מגמות בהשתלבותם של עולי ברית המועצות לשעבר בחברה הישראלית בשלושת העשורים האחרונים: מחקר המשך

רקע

מתחילת שנות התשעים של המאה העשרים ועד היום עלו לישראל יותר ממיליון מבין 1.5 מיליון היהודים שחיו בברית המועצות לשעבר בשנת 1989[1]. העולים היו צעירים ומשכילים אבל חוו קשיים בקליטתם כי רבים מהם לא ידעו עברית ואנגלית, ורבים, בייחוד בשנות העלייה הראשונות, הגיעו ארצה חסרי אמצעים. מטבע הדברים גם לא היו להם קשרים חברתיים בישראל. המצב בישראל בתקופת העלייה אף הוא הציב קשיים בקליטתם המוצלחת של העולים: מדיניות הגבלת הגידול של המגזר הציבורי אילצה רבים מן העולים המשכילים לעבוד שלא במקצועם, ועליית מחירי הדיור הרחיקה מאוד את הסיכוי שלהם לרכוש דירה. על קשיים אלו נוספו בעיות ההשתלבות של ילדי העולים במערכת החינוך, בעיות בריאות ורווחה (בייחוד של העולים המבוגרים), בעיות של עולים שלא הוגדרו יהודים על פי ההלכה ועוד.

במחקר הנוכחי נעשה ניסיון לסרטט תמונה רב-ממדית של השתלבות העולים לאורך זמן – מתחילת שנות התשעים ועד השנים האחרונות –  ולהתייחס להיבטים דמוגרפיים, לרכישת מיומנויות חיוניות לצורך השתלבות בחברה בישראל, להשכלה, לתעסוקה, למצב כלכלי, לבריאות גופנית ונפשית ולשביעות רצון מן החיים בארץ. המחקר הוא מחקר המשך למחקר קודם שבוצע בשנת 2015[2].

מטרות

לנתח את השינויים שחלו במצבם של העולים משנות התשעים ועד ימינו ואת הגורמים להם.

שיטה

אוכלוסיית המחקר היא עולים מברית המועצות לשעבר שעלו ארצה מאז תחילת שנת 1990 (להלן: עולים) ובחלק מן הנושאים – גם ילדים שנולדו בארץ להורים שעלו בשנת 1990 ואילך (להלן: בני עולים).

במחקר נעשה שימוש במגוון רחב של מקורות מידע: נתוני מפקד האוכלוסין הסובייטי משנת 1989 על האוכלוסייה היהודית בברית המועצות לשעבר ומאפייניה הסוציו-דמוגרפיים; נתונים שנתיים של הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה (הלמ"ס) ושל משרד העלייה והקליטה על מספרם של עולי ברית המועצות לשעבר בעת העלייה ועל מאפייניהם הסוציו-דמוגרפיים; קבצים של סקרי כוח אדם של הלמ"ס בשנים 1991–2022; קבצים של מפקדי האוכלוסין שנערכו בישראל בשנת 1995 ובשנת 2008; קובצי נתונים של הסקר החברתי של הלמ"ס בשנים 2002–2022; קובצי נתונים של סקר הכנסות ושל סקר הוצאות משק הבית של הלמ"ס בשנים 1992–2022; קובץ נתונים של סקר מיומנויות בוגרים (PIAAC) שנערך בשנת 2015; קובץ נתונים של מחקר תעסוקת העולים שערך מכון ברוקדייל בשנת 1995; קובצי התלמידים והמוסדות וגם קובצי הבגרויות של משרד החינוך בשנים 1992–2019; קובצי הלמ"ס והמועצה להשכלה גבוהה על הרכב הסטודנטים בשנים 2005–2021; דוחות סטטיסטיים של מינהל הסטודנטים לשנים 1993/4–2018/19; נתוני HIAS בשנים 1990–2005 וגם נתוני הסקר הלאומי של יהודי ארצות הברית (NJPS) בשנים 2000/01; סקרי יהודי ניו-יורק ושיקגו ב-2010/11 (Berman Jewish Databank, 2010, 2011) וסקר מכון PEW בשנת 2013 על יהודים מברית המועצות לשעבר שהיגרו לארצות הברית; נתונים על יהודים מברית המועצות לשעבר שהיגרו לגרמניה, הכוללים נתונים רשמיים של המשרד הפדרלי לענייני ההגירה והפליטים; נתוני סקר שערך העיתון הגרמני בשפה הרוסית "פרטנר" בשנת 2005/06; ונתוני מחקרים.

ממצאים

המחקר העלה כמה ממצאים חיוביים:

  • רובם המכריע של העולים מרוצים מן החיים בארץ
  • השליטה בעברית ואוריינות המחשב של העולים השתפרו, בעיקר בקרב הדור הצעיר
  • אחוז העולים בגילי 20–34 ששירתו בצה"ל דומה לאחוז זה בקרב כלל היהודים ואחרים באותו הגיל
  • אחוז העולים הזכאים לתעודת בגרות עלה בשנים 2010–2019 ונעשה דומה לממוצע בכלל החינוך העברי, ואילו בקרב בני עולים – אף גבוה ממנו
  • בשנים 1991–2010 חלה עלייה במספר הסטודנטים העולים, אך בהמשך הוא החל לרדת. עם זאת בשנים 2015–2022 עלה מספר הסטודנטים בני העולים, אף שרובם כבר לא היו זכאים לתמיכת מינהל הסטודנטים
  • המעמד התעסוקתי-מקצועי של העולים השתפר בהדרגה, ובשנת 2022 עבדו יותר מ-70% מן העולים בעלי השכלה גבוהה במשלח יד מתאים להשכלתם
  • עם העלייה בוותק, רמת החיים של העולים נעשתה דומה לזו של כלל היהודים ואחרים

עם זאת נותרו לא מעט בעיות בקליטת העלייה מברית המועצות לשעבר:

  • עולים רבים (בייחוד בגילי הביניים ובגילים המבוגרים) אינם שולטים במידה מספקת בעברית ובאנגלית
  • אחוז הנשירה מבתי הספר בקרב העולים גבוה מזה של כלל התלמידים בחינוך העברי
  • לעולים רבים (בייחוד הוותיקים פחות ואלו שלקראת גיל פרישה) אין תעסוקה במקצועם
  • יש מצוקה כלכלית בקרב חלק ניכר מן העולים, לפי מדדים אובייקטיביים וסובייקטיביים
  • לכמחצית מן העולים אין מגורים קבועים, אך שיעור זה יורד עם העלייה בוותק בארץ
  • מצב הבריאות של העולים )בייחוד המבוגרים) טוב פחות ממצב הבריאות של כלל היהודים והאחרים

ממצאי המחקר הוצגו לגורמים במשרד העלייה והקליטה, בסוכנות היהודית ובמשרד הרווחה והביטחון החברתי. היקפם הנרחב של הממצאים יכול לשמש תשתית להבנת הקשיים שהעולים מתמודדים איתם ולשיפור המדיניות בתחום.

 

[1] לא כל העולים היו רשומים בברית המועצות לשעבר כיהודים.

[2] קונסטנטינוב, ו. (2015). מגמות בהשתלבותם של עולי ברית המועצות לשעבר בחברה הישראלית בשני העשורים האחרונים. דמ-15-674. מכון מאיירס-ג'וינט-ברוקדייל. https://brookdale.jdc.org.il/publication/patterns-integration-israeli-society-among-immigrants-former-soviet-union-past-two-decades/

 

הצעה לציטוט בעברית:
קונסטנטינוב, ו. (2024). מגמות בהשתלבותם של עולי ברית המועצות לשעבר בחברה הישראלית בשלושת העשורים האחרונים: מחקר המשך. דמ-24-005. מכון מאיירס-ג'וינט-ברוקדייל.

הצעה לציטוט באנגלית:

Konstantinov, V. (2024). Trends in the Integration of Immigrants from the Former Soviet Union into Israeli Society over the Past Three Decades: A Follow-Up Study. RR-005-24. Myers-JDC-Brookdale Institute. (Hebrew)