רקע
ממשלת ישראל מפעילה זה כמה שנים את התוכנית "אפשריבריא" – התוכנית הלאומית לחיים פעילים ובריאים. במסגרת התוכנית, החל מינואר 2020 מוטבע סימון חדש ובולט בחזית אריזות מזון: מזון המתאים לתזונה הים תיכונית המומלצת בישראל מסומן בירוק, ואילו מזון בעל רמות גבוהות של סוכר, מלח, או שומן רווי מסומן באדום. מטרת הסימונים היא להנגיש את המידע התזונתי לצרכנים ובכך להקל עליהם לבחור בחירה מושכלת במוצרי מזון בריאים. משרד הבריאות ביקש ממכון מאיירס-ג'וינט-ברוקדייל לערוך מחקר לבדיקת הרגלי הקנייה והצריכה של מזון בריא ושל מזון לא בריא בקרב האוכלוסייה הכללית לפני ואחרי החלת הסימון בחזית אריזות המזון. המחקר כלל שני סקרים בקרב האוכלוסייה הכללית. הסקר הראשון נערך טרם החלת הסימון. הסקר השני, המוצג בדוח זה, נערך שלוש שנים לאחר החלת הסימון.
מטרות המחקר
- לבחון את הרגלי הקנייה של האוכלוסייה הכללית בישראל ואת תדירות הצריכה של מוצרי מזון בריאים ולא בריאים בישראל, שלוש שנים לאחר החלת הסימון בחזית אריזות המזון
- לבחון את עמדות הציבור בישראל כלפי הסימון בחזית אריזות המזון וכלפי הפעולות שנוקט משרד הבריאות לעידוד תזונה בריאה
- להשוות בין תוצאות הסקרים בשתי נקודות הזמן
שיטה
שני מחקרי חתך שנערכו באמצעות סקרים טלפוניים בקרב מדגם מייצג של משקי בית בישראל. איסוף הנתונים לסקר הראשון התבצע בחודשים ספטמבר 2019 עד ינואר 2020 בקרב 944 משקי בית, הסקר השני התבצע בחודשים מרץ עד אוגוסט 2023 בקרב 500 משקי בית. כדי להגיע למספר המשיבים הדרוש בסקר השני, נערכה פנייה ל-2,156 נדגמים ושיעור ההיענות עמד על 23%. כדי להבטיח את ייצוגיות המדגם, שוקללו נתוני המדגם לפי גודל משק בית והשתייכות משק הבית לקבוצה באוכלוסייה (יהודים חרדים, יהודים לא חרדים וערבים). השאלון הועבר בעברית ובערבית, וכלל שאלות בנוגע להרגלי קניית מזון, לתדירות צריכת מזונות המסומנים באדום ובירוק, לעמדות כלפי התוכנית לסימון תזונתי בחזית האריזה, לעמדות כלפי כלי מדיניות הננקטים לעידוד תזונה בריאה וכן שאלות דמוגרפיות.
ממצאים
חשיפה לסימון התזונתי בחזית אריזות המזון, הבנת משמעותו והשימוש בו בעת הקנייה
ממצאי הסקר העלו כי ישנה נראות גבוהה לסימון האדום: 92% מן המשיבים דיווחו כי נתקלו בסימון האדום, לעומת 57% מן המשיבים שדיווחו כי נתקלו בסימון הירוק על מוצרים ארוזים. 89% מהמשיבים הבינו את משמעות הסימון, כלומר הסכימו שיש להפחית למינימום צריכה של מזונות המסומנים באדום ו-60% ציינו כי כאשר ישנן חלופות ללא סימון אדום, הם יעדיפו "תמיד" או "לעיתים קרובות" לקנות אותן.
יותר משיבים דיווחו כי הם בודקים את הסימון בחזית האריזה לעומת המידע התזונתי בגב האריזה: 52% בודקים את רשימת הרכיבים ו-48% את טבלת הערכים התזונתיים בגב האריזה, לעומת 69% שדיווחו על בדיקה "תמיד" או "לעיתים קרובות" של הסימון האדום. שיעור המדווחים על בדיקה קבועה של הסימון האדום נמוך יותר בקרב משקי בית ערבים (60%) מבקרב משקי בית יהודים (71%) ובקרב משקי בית עם ילדים עד גיל 18 (64%) מבקרב שאר משקי הבית (73%). 50% מן המשיבים דיווחו כי להערכתם, לעומת התקופה שלפני הסימון בחזית האריזה, הם קונים פחות מוצרים המסומנים באדום ו-22% דיווחו כי הם קונים יותר מוצרים מסומנים בירוק.
הרגלי קניית מזון ותדירות הצריכה של מוצרים המסומנים באדום
עבור רוב המוצרים המסומנים באדום שנבדקו בסקר לא חל שינוי בין שני הסקרים בשיעור משקי הבית שדיווחו על קנייתם, למעט ירידה בשיעור משקי הבית שדיווחו על קניית שתייה ממותקת (48% ב-2023 לעומת 57% ב-2019) וחטיפים מלוחים (64% ב-2023 לעומת 70% ב-2019). בחינת התפלגות הצריכה של חטיפים מלוחים ושתייה ממותקת העלתה כי אף ששיעורי הקנייה של חטיפים מלוחים ירדו, התפלגות תדירויות הצריכה נשארה דומה. לעומת זאת, שיעור משקי הבית שדיווחו על צריכת שתייה ממותקת על בסיס יום-יומי נותר דומה, אך נמצאה ירידה מובהקת בשיעור משקי הבית שדיווחו על צריכת שתייה ממותקת בתדירות של עד ארבע פעמים בשבוע (23% ב-2023 לעומת 31% ב-2019) ועלייה בשיעור משקי הבית שדיווחו שאינם צורכים שתייה ממותקת כלל (58% ב-2023 לעומת 51% ב-2019).
נבנו שני מדדים המסכמים את ניקוד הצריכה הכוללת של משק הבית של מוצרים מקטגוריות המסומנות באדום (טווח 55-0) ומוצרים מקטגוריות המסומנות בירוק (70-0). במודל רב משתני מסוג רגרסיה לינארית לניבוי ציון במדד הצריכה האדום נמצא שהמשתנים 'משק בית עם ילדים עד גיל 18' (4.9 נקודות במדד הצריכה, להלן נק'), 'גודל משק הבית' (0.8 נק') ו'היעדר השכלה אקדמית' (2.5 נק') מנבאים ציון צריכה גבוה יותר. לעומת זאת, המשתנים 'השתייכות לחמישון התחתון' (1.6 נק' פחות), 'בדיקת נתוני הסימון התזונתי בגב האריזה' (2.8 נק' פחות) ו'בדיקת הסימון האדום' (1.7 נק' פחות) מנבאים ציון נמוך יותר במדד. במודל רב-משתני מסוג רגרסיה לינארית לניבוי ציון במדד הצריכה הירוק נמצא שהמשתנים 'בדיקת נתוני הסימון התזונתי בגב האריזה' (4.3 נק'), 'גודל משק הבית' (0.6 נק') ו'מצב בריאות מגביל תזונה במשק הבית' (1.9 נק') מנבאים ציון צריכה גבוה יותר. לעומת זאת, המשתנים 'השתייכות לחמישון התחתון' (2.7 נק' פחות) ו'היעדר השכלה אקדמית' (2.2 נק' פחות) מנבאים ציון נמוך יותר במדד.
הערכת השפעת יוקר המחיה על הרגלי הקנייה
נמצא שהתפיסה הרווחת היא שמחיר מזון בריא גבוה ממחירו של מזון לא בריא (87% מהמשיבים). נוסף על כך שיעור גבוה יותר מן המשתייכים לחמישון התחתון דיווחו כי עקב עליית המחירים במשק בשנתיים שקדמו לסקר השני צמצמו צריכה של סוגי מזון בריאים: 73% דיווחו על צריכת מגוון מצומצם יותר של פירות, 64% דיווחו על צריכת פחות פירות ו-54% דיווחו על צריכת כמות קטנה יותר של בשר, עוף או דגים.
יחס לכלי מדיניות שונים שיכולים להיות מיושמים על ידי משרד הבריאות
87% מהמשיבים טענו שאחד מתפקיד הממשלה הוא לעזור לאזרחים לאכול בריא יותר. שיעור גבוה הביעו תמיכה בפעולות אפשריות של משרד הבריאות לעידוד תזונה בריאה: 87% סברו שיש לתמרץ יצרניות מזון לשנות את הרכב המוצרים כך שיהיו בריאים יותר, 80% סברו שיש לעודד חנויות מזון לסמן אזורים שבהם נמכר מזון בריא, 80% סברו שיש לעודד חנויות מזון לסמן בירוק מוצרי מזון בריא שנקנים בתפזורת, 72% סברו שיש לאסור פרסום של מזונות ומשקאות לא בריאים הפונה לילדים.
מסקנות והמלצות
נמצאה ירידה בין שני הסקרים בשיעורי הקנייה בשתי קטגוריות – שתייה ממותקת וחטיפים מלוחים. הבדל מובהק בהתפלגות תדירות הצריכה נמצא רק בשתייה ממותקת, ייתכן בשל השפעה משולבת של הסימון בחזית האריזה ושל המיסוי על שתייה ממותקת.
שיעור גבוה של משיבים דיווחו שהם חשופים לסימון האדום, מבינים את משמעותו, בודקים את נוכחותו על מוצרים ואף מעדיפים חלופות ללא סימון אדום; ואומנם, בדיקת הסימון האדום נמצאה קשורה לציון נמוך יותר במדד הצריכה הכוללת.
שיעור גבוה מהמשיבים טענו שתפקיד הממשלה לעודד תזונה בריאה והביעו תמיכה בפעולות שונות שהממשלה יכולה לנקוט לשם כך, לרבות מיסוי ותמרוץ יצרניות המזון לשנות את הרכב המזון. מומלץ לעודד את הציבור לקבל החלטות בעת הקנייה בהתאם לסימון האדום וכן לשקול אסטרטגיות משולבות להשפעה מרבית על הפחתת הקנייה.
ממצאי הסקר העלו כי משקי בית עם ילדים עד גיל 18 קונים וצורכים מוצרים לא בריאים בשיעורים גבוהים ממשקי בית אחרים. המשיבים מקבוצה זו גם דיווחו על שימוש נמוך יותר בסימון האדום, זאת אף שמידת החשיפה לסימון וההבנה של משמעותו לא שונה באופן מובהק מזו של שאר משקי הבית. מומלץ לפעול להתערבות בקרב אוכלוסייה זו, ובכך לצמצם השפעה של תזונה לא בריאה על בריאות הילדים היום ועל דור העתיד.
הצעה לציטוט בעברית:
סמואל, ה., כץ, א. ומעוז ברויאר, ר. (2024). הרגלי צריכת מזון ועמדות הציבור כלפי התוכנית לסימון תזונתי בחזית אריזות מזון. מ-24-230. מכון מאיירס-ג'וינט-ברוקדייל.
Samuel, H., Katz, E., & Maoz Breuer, R. (2024). Food Consumption Habits and Public Attitudes Toward the Front-of-Package Nutritional Labeling Program. S-230-24. Myers-JDC-Brookdale Institute. (Hebrew)