבחנו הישגי תכנית הקהילה התומכת על-פי מטרותיה, קיומם של צרכים בלתי-מסופקים בקרב חבריה והבדלים בין תכניות המופעלות בידי גופים שונים.

אחת ממטרותיו של חוק ביטוח בריאות ממלכתי הייתה להפוך את מערכת שירותי הבריאות בארץ לשוויונית יותר. המחקר בחן את ההבדלים בין מעוטי הכנסה לבין בעלי הכנסה בינונית עד גבוהה בעקבות החלת החוק.

מטרתו של מחקר זה היא לספק נתונים מקיפים ומעודכנים על בריאות הפה ועל מאפייניה של התנהגות הבריאות בתחום זה בישראל