צרכים של להט"בים מזדקנים

רקע

מבוגרים להט”בים רבים חוו בחייהם יחס שלילי מצד החברה, והם מתקשים להשתלב במסגרות השירותים הרגילות לזקנים. הם חיו חיים שלמים בהסתתרות ובשולי החברה, ולמרות השינויים ביחס החברה אל הקהילה הלהט”בית, הזקנים בקהילה אינם נהנים מכך. התקופה שבה חיו בפחד ובהסתתרות הותירה את חותמה עד היום. מנגד, חוסר מודעות של נותני שירותים לקיומם ולצורכיהם הייחודיים מוביל להעדר מענים מתאימים ומגביר אף הוא את החשש מפנייה לקבלת שירותים.

בשנים האחרונות נעשים בעולם, בעיקר בארצות הברית, מאמצים לחקור אוכלוסייה זו ואף נוצרים שיתופי פעולה מחקריים להבנת הסוגיה. מן הספרות עולה כי זוהי אוכלוסייה “בלתי נראית” וקשה לחקירה. מעטים מקרב קהילת הלהט”ב בגיל המבוגר מוכנים להיחשף, ומי שעושים זאת הם לרוב האנשים החזקים יותר מבחינה כלכלית-חברתית. מן המחקרים המועטים שנעשו עולה כי זוהי אוכלוסייה בסיכון הסובלת מבידוד חברתי, מתחושת דחייה בקהילה, מעוני, מתחלואה ומחשש מלפנות לקבלת שירותים. עם ההזדקנות והקשיים הנלווים אליה גובר הצורך להיעזר בשירותי הבריאות והרווחה, אך שנים של פחד והסתרה מקשים מאוד על הפנייה ועל קבלת הסיוע.

עוד עולה מן הספרות כי בעולם נעשות פעולות שונות לסיוע לאוכלוסייה זו, ובין היתר מתפתחים שירותים ייעודיים שונים. הצורך בשירותים ייעודיים עולה בגלל החשש החברתי מחשיפה בעת פנייה לקבלת שירותים. על כן שירותים ייעודיים לקהילה מפחיתים את החשש מפנייה לקבלת שירותים. שירותים אלו כוללים פעילויות חברתיות, מועדונים, שירותי סיוע בתזונה, הפצה של רשימות נותני שירותים שהם ידידותיים לקהילה, ואף הקמה של מסגרות דיור ייעודיות. כמו כן נערכות הכשרות לאנשי מקצוע בתחומים שונים לצורך יצירת היכרות עם הקהילה, עם קשייה הייחודיים ועם הצרכים הנובעים מהם.

המחקר הוא יוזמה של ג’וינט ישראל-אשל. מכון מאיירס-ג’וינט ברוקדייל ערך את המחקר, בסיוע ג’וינט-אשל ועיריית תל אביב יפו.

מטרות

להתחקות אחר צורכיהם הייחודיים של הזקנים בקהילת הלהט”ב בישראל, ללמוד על היבטים שונים בהתמודדותם עם האתגרים הנובעים מהזדקנותם, ולבחון את מידת ההיענות של מערכת השירותים לצרכים אלה. המחקר יסייע למערכות שירותי הבריאות והרווחה, לג’וינט-אשל ולגופים אחרים לפתח מענים לשיפור ולהנגשה של השירותים הניתנים לאוכלוסיית הלהט”בים המזדקנים.

שיטות

(1) סקירת ספרות בנושא צורכיהם הייחודים של להט”בים מזדקנים, השירותים והפתרונות המוצעים להם, בעיקר בארצות הברית ובאירופה; (2) ראיונות עומק עם 12 אנשי מפתח מארגוני הקהילה בישראל; (3) ראיונות מובנים למחצה עם 22 חברי קהילת כי חששו להיחשף. בדומה לנמצא במחקרים בעולם, שיעור הסובלים מדיכאון בקרב להט”בים מבוגרים הוא גבוה – 31% דיווחו שרופא אבחן אצלם דיכאון או חרדה (לעומת 8% בקרב כלל בני 65 ומעלה). מן הראיונות עם אנשי מקצוע ונותני שירותים בקהילה, במשרדי ממשלה ובמוסדות עולה כי הנושא של הזדקנות להט”בים אינו מוכר להם כנושא בפני עצמו וכי הם לא מכירים מקרים שבהם זקנים נתקלו בקושי לקבל שירות או קיבלו שירות לא מתאים על רקע של נטייה מינית. מתשובות המרואיינים עולה חוסר הכרות עם הנושא, עם הקשיים והצרכים של האוכלוסייה. חלק מהם סבורים כי המענים יכולים להינתן במסגרת המענה הרגיל וכי אין צורך במענה ייחודי. חלק מהם סבורים כי הנושא מושתק בגלל טאבו ודעות קדומות.

החשש מאובדן עצמאות תפקודית ועקב כך הגדלת התלות באחרים גדול במיוחד בקרב להט”בים מבוגרים. כל המרואיינים ביטאו חששות מפני ההזדקנות הקרבה ומפני היחס שיקבלו אם יצטרכו להיעזר במטפל או במטפלת שייכנסו לביתם או אם יעברו למסגרת מוסדית. הם חוששים שהדבר יפריע להם לנהל אורח חיים להט”בי, שיצטרכו להיכנס לארון או שיקבלו טיפול לא הולם בגלל נטייתם המינית. החשש להיות לבד במהלך ההזדקנות מועצם בקרב הקהילה הלהט”בית, בגלל החוסר במערכת תמיכה משפחתית, אשר מקשה על ההתמודדות עם אתגרי הזקנה ומעצים את החשש מפני העתיד.

מסקנות עיקריות

הקשיים הקיימים בהזדקנות מועצמים ביתר שאת בקרב חברי קהילת הלהט”ב. הם סובלים מבדידות רבה מאוד ושיעור הגרים לבד גבוה. רשתות התמיכה שלהם דלילות ולכן יש להם פחות על מי להישען בזיקנתם. בגלל ניסיון החיים שלהם והסוד שחלקם עדיין נושאים או מתקשים לחשוף, הם חוששים לפנות לשירותי הבריאות והרווחה, חוששים שיופלו לרעה או לא יטופלו כראוי. הם סובלים מהדרה מרובה הן בשל היותם זקנים והן בשל היותם להט”בים. עלה צורך במסגרות ופעילויות חברתיות מתאימות להם, וכן צורך במסגרות מגורים ייעודיות בגלל חששות מהטרו-נורמטיביות במסגרות מגורים רגילות לזקנים. לאנשי המקצוע בשירותי
הבריאות והרווחה חסרה מודעות לקיומה של קהילת הזקנים הלהט”בים וחסרה היכרות עם הקשיים שאיתם הם מתמודדים ועם הצרכים הייחודיים להם.

בהתבסס על מודלים מוצלחים בארצות הברית, קנדה ובריטניה, עולה כי הדרכה והכשרה לאנשי מקצוע מתחומי הבריאות והרווחה הן השלב הראשון בכל הנוגע לטיפול בלהט”בים מבוגרים. עוד עולה צורך בהנגשת שירותים חברתיים, בסיוע לארגוני הקהילה בהתמודדות עם גילנות, בפיתוח והתאמת שירותים למבוגרים ובהתאמת מסגרות דיור לזקנים מקרב הקהילה הלהט”בית. מומלץ להיעזר בארגוני הקהילה בהכשרות לאנשי מקצוע ולשקול אפשרות לשלבם במערך השירותים.

 

הצעה לציטוט בעברית:
שנור, י.,י וברג-ורמן, א. (2019). צרכים של להט"בים מזדקניםדמ-19-804. מכון מאיירס-ג'וינט-ברוקדייל.

הצעה לציטוט באנגלית:
Shnoor, Y., & Berg-Warman, A. (2019). The Needs of Aging LGBTs. RR-804-19. Myers-JDC-Brookdale Institute. (Hebrew)