רקע
ב-11 במארס 2020 הכריז ארגון הבריאות העולמי על מחלת ה- COVID-19 הנגרמת על ידי נגיף הקורונה (SARS-CoV-2) כעל פנדמיה, קרי מגפה כלל עולמית. בעקבות קצב ההידבקות המהיר בנגיף, פרסם משרד הבריאות בישראל (בדומה למדינות רבות בעולם) הנחיות, שהחמירו בהדרגה, ושהגבילו מאוד את אפשרויות התנועה והיציאה מן הבית, לרבות ביטול מסגרות הלימוד, החוגים והעברת עובדים רבים במשק לעבודה מן הבית, לחופשה ללא תשלום או לאבטלה.
בדוח קודם (לרון וגולדווג, 2020) נבחנה השפעת ההנחיות הללו על האוכלוסייה הבוגרת בגיל העבודה (64-20), בסוף חודש מארס 2020 – החודש הראשון של המגפה בישראל – בהיבטים שונים של התנהגויות בריאות. מן הדוח עלה כי בעקבות סגירת מוסדות החינוך, צמצום התעסוקה וחובת השהות הממושכת בבית, חלו שינויים בהרגלי החיים של מבוגרים וילדים כאחד. השינויים כללו אכילה מרובה, הגברת צריכת חטיפים וממתקים וירידה בתדירות הפעילות הגופנית ומשכה. לשינויים אלה משמעות רבה לבריאות הציבור, והשפעתם עלולה להיות שלילית במיוחד בתקופות ממושכות של הגבלות תנועה ויציאה מן הבית. עוד נמצא כי כמעט מחצית מן המשיבים חשו תחושת דיכאון ודכדוך יותר מן הרגיל. הדוח כלל דיווח על שירותי ייעוץ מקצועיים שלדעת המשיבים עשויים לסייע להם לתחזק אורח חיים בריא בתנאי שהייה ממושכת בבית, ועל הדרכים שבאמצעותן מעוניינים המשיבים לקבל שירותי ייעוץ אלה.
מטרה
מטרת המחקר הייתה לבחון את הקשר בין מאפייני הרקע של המשיבים ובין שינויים בהתנהגויות הבריאות ובחוסן הנפשי שלהם בעת התפרצות מגפת הקורונה. זאת כדי לזהות את הקבוצות הפגיעות ואת ההעדפות שלהן בנוגע לקבלת ייעוץ מקצועי.
שיטה
סקר פאנל מקוון בקרב 1,500 יהודים בני 64-20 תושבי ישראל. הסקר נערך בתאריכים 29-26 במארס 2020.
ממצאים
חשש מהחמרה במצב הכלכלי, בריאות לקויה ומגדר (נשים) ניבאו הגדלה ניכרת בכמות ובתדירות האכילה ופגיעה משמעותית באיכות השינה. חשש מהחמרה במצב הכלכלי ניבא גם ירידה בתדירות הפעילות הגופנית ומשכה, ועלייה בתחושת דיכאון. נשים נמצאו בעלות סיכוי גבוה יותר מגברים לדווח על עלייה בתחושת דיכאון. בני 64-50 נמצאו בעלי סיכוי נמוך יותר לשנות הרגלי אכילה, פעילות גופנית ומצב רוח לעומת הצעירים מהם.
לא נמצאו הבדלים מובהקים בין המשיבים המבוגרים ובין הילדים הגרים עימם באשר לשינוי בהרגלי הפעילות הגופנית שלהם. לעומת זאת, נמצאו הבדלים מובהקים בין המבוגרים לילדים בביתם באשר לשינוי בהרגלי האכילה, השינה והצפייה במסכים. העלייה במשך הצפייה במסכים, אכילת היתר בכלל וצריכת היתר של חטיפים וממתקים בפרט, הייתה קיצונית יותר בקרב הילדים מאשר בקרב הוריהם. לעומת זאת, הפגיעה באיכות השינה הייתה קיצונית יותר בקרב ההורים מאשר בקרב ילדיהם.
כשנתבקשו לבחור שירותי ייעוץ שהם מעוניינים לקבל מאנשי מקצוע (ללא עלות כספית), צעירים ושכירים הביעו עניין בשירותי ייעוץ יותר ממבוגרים ומעצמאים. כשנשאלו בנוגע לאמצעים הרצויים מבחינתם לקבלת הייעוץ, נשים ואנשים שאינם חרדים הביעו עניין בשירותי ייעוץ מקוונים, גברים העדיפו ייעוץ טלפוני וחרדים העדיפו לקבל ייעוץ בכתב.
לפרסומים נוספים בסדרת התנהגויות בריאות בעת התפרצות מגפת הקורונה לחצו כאן!