במרץ 2020, בעקבות התפשטות מגפת קורונה בעולם, הוטלו על הציבור בישראל ובמדינות רבות הגבלות והנחיות המחייבות, בין השאר, הסתגרות בבתים וסגירת מקומות עבודה. מצב מאתגר זה מחריף מצוקות של נפגעי אלימות במשפחה. כמו כן, מספר הנפגעים מאלימות במשפחה עלול לגדול בשל החרפת גורמי סיכון, כגון לחץ נפשי וחרדה, אובדן עבודה, מצוקה כלכלית, הסתגרות בבית ונתק ממקורות תמיכה. זאת ועוד, חל איסור על נותני שירות להיפגש עם הפונים אליהם וכוח האדם המקצועי בשירותים התומכים צומצם.
ברחבי העולם נערכו להתמודדות עם משבר מגפת קורונה בכל הקשור לאיתור, למתן מענה ותמיכה, למעני חירום ועוד, הן בהרחבת הקיים והן בפיתוח וביישום של אסטרטגיות מותאמות למצב החדש. מסמך זה סוקר את דרכי ההתמודדות עם אלימות נגד נשים בעת המשבר בכמה מדינות: ארצות הברית (פורטלנד, וושינגטון), קנדה, בריטניה, ספרד, צרפת, גרמניה, הודו, קוריאה הדרומית[1] ואוסטרליה. לסקירה נבחרו מדינות שבהן הצלחנו לאתר מידע חשוב בנושא, בדגש על מדינות שבהן התפשטות המגפה חמורה יותר מאשר בישראל (ספרד, בריטניה, ארצות הברית וגרמניה).
סקירה זו[2] מתמקדת באלימות נגד נשים במערכת יחסים זוגית, ואינה סוקרת אלימות במשפחה המופנית כלפי גברים, כלפי זקנים או כלפי ילדים. הסקירה בוצעה ברובה מתוך מקורות גלויים (אתרי אינטרנט, מסמכים רשמיים ופרסומים בתקשורת). עיקרי הממצאים מפורטים להלן וכן בטבלה מסכמת בסעיף 6.
[1] תודה מיוחדת לשיר זנסקו על סיועה בנוגע למידע מדרום קוריאה.
[2] הסקירה בוצעה לבקשת אגף מתוו"ה במשרד העבודה, הרווחה והשירותים החברתיים והתוכנית הלאומית למניעת אלימות במשפחה.
עיקרי הדברים
- המענים בהתמודדות עם אלימות במשפחה נסמכים על שלושה מעגלים עיקריים: הפרט, הקהילה והמדינה.
- ברמת הפרט – יצירת מנגנונים ל"פניות שקטות" וסמויות. בין האפשרויות: חיוג למספר טלפון בלי לדבר, שליחת הודעות טקסט, יישומונים, צ'אט באתר, מילת קוד מוסכמת עם איש קשר ופנייה לבית מרקחת.
- ברמת הקהילה – העלאת מודעות הציבור לסיכון המוגבר. מבצעי פרסום בתקשורת, באינטרנט ובחנויות פתוחות הקוראות לציבור לגלות ערנות ודאגה כלפי נשים בקרבתם ולהגיש להן עזרה; הנחיות ומידע לציבור – הפצת מידע על פעילות השירותים ועל ערוצים לפנייה וכן עצות מעשיות המיועדות לנשים לשמירה על הביטחון האישי שלהן בעת שהייה בבית עם בן הזוג הפוגע.
- ברמת המדינה – סיוע כלכלי. כדי לצמצם את התלות הכלכלית של נשים שנפגעות מאלימות של בן זוגן במיוחד בתקופת אבטלה ולחץ כלכלי מוגבר; מתן שירות מרחוק – הוצאה מרחוק של צווי בית משפט לשם הגנה על נשים, הפעלת שירותים טיפוליים, וקווים חמים לתמיכה וייעוץ דרך טלפון, וידאו או צ'אט. במקרים שהדבר נדרש, מתן היתר למפגש פנים אל פנים תוך נקיטת אמצעי הגנה; תגבור מקלטים – הסבת בתי מלון ובתי הארחה למקלטים עבור נשים נפגעות וילדיהן; פעילות יזומה ותגובה מהירה ורגישה של המשטרה – ביקורים יזומים אצל משפחות בסיכון, הגעה מיידית בעקבות פניות, אם צריך, גם דרך איכון המכשיר של הפונה. במקומות שבהם אסורה יציאה מן הבית, המשטרה מאפשרת לנפגעות לצאת מן הבית למקלט או לפנות לעזרה, גם בלי מסמך אישור.
- אתגר נוסף בהתמודדות הוא משפחות חדשות הנכנסות למעגל האלימות. חלק מן המענים לעיל מסייעים גם בהיבט הזה. יש לשים דגש מיוחד באיתור מקרים חדשים.
[1] תודה מיוחדת לשיר זנסקו על סיועה בנוגע למידע מדרום קוריאה.
[2] הסקירה בוצעה לבקשת אגף מתוו"ה במשרד העבודה, הרווחה והשירותים החברתיים והתוכנית הלאומית למניעת אלימות במשפחה.