ערכים, כוחות ואתגרים של האוכלוסייה הבדואית בנגב ושל מנהיגיה

רקע

בעקבות קשיים ביישום תוכניות החומש לפיתוח כלכלי חברתי של החברה הבדואית בנגב פנה האגף לפיתוח כלכלי חברתי בחברה הבדואית בנגב אל מכון ברוקדייל בבקשה לבצע מחקר עומק שיבחן קשיים אלו. הנחת המוצא של המחקר היא שקשיים אלו מושפעים, בין היתר, מפערים תרבותיים וערכיים בין הבדואים בנגב ובין האוכלוסייה הכללית בישראל ומן העמדות שלהם כלפי המדינה וכלפי תהליכי השינוי שעוברת החברה הבדואית ושאותם הממשלה מבקשת לקדם.

מטרות

  1. למפות את סולם הערכים של התושבים הבדואים בנגב, את סדרי העדיפויות שלהם בתחומי חיים שונים, את מאפייני החוסן הקהילתי שלהם ואת עמדותיהם כלפי הרשות המקומית וכלפי המדינה.
  2. לבחון הבדלים בערכים, בכוחות ובאתגרים בין קבוצות באוכלוסייה הבדואית כדי לאפשר התאמה מיטבית של תוכניות ייעודיות בעבורן.
  3. להבין את התפיסות של המנהיגות המקומית בנוגע לערכים ולצרכים ייחודיים של האוכלוסייה, ואת העמדות כלפי האופן שבו צרכים אלו מקבלים מענה במסגרת שירותים ותוכניות בעבורה.
  4. לזהות אתגרים ביישום תוכניות שמטרתן לסייע לפיתוח הכלכלי-חברתי של הבדואים בנגב, כמו תוכנית החומש, ולגבש המלצות יישומיות ליישום מיטבי.

שיטה

במחקר שולבו שיטות מחקר איכותניות וכמותיות, והוא כלל:

  1. 18 ראיונות עומק חצי מובנים עם מנהיגי קהילה ובעלי תפקיד ברשויות המקומיות, מנהיגים חברתיים וחוקרים מן האקדמיה.
  2. סקר בקרב 331 משיבים בשתי קבוצות גיל: בני 34-19 (צעירים) ובני 64-35 (מבוגרים) המייצגים את האוכלוסייה הבדואית בנגב מבחינת מגדר, סוג יישוב (רהט ועיירות; כפרים) והשכלה אקדמית (יש השכלה אקדמית; אין השכלה אקדמית). במסגרת הסקר נערכו 164 ראיונות פנים אל פנים ו-167 ראיונות טלפוניים.

ממצאים

  • הבעיות העיקריות של הבדואים בנגב הן: (1) ביטחון אישי והגנה מחשיפה לפשיעה; (2) דיור; (3) תשתיות ציבוריות (תחבורה ופיתוח אזור מגורים); (4) הכנסה ומצב כלכלי. נושא הביטחון האישי והגנה מחשיפה לפשיעה בולט במיוחד כבעיה מרכזית שאיתה מתמודדת האוכלוסייה.
  • רמת החוסן הקהילתי של הבדואים בנגב נמוכה מזו של כלל האוכלוסייה בישראל ומזו של יהודים בעוטף עזה ודומה לזה של ערבים במשולש.
  • רכיב החוסן שרמתו היא הגבוהה ביותר הוא קשר למקום המגורים המבטא תחושת שייכות גבוהה וגאווה במקום המגורים.
  • רכיב החוסן שרמתו היא הנמוכה ביותר הוא אמון במנהיגות. למרבית התושבים אין אמון במקבלי ההחלטות: 52% מן הבדואים בנגב חושבים שהרשות המקומית אינה פועלת כלל או פועלת מעט לקידום הבדואים בנגב, ו-67% חושבים כי המדינה אינה פועלת כלל או פועלת מעט לקידום הבדואים בנגב.
  • נמצאו הבדלים ברכיבי החוסן השונים בקרב קבוצות שונות באוכלוסייה, המעידים על הכוחות והאתגרים הספציפיים לכל קבוצה.
  • מן הראיונות עלו תחושות קשות של אפליה וחוסר שיתוף מצד הממשלה בכל הנוגע להחלטות הנוגעות לחיי התושבים הבדואים בנגב. בראיונות הוצעו כיווני פעולה אפשריים לשיפור היחסים בין התושבים הבדואים ובין הממשלה.
  • תחומי החיים החשובים ביותר לבדואים בנגב הם: (1) בריאות; (2) חינוך והשכלה; (3) ביטחון אישי והגנה מחשיפה לפשיעה; (4) הכנסה ומצב כלכלי.
  • ערכים: ערכי-העל הדומיננטיים בקרב הבדואים בנגב הם שימור וקידום האחר. הערכים המוטיבציוניים הדומיננטיים בהם הם ביטחון, נדיבות, קונפורמיות ואוניברסליות. נמצא כי הבדואים בנגב מעריכים יותר קונפורמיות והיהודים מעריכים יותר הישגיות. הבנת ההבדלים בסולם הערכים בין קבוצות שונות באוכלוסייה אפשרה להבין מגמות ותהליכי שינוי שעוברת האוכלוסייה הבדואית וכן להבין צרכים ומוקדים ספציפיים המאפשרים התאמה טובה יותר של התוכניות לקבוצות שונות באוכלוסייה.
  • פרופילים: מיפוי של שמונה 'פרופילים' (קבוצות) באוכלוסייה הבדואית לפי מאפייני המשתתפים בסקר: מגדר, קבוצת גיל וסוג יישוב העלה תמונה של חברה בשינוי ובמעבר שבה יש רצון לשימור הקיים ומתן כבוד למסורת בצד פתיחות לשינויים – שילוב שיכול לייצר מתח בין-דורי ובין-מגדרי. נוסף על כך המיפוי העניק הזדמנות ייחודית להעמקה בהטרוגניות המאפיינת את האוכלוסייה ולהבנה טובה יותר של האתגרים והכוחות של הקבוצות השונות.

 המלצות

  1. לפעול להתאמה של שירותים ותוכניות לערכים, לצרכים ולסדרי העדיפויות של הבדואים בנגב. התייחסות לצרכים ייחודיים, כגון הצורך בביטחון אישי והגנה מחשיפה לפשיעה, עשויה לסייע בביסוס קשרי אמון ושיתוף פעולה עם הממשלה.
  2. להתבסס על הכוחות של האוכלוסייה לצורך השגת מטרות משותפות. תחושת השייכות הגבוהה של הבדואים בנגב למקום המגורים היא מקור חוסן שאפשר למנף לכדי פיתוח יוזמות ותוכניות לטיפוח היישובים וסביבת המגורים. נוסף על כך, ערכי השימור וקידום האחר הם משאב נוסף של חוסן קהילתי שיכול לסייע לשימור התרבות ולקידום חברתי-כלכלי של המשפחה והקהילה הקרובה. זאת באמצעות חיזוק עסקים משפחתיים מקומיים, הקמת עסקים חברתיים, פיתוח מוצרי תרבות ואומנות אותנטיים, הקמת עסקים ביתיים לנשים, חיזוק התיירות, מכירת מזון מקומי ועוד.
  3. לפעול להטמעת מנגנונים לחיזוק הקשרים והאמון בין האוכלוסייה ובין הממשלה והמנהיגות המקומית הפורמלית. הממצאים מעידים על חוסר אמון ניכר במנהיגות הפורמלית ברשות המקומית ובמדינה. מומלץ לאמץ את הפרקטיקות המיטביות לחיזוק האמון, כפי שעלו בסקירת ספרות שבוצעה במסגרת המחקר, ובהן פיתוח ותקצוב מנגנונים קבועים לשיתוף הציבור בקביעת מדיניות ובקבלת החלטות הנוגעות לחייהם ומשפיעות עליהם; והגברת מעורבות האוכלוסייה בכל שלבי פיתוח התוכניות והמענים עבורה: הגדרת הצרכים, התכנון, הפיתוח, היישום, הבקרה וההערכה.
  4. להמשיך לפעול למיפוי מעמיק ומקיף יותר של קבוצות באוכלוסייה לצורך התאמה תרבותית של השירותים לצורכיהן ולמאפייניהן. בהתבסס על ניתוח הפרופילים במחקר מומלץ לתת מענה במסגרת תוכנית החומש לצורכיהן הספציפיים של קבוצות באוכלוסייה. למשל: לפתח תוכניות לחיזוק האמון במנהיגות המקומית בקרב גברים צעירים בכפרים, לחיזוק האמון החברתי בקרב נשים ברהט ובעיירות ולחיזוק תחושת הקהילתיות בקרב נשים בכפרים; לכלול רכיבים של שימור תרבות בתוכניות המכוונות לגברים או למבוגרים; ולתת מענה בתוכניות לצורך של צעירים וצעירות בכפרים בשינויים ובקידום עצמי.

 

הצעה לציטוט בעברית:
אור שרביט, ז., אייזיק, ע., קפרנוב, א., פלק, א. וריבקין, ד. (2022). ערכים, כוחות ואתגרים של האוכלוסייה הבדואית בנגב ושל מנהיגיה. מ-22-217. מכון מאיירס-ג'וינט-ברוקדייל.

הצעה לציטוט באנגלית:
Or Sharvit,  Z.,  Aizik, I., Kapranov, E., Falk, A., & Rivkin, D. (2022). The Negev Bedouin Population and its Leaders – Values, Strengths, and Challenges. S-217-22. Myers-JDC-Brookdale Institute. (Hebrew)