ועדות בנושא אלימות במשפחה ופגיעה מינית: תחומי אחריות, אופני התנהלות ואתגרים – ממצאים מראיונות עם חברי ועדות ועם אנשי צוות שאינם חברים בוועדות

רקע

אחד הגורמים העיקריים המאתרים נפגעי ונפגעות אלימות במשפחה ופגיעה מינית ומטפלים בהם הוא מערכת הבריאות על כלל מוסדותיה, לרבות בתי חולים, קופות חולים, מרפאות בריאות הנפש ולשכות הבריאות. כדי לקדם את האיתור והטיפול, החל משנת 2003 פועלות בשירותי הבריאות ועדות קבועות העוסקות באלימות במשפחה, ניצול מיני והזנחה של קטינים וחסרי ישע (להלן: 'ועדות אלימות' או 'ועדות'). המחלקה לטיפול באלימות במשפחה ותקיפה מינית בשירות הארצי לעבודה סוציאלית במשרד הבריאות, פנתה בשנת 2021 למכון מאיירס-ג'וינט-ברוקדייל בבקשה לבחון את עבודת הוועדות, ולמפות את הרכבן, את מאפייניהן ואת פעילותן. חלקו הראשון של המחקר כלל סקירה בין-לאומית של מנגנונים ופרקטיקות מיטביות לאיתור נפגעי אלימות במשפחה וטיפול בהם במערכות בריאות (שפירא ומילשטיין, 2023). במצגת הנוכחית מוצגים ממצאים מן השלב השני של המחקר: ראיונות עם חברי ועדות אלימות ועם אנשי מקצוע שאינם חברים בהן.

מטרות

מטרת הראיונות הייתה לבחון את אופן ההתנהלות של הוועדות, את ההישגים שלהן ואת האתגרים שהן מתמודדות איתם.

שיטה

ראיונות מקוונים מובנים למחצה עם 21 חברים ב-13 ועדות אלימות וכן עם אנשי מקצוע מארגונים שונים במערכת הבריאות (בתי חולים כלליים ופסיכיאטריים, קופות חולים, לשכות בריאות, מוסדות גריאטריים). הראיונות נערכו בין ינואר-יוני 2022.

ממצאים

  • לוועדות ארבעה תחומי פעילות: (1) מתן הכשרה לצוותים; (2) מתן ייעוץ לצוותים; (3) יצירת רצף טיפול; (4) מדידה והערכה
  • יש שונות רבה בין הארגונים באופני ההתנהלות של הוועדות בכל אחד מתחומי הפעילות
  • חלק גדול מן הנהלים המנחים את פעילות הוועדות בכל אחד מתחומי הפעילות אינם מעודכנים ואינם מפורטים
  • אין חלוקת תפקידים ברורה בין חברי הוועדה ובחלק גדול מן הוועדות האחריות הבלעדית לפעילותן מוטלת על הרכזת
  • רק מעטים מחברי הוועדות פועלים במסגרת תקן ייעודי או זוכים לקבלת תגמול כספי עבור פעילותם בוועדה
  • אין כיום די מודעות בקרב צוותי הארגונים במערכת הבריאות והנהלותיהם לנושא אלימות במשפחה ופגיעה מינית בכלל ולפעילות הוועדות בפרט

כיווני פעולה

  • יש לעדכן את הנהלים הקיימים הנוגעים לאיתור נפגעים ולטיפול בהם וכן לפרט ולספק הנחיות בנוגע לדרכי הפעולה של הוועדות
  • יש להגדיר ולחדד את חלוקת התפקידים בין חברי הוועדה
  • יש להוסיף שעות תקן עבור רכזות הוועדות וכן תקצוב תקנים ייעודיים עבור יו"רים וחברי ועדה נוספים
  • יש להגביר את המודעות והידע של צוותי הארגונים במערכת הבריאות ושל הנהלותיהם על תופעת האלימות במשפחה והפגיעה המינית בכלל ועל פעילות הוועדות
  • יש לשפר את הרצף הטיפולי באמצעות מתן מענה אינטגרטיבי רציף והמשכי על ידי אנשי מקצוע מתחומים רבים בארגונים שונים, כולל שירותים בקהילה ובתי חולים, שירותי רווחה וגורמי אכיפה
  • יש לקדם את הסדרת פעילות הוועדות באמצעות עדכון הסטנדרטים להתנהלותם ושיפור תהליכי מדידה והערכה

 

 

הצעה לציטוט בעברית:
מילשטיין, א., שפירא, ה. וחסין, ט. (2023). ועדות בנושא אלימות במשפחה ופגיעה מינית: תחומי אחריות, אופני התנהלות ואתגרים – ממצאים מראיונות עם חברי ועדות ועם אנשי צוות שאינם חברים בוועדות. מ-23-223. מכון מאיירס-ג'וינט-ברוקדייל. 

הצעה לציטוט באנגלית:
Milshtein, E., Shapira, H., & Hasin, T.  (2023). Committees on Domestic Violence and Sexual Assault: Responsibilities, Procedures, and Challenges: Findings of Interviews with Committee Members and Staff.  S-223-23. Myers-JDC-Brookdale Institute. (Hebrew)