המחקר הוא חלק מסדרת מחקרי תוכנית החומש לפיתוח כלכלי-חברתי בקרב האוכלוסייה הבדואית בנגב 2017-2021 אשר בוצעו בשיתוף האגף לפיתוח כלכלי חברתי בחברה הבדואית בנגב
רקע
מידע על ילדים עם מוגבלות באוכלוסייה הבדואית בנגב נאסף לפני יותר מעשור במחקר שערך מכון מאיירס-גו'ינט-ברוקדייל.[1] מחקר זה מצא כי צריכת השירותים של ילדים עם מוגבלות נמוכה באוכלוסייה הבדואית לעומת הצריכה באוכלוסייה היהודית. המחקר הצביע גם על מחסור גדול בשירותים המיועדים לילדים בדואים עם מוגבלות. בשל הזמן הרב שעבר וכן בעקבות שינויים שחלו בתחום המוגבלויות התעורר צורך במחקר מעודכן בנושא זה.
מטרות
מטרותיו של המחקר היו: (1) למפות את השירותים עבור ילדים עם מוגבלות ובני משפחותיהם באוכלוסייה הבדואית בנגב, בתחומי החינוך, הבריאות והרווחה; (2) להצביע על החסמים לצריכת השירותים ועל הצרכים הלא מסופקים בתחומים אלו, בימי שגרה ובתקופת משבר מגפת הקורונה.
שיטה
המחקר התבסס על כמה מקורות מידע: מידע מאתרי אינטרנט רשמיים של גורמים המספקים שירותים לילדים עם מוגבלות; ניתוח נתונים מנהליים מן המוסד לביטוח לאומי, ממשרד החינוך, ממשרד הרווחה והביטחון החברתי, מ-3600 – התכנית הלאומית לילדים ולנוער בסיכון ומ'שירותי בריאות כללית'; וראיונות עומק חצי מובנים עם אנשי מקצוע ועם הורים לילדים עם מוגבלות מן האוכלוסייה הבדואית בנגב.
ממצאים
- שיעור האיתור של ילדים עם מוגבלות באוכלוסייה הבדואית בנגב נמוך ביחס לאוכלוסייה היהודית ולאוכלוסייה הערבית.
- היקף המענים לילדים עם מוגבלות באוכלוסייה הבדואית בנגב מצומצם לעומת היקפם באוכלוסייה היהודית ובאוכלוסייה הערבית.
- היקף המענים לילדים עם מוגבלות ביישובים הבדואיים הבלתי מוכרים מצומצם לעומת היקף המענים ביישובים המוכרים.
- צריכת השירותים של ילדים עם מוגבלות באוכלוסייה הבדואית בנגב נפגעת בשל החסמים האלה:
- המשאב האנושי המקצועי – מחסור באנשי מקצוע (בעיקר דוברי ערבית) וידע מקצועי לא מספק
- זמינות ונגישות השירותים – זמינות נמוכה של שירותים וקשיים בנגישות אליהם מבחינה גאוגרפית, תחבורתית, לשונית, תרבותית, כלכלית וטכנולוגית
- ההיבט האישי, משפחה וקהילה – דעות קדומות בנוגע למוגבלות; מחסור בידע בתחום המוגבלות ובמודעות לנושא; קשיים בביצוע הליכים בירוקרטיים למיצוי הזכויות והשירותים; עומס על בני המשפחה; תפיסות תרבותיות הנוגעות לחלוקת התפקידים במשפחה ולמחויבות למשפחה המורחבת
- תשתיות מידע ותיאום בין גורמים – מחסור במידע ובנתונים על ילדים עם מוגבלות והיעדר תיאום מספיק בין הגורמים המטפלים בילדים עם מוגבלות.
- משבר מגפת הקורונה העצים חסמים לצריכת השירותים, הקיימים גם בימי שגרה.
המלצות
- המלצות בנוגע לגיבוש מדיניות לפיתוח כוח האדם המקצועי
- חיזוק מקצועי והעצמה של אנשי המקצוע הקיימים
- תמרוץ אנשי מקצוע, בעיקר דוברי ערבית, לעבוד ביישובים הבדואיים
- בניית מסלולים לעידוד, הכוונה ותמרוץ של צעירים מן הקהילה הבדואית ללמידת מקצועות נדרשים בתחומי התפתחות הילד
- פיתוח תוכניות להכשרת אנשי מקצוע מן האוכלוסייה הבדואית
- המלצות בנוגע למתן שירותים
- השלמת מענים חסרים, כגון תוכניות הכנה לבגרות ולתעסוקה, תוכניות פנאי ומענים לילדים עם מוגבלויות נפשיות, שכליות והתפתחותיות ועם הפרעות התנהגות ואוטיזם
- הנגשה גאוגרפית, שפתית, תרבותית, כלכלית וטכנולוגית
- המלצות בנוגע להיבט האישי, למשפחה ולקהילה
- נקיטת פעולות לעידוד האוכלוסייה לביצוע בדיקות גנטיות מוקדמות ובחינת האפשרות להקים מאגר גנטי לבדיקת התאמה בין בני זוג לפני אירוסים/נישואים
- עריכת פעולות הסברה להפחתת התיוג השלילי של מוגבלויות וכן להגברת המודעות לחשיבות הטיפול ולתרומתו לשיפור התפקוד
- עריכת מעקב אחר ילדים עם מוגבלות שאותרו וליווי צמוד של הוריהם על ידי מתאמי טיפול
- המלצות תומכות מדיניות
- הוספת שדות למאגרי המידע של משרדי הממשלה הרלוונטיים לשם זיהוי מוגבלויות ומאפיינים מרכזיים נוספים
לצורך יישום ההמלצות מוצע להקים צוות אזורי בין-משרדי ורב-תחומי לקידום מדיניות ופיתוח אזוריים של מענים לילדים עם מוגבלות ולבני משפחותיהם וכן להקים צוותים מקומיים רב-תחומיים לפיתוח מענים מקומיים, ובהם בניית מודלים של רצף טיפול וקידום מערך הסברה בשפה הערבית.
קישור לעמוד הפורום הציבורי השני למחקר הערכת תוכנית החומש 2021-2017 לאוכלוסייה הבדואית בנגב
[1] שטרוסברג, נ., נאון, ד. וזיו, ע. (2008). ילדים עם צרכים מיוחדים באוכלוסייה הבדואית בנגב: מאפיינים, דפוסי שימוש בשירותים והשלכות הטיפול בהם על האמהות. דמ-08-503. מכון מאיירס-ג'וינט-ברוקדייל. https://brookdale.jdc.org.il/publication/special-needs-children-bedouin-population-negev-characteristics-patterns-service-use-impact-caring-children-mothers/
הצעה לציטוט באנגלית: