רקע
משנות השמונים ועד היום בשירותים חברתיים במדינות רבות בעולם מתחולל תהליך אינטנסיבי של מעבר
מאספקת שירותים ישירה על ידי המדינה לאספקתם על ידי מפעילים חיצוניים במיקור חוץ )'רכש חברתי'(.
עקב כך התפתחו דרכים שונות לאספקת שירותים חברתיים לאזרחים; יש המסופקים על ידי גופים פרטיים
– כאלה שפועלים למטרות רווח )מגזר עסקי( וכאלה הפועלים ללא כוונת רווח )מגזר שלישי( – ויש שירותים
שהמדינה מספקת ישירות על ידי השלטון המרכזי או הרשויות המקומיות. כאשר המדינה מבצעת מיקור חוץ
לשירותים, האחריות שלה היא לקבוע מדיניות ולפקח על השירותים.
תחום הרכש החברתי במשרד ראש הממשלה, האמון על הטמעת תפיסת הרכש החברתי כאמצעי לשיפור
השירותים החברתיים, וג'וינט-אלכא פנו לצוות הבטחת איכות במכון מאיירס-ג'וינט-ברוקדייל בבקשה לערוך
סקירה בין-לאומית השוואתית של דרכי הפעולה של מדינות אחרות בתחום אספקת שירותים חברתיים.
מטרה
לבחון את מדיניות אספקת השירותים החברתיים במדינות נבחרות בעולם: תפקיד המדינה בקידום השירותים
החברתיים, מיפוי השחקנים המרכזיים באספקת השירותים, בחינת המנגנונים המשמשים את המדינה ומדי־
ניות הפיקוח עליהם.
שיטה
כדי להשוות את מדיניות אספקת השירותים החברתיים במדינות בעולם למדיניות בישראל, נבחרו חמש
מדינות דמוקרטיות מערביות שיש ביניהן הבדלים במדיניות הרווחה המסורתית שלהן: אוסטרליה ואנגליה
הן מדינות רווחה ליברליות, שוודיה היא מדינת רווחה סוציאל-דמוקרטית, גרמניה היא מדינת רווחה שמרנית
והולנד היא מדינת רווחה היברידית, כלומר יש לה מאפיינים מגוונים של מדינות רווחה.
הסקירה התבססה על מגוון מקורות מידע שנאספו בחודשים ספטמבר 2023 עד ינואר :2024 מאמרים
אקדמיים מן הספרות המקצועית הישראלית והבין-לאומית; ספרות אפורה הכוללת דוחות מחקר, מסמכים
רשמיים של משרדי ממשלה ורשויות סטטוטוריות, מסמכים רשמיים של ארגוני מגזר עסקי ומגזר שלישי;
מידע ממקורות גלויים – אתרי אינטרנט של משרדים ממשלתיים, של גופי פיקוח, של ארגוני מגזר עסקי ומגזר
שלישי; חוקים ותקנות; ראיונות עומק חצי מובנים עם 12 מומחים בתחום אספקת שירותים חברתיים )בחודשים
