רקע
מטפלים לא פורמליים (caregivers) הם אנשים שאינם אנשי מקצוע בתחום הבריאות והטיפול אך הם מטפלים באדם אחר, בדרך כלל בבן משפחתם, בלי תמורה כספית. הטיפול באדם אחר מורכב וכרוך בעומס נפשי, בריאותי, כלכלי ופיזי. בעשורים האחרונים גברה ההכרה במעמדם של מטפלים לא פורמליים, ומדינות רבות, ובהן ישראל, קידמו שירותי רווחה המיועדים להם. על פי הסקר החברתי של הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה (הלמ"ס) שנערך בשנת 2019, 21% מן האוכלוסייה הבוגרת של מדינת ישראל מטפלים באדם הסובל ממחלה או ממוגבלות. בשנים האחרונות פותחו בישראל מגוון שירותים ומענים לבני משפחה המטפלים באדם עם מוגבלות. עד כה לא נעשה מחקר שיטתי על הקשר שבין נטל הטיפול ובין שני סוגים מובחנים של טיפול: טיפול באדם עם מוגבלות וטיפול בזקן. יתרה מכך, ישנם מחקרים רבים על נטל בקרב מטפלים לא פורמליים המתמקדים בסוג מוגבלות מסוים, אך אין ידע על המאפיינים והצרכים של הקבוצה המובחנת של מטפלים לא פורמליים באנשים עם מוגבלות. בכך יש כדי לגרוע מהליכי קבלת ההחלטות ומפיתוח מענים מיטביים. משום כך יזם מכון מאיירס-ג'וינט-ברוקדייל מחקר בנושא זה.
מטרות
- לאפיין את אוכלוסיית המטפלים הלא פורמליים העיקריים (מטפלים אשר הסיוע שהם נותנים אינטנסיבי ומתמשך והם קהל היעד העיקרי לפיתוח מענים, להבדיל ממטפלים לא פורמליים משניים)
- לבחון את המאפיינים הייחודיים של מטפלים לא פורמליים עיקריים – מי שמטפלים באנשים עם מוגבלות לעומת מי שמטפלים בזקנים
- להבין את הקשר בין הטיפול באדם הנזקק לטיפול בשל מחלה או מוגבלות ובין מצבו של המטפל הלא פורמלי העיקרי במגוון תחומי חיים, ובהם השכלה, תעסוקה, מצב כלכלי, מצבים רגשיים, רשתות תמיכה ועוד. זאת, באמצעות הצגת תמונת מצב עדכנית של תחומי חיים אלו אצל מטפלים לא פורמליים עיקריים המטפלים באנשים עם מוגבלות לעומת מטפלים לא פורמליים עיקריים המטפלים בזקנים ולעומת מי שאינם מטפלים באדם אחר.
שיטה
עיבוד שניוני של נתוני הסקר החברתי של הלמ"ס משנת 2019 – הסקר נעשה בקרב מדגם מייצג של אנשים מבוגרים (בני 20+) החיים בקהילה. אחד הנושאים שנסקרו ב-2019 היה עזרה לקרוב משפחה עם מחלה או עם מוגבלות.
במחקר הגדרתו של מטפל לא-פורמלי עיקרי היא – בן משפחה אשר נותן עזרה מהותית לאדם אחר שכן הוא: (א) גר עימו; (ב) קרוב אליו מקרבה ראשונה (בני זוג, ילדים או הורים) אך אינו גר עימו או (ג) קרוב אליו מקרבה שנייה ואינו גר עימו, אך הטיפול בו דורש יותר מארבע שעות בשבוע.
ממצאים
- בשנת 2019 היו בישראל כ-554 אלף מטפלים לא פורמליים עיקריים. מהם כ-349 אלף (63%) מטפלים בזקן וכ-205 אלף (37%) מטפלים באדם עם מוגבלות
- נמצא קשר בין טיפול באדם אחר ובין מצבם של המטפלים במגוון תחומי חיים: לעומת לא-מטפלים, עבודתם נפגעה יותר, הם התקשו יותר לממן את ההוצאות החודשיות השוטפות, בריאותם הפיזית הייתה טובה פחות ונמצאו בקרבם מצבים רגשיים שליליים בשכיחות גבוהה יותר
- ישנם תחומים שבהם נטל הטיפול השפיע יותר על מטפלים לא פורמליים עיקריים שגרים עם המטופל מאשר על מי שאינם גרים איתו: פחות מהם הועסקו אף שהיו בגיל העבודה; ליותר מהם נגרמה פגיעה בעבודה בעקבות הטיפול; ויותר מהם חשו דיכאון, היעדר יכולת להתמודד עם בעיות או בדידות
- לבני משפחה המטפלים באדם עם מוגבלות מאפיינים שונים ממאפייניהם של המטפלים בזקן. כמו בעולם, גם בישראל, הפרופיל השכיח של מטפל לא פורמלי עיקרי בזקן היה: אישה, נשואה, בגיל העבודה, התומכת בהורה. לעומת זאת, הפרופיל השכיח של מטפל לא פורמלי עיקרי באדם עם מוגבלות היה: אישה, בגיל העבודה, הגרה עם הילד, בן הזוג או ההורה שבו היא מטפלת. בהתאם, גם מעגלי התמיכה שלהם היו שונים אלה מאלה. כמו כן מטפלים באדם עם מוגבלות היו צעירים יותר, השכלתם הייתה נמוכה יותר והם הרגישו יותר בדידות
- למטפלים לא פורמליים ערבים מאפיינים שונים ממאפייניהם של המטפלים הלא לפורמליים היהודים. הם צעירים יותר ופחות מהם מעסיקים בביתם עוזר או מטפל המקבל תשלום. ערבים המטפלים בזקן אף התקשו יותר לממן את כל הוצאות החודשיות מיהודים המטפלים בזקן.
- 23% מן המטפלים הלא פורמליים העיקריים בזקן ו-26% מן המטפלים הלא פורמליים העיקריים באדם עם מוגבלות דיווחו כי להם עצמם יש מוגבלות, לעומת 21% מן האנשים שאינם מטפלים באדם אחר
- נקודת חוזקה שזוהתה בקרב מטפלים לא פורמליים עיקריים בישראל היא יכולות אוריינות דיגיטלית. שיעור השימוש באינטרנט בקרב מטפלים באדם עם מוגבלות נמצא דומה לשיעור בקרב מי שאינם מטפלים באדם אחר; בקרב מטפלים בזקן השיעור אף היה גבוה יותר. יותר מטפלים מלא-מטפלים השתמשו באינטרנט לצורך קבלת שירותים ממשרדי ממשלה. עם זאת, בני 35–64 המטפלים באדם עם מוגבלות השתמשו פחות באינטרנט מבני גילם המטפלים בזקן
המלצות
1. להמשיך לפתח שירותים ומענים מיטביים למטפלים לא פורמליים עיקריים:
א. מומלץ לפתח מענים בספֵרת העבודה כדי לסייע בהפחתת הנטל ולתרום לחיזוק החוסן האישי והחברתי
ב. מומלץ לפתח תמיכות מקוונות ואוריינות דיגיטלית וכן לבחון ביתר העמקה מדוע בני 35–64 שטיפלו באדם עם מוגבלות השתמשו באינטרנט פחות מבני גילם שטיפלו בזקן
2. חשוב לפתח מענים לפי מאפייני המטפלים הלא פורמליים העיקריים:
א. בקרב כלל המטפלים – יש להביא בחשבון שלרבע מהם יש מוגבלות בעצמם
ב. בקרב מטפלים באדם עם מוגבלות – יש להביא בחשבון דפוסים בולטים בקרבם, ובהם הממצא שכמחציתם גרים עם מקבל הטיפול ושיש להם השכלה נמוכה יותר מהשכלתם של המטפלים בזקן
ג. בקרב מטפלים לא פורמליים עיקריים ערבים – נדרש מחקר נוסף כדי לקבוע ולתאר ביתר העמקה את הצרכים והמאפיינים שלהם