תעסוקת נשים ערביות בנות 64-18

נשים ערביות הן אחת הקבוצות הבולטות בשיעור השתתפותן הנמוך בשוק העבודה: בשנת 2006, רק 18.7% מקרב גילאיות 64-18 (כ-65,000 נשים) היו מועסקות, לעומת 65.4% בקרב היהודיות; 3.8% (כ-13,000 נשים) הוגדרו כמחפשות עבודה, ואילו כ-245,000 לא היו מועסקות, לא חיפשו עבודה ולא למדו. שיעור השתתפותן של הנשים הערביות גדל רק במעט במשך השנים למרות עלייה עקבית ומתמשכת בהשכלה וירידה בפריון. על רקע זה הן מהוות אוכלוסיית יעד מרכזית במסגרת המדיניות הכלכלית-חברתית של ממשלת ישראל. שילובן של הנשים הערביות בתעסוקה עשוי לתרום להגשמתן העצמית, לצמצום העוני בקרב משפחותיהן ולהגברת הצמיחה במשק.

דוח זה נכתב במסגרת מחקר על תעסוקת נשים ערביות, והוא מבוסס על ניתוח נתונים של שלושה סוגי סקרים שנערכו על ידי הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה: סקרי כוח אדם בשנים 2006-1990, סקר הכנסות 2006 והסקר החברתי בשנים 2004 ו-2005. מטרת העל של המחקר היא לספק לכל הגורמים העוסקים בנושא זה תשתית מידע מעמיקה ומקיפה. המטרות הספציפיות הן: א. ללמוד את מאפייני המועסקות ואת דפוסי התעסוקה שלהן; ב. לזהות את החסמים התעסוקתיים של הנשים שאינן משתתפות בכוח העבודה ושל תת קבוצות שונות בתוכן; ג. לאתר קבוצות בעלות פוטנציאל גבוה יחסית להשתלבות בתעסוקה.

המחקר מנסה להאיר סוגיות רוֹוחות בשיח האקדמי והציבורי בנושא. לדוגמה: באיזו מידה מהווה הצורך לטפל בילדים קטנים חסם בפני יציאה לעבודה – של הנשים הערביות בכלל ושל נשים ברמות השכלה שונות בפרט? באיזו מידה מועסקות אקדמאיות ערביות במקצועות ההולמים את השכלתן? מהן עמדותיהם של הגברים ושל הנשים באוכלוסייה הערבית בנושא יציאת נשים לעבודה?

בניגוד לתפיסה הרוֹוחת, הדוח מצביע על כך שחלק משמעותי מאוד מהנשים אשר אינן משתתפות בכוח העבודה הן בעלות פוטנציאל רב: רבות מהן צעירות, בעלות  12 שנות לימוד או יותר ובלי ילדים בגיל הרך. כמו כן הממצאים מצביעים על כך שלהשכלה יש תרומה גדולה במיוחד לשיפור השתלבות הנשים הערביות בתעסוקה,  והפערים בין נשים ערביות ליהודיות בעלות השכלה על תיכונית מצטמצמים מאוד. עם זאת, עולה בבירור שכדי לנצל את הפוטנציאל הקיים יש לפעול להרחבת ההזדמנויות המוצעות לנשים ערביות בשוק העבודה. הדוח כולל דוגמאות למודלים מרכזיים של תוכניות המופעלות בארץ לקידום התעסוקה של נשים ערביות.

ממצאי המחקר הוצגו לראשונה בסדנה בהשתתפות נציגים מהממשלה, מהמגזר הפרטי, מהאקדמיה, מקרנות ומעמותות המעורבות בפיתוח תוכניות לקידום תעסוקת נשים ערביות, ולאחר מכן גם בפורומים נוספים. הממצאים משמשים את הרשות לפיתוח כלכלי של המגזר הערבי, הדרוזי והצ'רקסי במשרד ראש הממשלה בהכנת תכנית תלת שנתית עבור נשים ערביות. המכון ממשיך במעורבותו בניסיונות לקדם את תעסוקתן של הנשים הערביות. בין היתר, המכון מבצע הערכה של מספר מודלים חדשים לקידום התעסוקה של נשים ערביות ועוסק במתן ייעוץ לגורמים שונים הפועלים לקידום הנושא. הדוח המלא בעברית (דמ-09-527, מארס 2009) מפורסם באתר וניתן להורידו ללא תשלום. ניתוח של הממצאים העיקריים, מעודכן לשנת 2008, יפורסם במהלך השנה.

המחקר נערך ביוזמת קרן פילנתרופית פרטית ובמימונה.

פרסום המאמר בספרות האקדמית

Lipshits-Braziler, Y., & Tatar, M. (2012). Perceived career barriers and coping among youth in Israel: Ethnic and gender differences. Journal of Vocational Behavior80(2), 545-554.

Shitrit, L. B. (2015). Righteous transgressions: women's activism on the Israeli and Palestinian religious right (Vol. 61). Princeton University Press.

Yashiv, E., & Kasir, N. (2011). Patterns of labor force participation among Israeli Arabs. Israel Economic Review9(1).

Sa’ar, A. (2016). Economic citizenship: Neoliberal paradoxes of empowerment. Berghahn Books.

Shtern, M. (2017). Polarized labor integration: East Jerusalem Palestinians in the city’s employment market. Jerusalem Institute for Policy Research, Jerusalem.

Shehadeh, M., & Khalidi, R. (2014). Impeded Development: The Political Economy of the Palestinian Arabs inside Israel. In Decolonizing Palestinian Political Economy (pp. 115-137). Palgrave Macmillan, London.

Abu-Asbah, K., Rosen, B., Karakra-Ibrahim, A., & Shatz, A. (2009). Mapping of Arab Food Aid Organizations in Israel. Jerusalem, Israel: Massar Institute for Research, Planning and Social Consultation Myers-JDC-Brookdale Institute Smokler Center for Health Policy Research.

Yakhin, Y., & Presman, N. (2013). Research Department Bank of Israel.

Lavee, D., Kahn, Y., Mahmod, K., Nardiya, S., & Agbareia, A. (2013). Labor Participation of Arab Women in Israel: Labor Supply Estimation and Policy Implications. Mediterranean review6(2), 115-150.