בחירה בשירותים במסגרת מערכת האשפוז הציבורית: סקר 2016 על דעת הציבור

סיכום

בשנת 2016 נערך סקר דעת הציבור על רמת השירות של מערכת הבריאות ועל תפקודה. הסקר נועד להעריך את השפעת חוק בריאות ממלכתי על נושאים מגוונים במערכת הבריאות (כגון: רמת השירות ושביעות רצון המבוטחים). בסקר נשאלו המרואיינים גם על הבחירה בשירותים בתוך מערכת האשפוז הציבורית (1).

  • רוב המרואיינים (84%) ענו שלדעתם בחירת מנתח בבתי החולים הציבוריים צריכה להינתן לכולם בחינם (ללא תוספת תשלום).
  • מתוך אלו שעברו ניתוח: 64% דיווחו שהקופה שילמה עבור הניתוח ו-36% שהתשלום היה באופן פרטי באמצעות שב”ן, ביטוח בריאות מסחרי או תשלום מן הכיס.
  • רוב רובם של המרואיינים (90%) דיווחו שחשוב או שחשוב להם מאד לדעת מי ינתח אותם, 89% דיווחו כך על בחירת המנתח ו-79% על בחירת בית החולים.
  • רק אלו שעברו ניתוח נשאלו על חשיבות זמן ההמתנה; 80% מהם אמרו שהיה להם חשוב או חשוב מאוד לקצר את זמן ההמתנה לפני הניתוח.
  • שלושת הגורמים שצוינו כחשובים ביותר בבחירת מנתח היו: בחירת איש המקצוע הטוב ביותר לטיפול, קבלת יחס אישי וזמן עם המנתח, המוניטין של המנתח וקבלת המלצות עליו. בקרב אלו שעברו ניתוח, שיעור גבוה יותר ציינו את החשיבות של קבלת יחס אישי וזמן עם המנתח.
  • שלושת הגורמים שצוינו כחשובים ביותר בבחירת בית החולים היו: קבלת טיפול רפואי ברמה מקצועית גבוהה, קבלת יחס טוב ואישי מן הצוות ותנאי אשפוז טובים.
  • בקרב המבקשים התחייבות או הפנייה מן הקופה לנותן שירות בשנה האחרונה, 46% אמרו שיכלו לבחור במי שרצו; 26% אמרו שבחרו מתוך רשימה של נותני שירות שקיבלו מן הקופה, ו-28% אמרו שלא יכלו לבחור.

רקע על הבחירה במערכת הציבורית

העיקרון אשר הנחה את מחוקקי חוק ביטוח בריאות ממלכתי היה לאפשר למבוטחים לבחור את הקופה שהם חברים בה, כאשר הקופה בוחרת את הספקים שעימם היא עובדת. קופות החולים בישראל, בדומה לארגוני Managed Care אחרים בעולם, אמורות לאפשר בחירה בין נותני שירותים שאיתם יש הסכם או שהיא המעסיקה שלהם. בתוך בתי החולים הציבוריים אין עדיין מנגנונים המאפשרים למטופל לבטא את העדפותיו האישיות, פרט ליוזמות מקומיות בבתי חולים מסויימים. הגבלת הבחירה במסגרת האשפוזית מאפשרת בין היתר לשחקנים שונים במערכת למשוך מטופלים אל המערכת הפרטית ביתר קלות.

הממצאים העיקריים

בחירת מנתח בבתי החולים הציבוריים לכולם ללא תוספת תשלום

כל המרואיינים נשאלו: “האם לדעתך בחירת מנתח בבתי החולים הציבוריים צריכה להינתן לכולם ללא תוספת תשלום?”. רוב המרואיינים (84%) ענו שלדעתם בחירת מנתח בבתי החולים הציבוריים צריכה להינתן לכולם ללא תוספת תשלום.

 

תרשים 1: בחירת מנתח בבתי חולים ציבוריים לכולם ללא תוספת תשלום

יש לציין כי לא נמצאו הבדלים מובהקים לפי קבוצות אוכלוסייה, פרט להבדלים לפי גיל והכנסה. שיעור המרואיינים שאמרו שלדעתם בחירת מנתח צריכה להינתן לכולם ללא תוספת תשלום נמוך יותר בקרב בעלי הכנסה גבוהה ובקרב המבוגרים. אולם, ההבדלים קטנים ורוב האוכלוסייה בכל רמות ההכנסה ובכל קבוצות הגיל חושבים שזכות זו צריכה להינתן ללא תוספת תשלום (תרשים 2).
 תרשים 2: שיעור החושבים שבחירת מנתח צריכה להינתן בבתי חולים ציבוריים לכולם ללא תוספת תשלום, לפי הכנסה וגיל

הקשר בין חשיבות הבחירה ומידת הביטחון במערכת

  • רמת הביטחון בקבלת סיוע בעת מחלה קשה נמוכה: 44% בטוחים או בטוחים מאוד בקבלת הטיפול הטוב והמועיל ביותר בעת מחלה קשה, ו-31% בטוחים או בטוחים מאוד שיוכלו להרשות לעצמם מבחינה כלכלית את הטיפול שיזדקקו לו.
  • רמת הביטחון בקבלת סיוע בעת מחלה קשה אף נמוכה יותר בקרב אלו שענו שלדעתם בחירת מנתח בבתי חולים ציבוריים צריכה להינתן ללא תוספת תשלום. בשני מדדים:

הביטחון ביכולת להרשות לעצמם את הטיפול מבחינה כלכלית

71% מקרב אלו שענו שבחירת מנתח צריכה להינתן ללא תוספת תשלום לעומת 59% מן האחרים.

הביטחון בנוגע לקבלת הטיפול הטוב והמועיל ביותר

58% מקרב אלו שענו כי בחירת מנתח צריכה להינתן ללא תוספת תשלום הביעו אי-ביטחון לעומת 46% בקרב האחרים.

לוח 1: חשיבות הבחירה ואי-ביטחון בקבלת סיוע בעת מחלה קשה (שיעור העונים לא כל כך בטוח או לא בטוח)

מעבר ניתוח והגורם המממן את הניתוח

  • 14% דיווחו שעברו ניתוח בשנתיים האחרונות (3% ניתוח חירום ו-11% ניתוח אלקטיבי). מתוך אלו שעברו ניתוח: 64% דיווחו שהקופה שילמה עבור הניתוח (באמצעות טופס 17) ו-36% שהתשלום היה באופן פרטי באמצעות שב”ן, ביטוח מסחרי או מן הכיס.
  • אלו שעברו ניתוח נשאלו מה היה חשוב להם בעת ההחלטה על הניתוח. 80% מהם אמרו שלפני הניתוח היה להם חשוב או חשוב מאוד לקצר את זמן ההמתנה (65% חשוב מאוד ו-15% חשוב).

חשיבות הפרמטרים הקשורים לבחירה בעת הצורך בניתוח

כל המרואיינים נשאלו מה חשוב להם בעת הצורך בניתוח. 90% אמרו שחשוב או חשוב להם מאוד לדעת מי ינתח אותם (74% אמרו שחשוב מאוד ו-16% שחשוב), 89% לבחור את המנתח (71% שחשוב מאוד ו-18% שחשוב) ו-89% לבחור את בית החולים (69% שחשוב מאוד ו-20% שחשוב).

תרשים 3: חשיבות הפרמטרים בעת הצורך בניתוח

בקרב אלו שענו שחשוב מאוד לבחור את המנתח, 88% ענו שלדעתם בחירת מנתח צריכה להינתן לכולם ללא תוספת תשלום. אולם, גם בקרב אלו שאמרו שלא כל כך חשוב או לא חשוב לבחור מנתח עדיין שיעור גבוה ענה שהבחירה צריכה להינתן ללא תוספת תשלום לכולם (70%).

הגורמים החשובים בבחירת מנתח ובית חולים

  • כל המרואיינים התבקשו לציין מהם הגורמים החשובים ביותר בעיניהם בעת בחירת מנתח מתוך רשימת גורמים. השאלה אפשרה לציין יותר מגורם אחד. 48% ציינו את בחירת איש המקצוע הטוב ביותר לטיפול, 24% ציינו את ההמלצות והמוניטין של המנתח ו-17% ציינו קבלת יחס אישי וזמן עם המנתח.
  • בקרב אלו שעברו ניתוח, שיעור גבוה יותר ציינו את החשיבות של קבלת יחס אישי וזמן עם המנתח.
  • כל המרואיינים התבקשו גם לציין את הדבר החשוב ביותר בעיניהם בעת בחירת בית חולים. כאן היה מגוון רב יותר של גורמים שצוינו כחשובים: 28% מן התשובות התייחסו לקבלת טיפול רפואי ברמה מקצועית גבוהה, 23% – קבלת יחס טוב ואישי מהצוות ו-16% – תנאי אשפוז טובים. גורמים נוספים שהוזכרו: המוניטין של בית החולים, קרבה לבית המרואיין וזמן המתנה.

יכולת הבחירה בנותן השירות בעת קבלת התחייבות מן הקופה

  • 54% מן האוכלוסייה ביקשו בשנה האחרונה התחייבות מן הקופה לנותן שירות. מהם: 14% ביקשו לאשפוז, 24% למרפאות חוץ, 27% לרופא מקצועי, 27% למכון אבחון ו-8% שירות אחר.
  • בקרב המבקשים, 46% אמרו שיכלו לבחור במי שרצו; 26% אמרו שבחרו מתוך רשימה של נותני שירות שקיבלו מן הקופה, ו-28% אמרו שלא יכלו לבחור (הקופה אמרה להם במי לבחור).
  • בקרב אלו שביקשו התחייבות לאשפוז בשנה האחרונה: 58% אמרו שיכלו לבחור לאן שרצו, 16% בחרו מתוך רשימה ו-26% אמרו שלא יכלו לבחור.
  • בקרב אלו שביקשו התחייבות למרפאות חוץ בשנה האחרונה: 48% יכלו לבחור לאן שרצו, 19% בחרו מתוך רשימה ו-33% אמרו שלא יכלו לבחור.

הערות

(1) כל ההבדלים המוצגים במסמך מובהקים מבחינה סטטיסטית, אלא אם צוין אחרת.

……………….…………………………..………………………………………….………

על הסקר

מכון מאיירס-ג’וינט-ברוקדייל עוקב כבר מאז שנת 1995 אחר תפקוד מערכת הבריאות מנקודת מבטם של המבוטחים. הסקר האחרון נערך באוגוסט-דצמבר 2016 בניהולם של ד”ר שולי ברמלי-גרינברג, תמר מדינה-הרטום ואלכסיי בלינסקי, ובליווי של ועדת היגוי ששותפים בה נציגי כל קופות החולים, משרד הבריאות, משרד האוצר, המוסד לביטוח לאומי וארגוני צרכנים.

יחידת איסוף הנתונים של המכון, בניהולה של חן צוק-תמיר ובריכוזו של לב ז’יבייב, אספה את הנתונים במכון ברוקדייל בליווי צוות המחקר. המדגם הוא מדגם מייצג של האוכלוסייה הבוגרת בישראל (בני 22 ומעלה). בשנת 2016 נכללו במדגם בעלי טלפונים ניידים בלבד. רואיינו 2,513 איש בשלוש שפות (עברית, ערבית, ורוסית) ושיעור ההיענות עמד על 68%. מאפייני המדגם קרובים למאפייני האוכלוסייה לפי נתוני הלמ”ס משרד הבריאות והמוסד לביטוח לאומי. נעשה שקלול לפי גיל כדי להגיע לייצוג מדויק של קבוצות הגיל השונות.

 ……………………………………………………………………………………..………
מראה מקום לציטוט: ברמלי-גרינברג, ש., מדינה-הרטום, ת., בלינסקי, א., יערי, ע. (2017). תמצית ממצאי סקר מבוטחים 2016  – בחירה בשירותים במסגרת מערכת האשפוז הציבורית. ירושלים: מכון מאיירס-ג’וינט-ברוקדייל.