רקע
הקרן לקידום תוכניות סיעוד במוסד לביטוח לאומי יזמה תוכנית חלוץ (פיילוט) להפעלת "משמרת שנייה" במרכזי יום לזקנים (מרכזי "אופק") (להלן: התוכנית). מטרות התוכנית היו לתת מענה בקהילה בשעות אחר הצוהריים לצורכיהם של זקנים מוגבלים בתפקוד, לנצל טוב יותר את מתקני המרכזים ולהרחיב את פעילותם של מתנדבים. התוכנית פעלה בשיתוף משרד הרווחה והביטחון החברתי ועמותות שונות בשנים 2021-2018 בארבעה מרכזי יום בארבע רשויות: בת-ים, נוף הגליל, פרדס חנה-כרכור ותל אביב-יפו.
מכון מאיירס-ג'וינט-ברוקדייל זכה במכרז של הקרן לקידום תוכניות סיעוד במוסד לביטוח לאומי לביצוע מחקר הערכה מעצבת ומסכמת של התוכנית. הדוח הנוכחי מתמקד בממצאי ההערכה המסכמת, והוא מתבסס על ממצאי ראיונות שנערכו בשנת 2021, לקראת סיום התוכנית, ועל נתונים מנהליים של המרכזים ושל המוסד לביטוח הלאומי.
מטרות המחקר
- לתעד את מספר הזקנים שהשתתפו בתוכנית ואת תוכני הפעילויות שבהן השתתפו.
- לאפיין את משתתפי התוכנית: מאפיינים סוציו-דמוגרפיים, רמת התפקוד, מצב הבריאות ואופי הקשרים החברתיים שלהם.
- לנתח תהליכים ארגוניים הקשורים בהפעלת התוכנית.
- ללמוד על תרומת התוכנית בפרט ומרכזי היום בכלל לזקנים ולבני משפחותיהם ועל שביעות רצונם מהם.
- לבדוק את השפעת התוכנית על הפעילות במרכזי היום בשעות הבוקר (להלן: משמרת ראשונה).
- לבדוק את ההיתכנות הכלכלית של התוכנית.
שיטות המחקר
אוכלוסיית המחקר הייתה זקנים תשושים (זכאי גמלת סיעוד ללא צורך בהשגחה וזקנים שאינם זכאי גמלת סיעוד ושהופנו מן המחלקות לשירותים חברתיים) המבקרים במרכזי יום, בני משפחותיהם ובעלי תפקידים הקשורים לתוכנית.
במחקר הערכה זה שולבו שיטות כמותיות ואיכותניות, והוא כלל את הרכיבים האלה:
- ראיונות עם מבקרים במרכזים: נערכו בשלושה מועדים – בתום שנת הפעילות הראשונה ובתום השנה השנייה, לצורך הערכה מעצבת, ובתום השנה השלישית, לצורך הערכה מסכמת. סך הכול נערכו 449 ראיונות עם משתתפי התוכנית ועם זקנים שלא השתתפו בה (מי שהגיעו למשמרת הראשונה).
- ראיונות עם בני משפחה של המבקרים במרכזים: בתום שנת הפעילות השלישית רואיינו 101 בני משפחה – הן של זקנים שהשתתפו בתוכנית הן של זקנים שלא השתתפו בה.
- ראיונות עם בעלי תפקידים הקשורים לתוכנית: נערכו ראיונות בשלושה מועדים – חצי שנה לאחר תחילת הפעלת התוכנית ושנה לאחר מכן, לצורך הערכה מעצבת, ולקראת תום שנת הפעילות השלישית, לצורך הערכה מסכמת. בסך הכול נערכו 22 ראיונות.
- ניתוח נתונים מנהליים של המרכזים בנוגע למספר המבקרים במרכז, למספר המשתתפים בתוכנית, לתפוקות, לכוח אדם בתוכנית ולנתונים כלכליים.
ממצאים עיקריים
- הפעלת התוכנית אפשרה לעוד זקנים להצטרף למרכזי היום, בעיקר למי ששעות אחר הצוהריים נוחות להם יותר (עקב סידורים, הימצאות מטפלת או עיסוקים אחרים בשעות הבוקר).
- בתום שנתיים מתחילת התוכנית, הגיע מספר המשתתפים בה ל-106. בעקבות מגפת הקורונה, מספר המשתתפים ירד במידה ניכרת.
- הפעילות בקבוצות קטנות אפשרה למדריכים להעניק יחס אישי לכל משתתף ובכך להגביר את תחושת השייכות למרכז היום ולקבוצה. בעקבות זאת מרבית משתתפי התוכנית דיווחו שהם נפגשים או מדברים בטלפון עם משתתפים אחרים, גם מחוץ לשעות הפעילות של מרכז היום.
- פעילויות בתוכנית שבהן נמצאו שיעורי ההשתתפות הגבוהים ביותר הן: הרצאות, התעמלות ומוזיקה (שירה בציבור ונגינה).
- התוכנית תרמה להפגת הבדידות של המשתתפים והוסיפה תוכן ומשמעות לחייהם.
- התוכנית הקלה על עומס הטיפול בזקנים המוטל על בני המשפחה.
- שביעות הרצון מן התוכנית ומן הביקור במרכזים באופן כללי הייתה גבוהה מאוד. כמחצית ממשתתפי התוכנית דיווחו כי הם מעוניינים להגיע למרכז בימים נוספים. נמצא כי שביעות הרצון מן הפעילויות היא הגורם שלו הייתה ההשפעה הגדולה ביותר על שביעות הרצון הכללית ממרכז היום.
- התרומות העיקריות של מרכזי היום, לתפיסתם של הזקנים, היו ניצול טוב של שעות הפנאי, שימור התפקוד והשגחה; הפגת בדידות ומפגש חברתי עם אנשים אחרים; מתן משמעות על ידי עיסוק בתחביבים ולימוד דברים חדשים.
- האתגרים העיקריים בהפעלת התוכנית כללו שיווק, גיוס משתתפים וחדשנות וגיוון בפעילויות.
המלצות
נוכח התרומה החשובה של התוכנית, להלן המלצות שעשויות לסייע להפעלתה בעתיד ולהצלחתה:
- מומלץ שהמוסד לביטוח לאומי והעמותות המפעילות יסייעו במיתוג ובשיווק התוכנית: מומלץ להתאים את אסטרטגיות השיווק לאוכלוסיית היעד ולגורמים רלוונטיים בקהילה (הסביבה האקולוגית של המרכזים) שעימם אפשר ליצור שיתופי פעולה; מומלץ להקצות תקן לתפקיד איש שיווק ארצי לתוכנית ו/או להיעזר באנשי שיווק מומחים לעניין; מומלץ שהמוסד לביטוח לאומי ישלח מכתבים לזכאי גמלת סיעוד ויידע אותם על שירותי מרכז היום, ובכללם על התוכנית.
- מומלץ לגוון ולהעשיר את הפעילויות בתוכנית: כדי שהפעילויות יהיו אטרקטיביות, מומלץ להקצות תקן לממונה על בניית תוכנית הפעילויות בכל תוכנית, לבסס חלק מן הפעילויות והיבטים של תפעול על מתנדבים ולשתף את הזקנים בתכנון הפעילויות. עוד מומלץ למנות רכז פעילויות ברמה הארצית, מטעם הקרן לקידום תוכניות סיעוד, שיסייע בתיאום בין המרכזים ובהעברת מידע ביניהם.
- מומלץ להרחיב את מספר ימי הפעילות: נוכח העדפותיהם של הזקנים ובני המשפחה ועמדותיהם של מפעילי התוכנית, מומלץ להרחיב את הפעלתה ליום נוסף בשבוע, כלומר מיומיים לשלושה.