צמצום פערים חברתיים-כלכליים בין אוכלוסיות מיעוט מסורתיות-שבטיות לקבוצות רוב: סקירה בין-לאומית

רקע

האוכלוסייה הבדואית בנגב נמצאת בתחתית הדירוג החברתי-כלכלי במדינת ישראל. החלטת ממשלה 2397 בדבר תוכנית החומש לפיתוח כלכלי-חברתי בקרב האוכלוסייה הבדואית בנגב לשנים 2021-2017 חותרת לצמצום הפערים בין האוכלוסייה הבדואית בנגב ובין כלל אוכלוסיית המדינה ולהגברת שילובה של האוכלוסייה הבדואית בחברה ובכלכלה של ישראל. אגף בכיר לפיתוח כלכלי חברתי בחברה הבדואית בנגב (בעת קבלת ההחלטה – במשרד החקלאות ופיתוח הכפר; מאז 2020 – במשרד הכלכלה והתעשייה; מאמצע 2021 – במשרד הרווחה, להלן: האגף) ממונה על יישום ההחלטה. תוכנית החומש המעוגנת בהחלטה מלוּוָה במחקר המנוהל על ידי מכון מאיירס-ג'וינט-ברוקדייל. המחקר עוסק בבחינת יישומה של תוכנית החומש, בתרומתה של התוכנית – כל אחד מחלקיה והמכלול כולו – ובהמלצות למהלכים הנדרשים כדי לשמר, לשנות או לשפר את תכנונה ויישומה של תוכנית החומש הבאה (לשנים 2026-2022).

במסגרת המחקר, ביקש האגף מן המכון לבצע סקירה מעמיקה על אוכלוסיות בעולם שיש להן מאפיינים דומים למאפייני האוכלוסייה הבדואית בנגב, ועל הפערים בינן ובין אוכלוסיות הרוב בארצות שבהן הן חיות. הסקירה תעסוק בקשיים ביישום תוכניות כמו תוכניות החומש לפיתוח כלכלי חברתי בקרב האוכלוסייה הבדואית בתחומי החיים השונים. הנחת המוצא לסקירה היא שקשיים כאלו מושפעים בין היתר מהבדלים בתרבות ובערכים בין אוכלוסיות מיעוט מסורתיות-שבטיות ומנהיגיהן ובין כלל האוכלוסייה בארצן, כשם שבישראל הם מושפעים מהבדלים כאלו ומן העמדות כלפי הממשל וכלפי תהליכי השינוי שהממשלה מבקשת לקדם באוכלוסייה הבדואית.

מטרות

אלה מטרות הסקירה: (1) ללמוד מן הנעשה במדינות העולם על דרכי פעולה והתמודדות עם חסמים ביישום תוכניות לצמצום פערים חברתיים-תרבותיים בין אוכלוסיות מיעוט מסורתיות-שבטיות (שיש להן מאפיינים דומים למאפייני האוכלוסייה הבדואית בנגב) ובין האוכלוסייה הכללית; (2) למפות פרקטיקות מיטביות (ובהן הכלים והפעולות) שמדינות מפעילות, המותאמות לתרבותם של אוכלוסיות המיעוט, כדי לסייע לבעלי התפקידים במטה ובשטח ביישום מדיניות לצמצום פערים חברתיים-כלכליים. הסקירה תספק בסיס לשיפור פיתוח השירותים והספקתם לאוכלוסייה הבדואית בנגב בהתאם למאפייניה הייחודיים, לצרכיה ולחסמים והאתגרים שבפניהם היא ניצבת.

שיטה

הסקירה מתבססת על מגוון מקורות מידע: מאמרים אקדמיים מן הספרות הבין-לאומית, מחקרי הערכה של תוכניות ממשלתיות על אוכלוסיות המיעוט שנבחרו (בני הרומה (צוענים) באירופה, הסאמי במדינות הנורדיות, האבוריג'ינים בקנדה והאבוריג'ינים ובני איי מְצָרֵי טורֵס באוסטרליה), אתרים ממשלתיים ואתרי ארגונים ועמותות העוסקים בקידום שירותים וזכויות עבור אוכלוסיות אלו. המידע נאסף בחודשים מארס-אוגוסט 2021.

אוכלוסיות המיעוט נבחרו לסקירה בשיתוף עם מזמיני המחקר לאחר תהליך של הגדרת קריטריונים למאפייני האוכלוסיות, למדינות שבהן האוכלוסיות מתגוררות ולמאפייני התוכניות.

ממצאים

ארבע דרכי התמודדות מרכזיות של ממשלות נמצאו מועילות בצמצום פערים כלכליים-חברתיים בין אוכלוסיות מיעוט מסורתיות-שבטיות ובין אוכלוסיות הרוב בארצותיהן: (1) ביסוס קשרים בין אוכלוסיית המיעוט לממשלה; (2) מעורבות פעילה של אוכלוסיית המיעוט בבניית התוכניות בעבורה (בכל השלבים: תכנון, פיתוח, יישום ובקרה); (3) יצירת פתרונות מקומיים מותאמים מבחינת תרבות וערכים; (4) התאמה תרבותית של שירותים ותוכניות.

מסקנות והמלצות

מן הסקירה עולה כי העמקת השותפות עם האוכלוסייה הבדואית בנגב על גווניה (גברים ונשים, צעירים ומבוגרים, תושבי עיר וכפר ועוד) לצד התייחסות לערכים ולצרכים הייחודיים של אוכלוסייה זו עשויות לסייע – בביסוס קשרי אמון ושיתוף פעולה בין הממשלה לאוכלוסייה הבדואית בנגב ולנציגיה; בפיתוח פתרונות מקומיים מותאמי תרבות; בעבודה משותפת למען שינוי ופיתוח בד בבד עם חיזוק המנהיגות המקומית; בהנגשה תרבותית ומותאמת של השירות הציבורי; וביישום מוצלח יותר של תוכניות לפיתוח כלכלי וחברתי בקרב האוכלוסייה הבדואית בנגב. זאת ועוד, במדינות שנסקרו נעשה מאמץ מתוכנן, מערכתי, מובנה וממושך, כדי לחולל שינוי. מאמץ כזה מחייב ייחוד של משאבים ניכרים, על פני זמן, הן לתכנון ולחשיבה הן למימון.

מסקנות אלו מובילות לארבע המלצות יישומיות: (1) לפעול לחיזוק הקשרים בין האוכלוסייה הבדואית לממשלה; (2) לקדם מעורבות פעילה של האוכלוסייה בכל שלבי בניית התוכניות בעבורה, יישומן והערכתן; (3) לפעול ליצירת פתרונות מקומיים המותאמים לתרבות ולערכים של בני המקום באמצעות הסתמכות על מאפיינים מקומיים שיאפשרו יצירת תשתיות של הון תרבותי, חברתי וסביבתי ותמיכה בהן; ובתוך כך, לטפח ולפתח יזמוּת וחדשנות עסקית מקומית; (4) וכן לפעול להתאמה של שירותים לתרבותם של בני המקום, במגוון תחומי חיים, כגון חינוך, בריאות, השכלה גבוהה, רווחה, פיננסים ותעסוקה.

 

הצעה לציטוט בעברית:

זהר אור, ש. ואייזיק, ע. (2022). צמצום פערים חברתיים-כלכליים בין אוכלוסיות מיעוט מסורתיות-שבטיות לקבוצות רוב: סקירה בין-לאומית. דמ-22-913. מכון מאיירס-ג'וינט-ברוקדייל.

הצעה לציטוט באנגלית:

Zohar Or, S., & Aizik, I. (2022). Reducing Socio-Economic Gaps Between Traditional-Tribal Minority Populations and Majority Population Groups: An International Review. RR-913-22. Myers-JDC-Brookdale Institute.