קידום הנגישות להשכלה גבוהה בקרב ערביי ישראל היא חיונית לא רק לסטודנטים עצמם אלא לפיתוח הכלכלי הכולל של המדינה. בשנת 2013-14, הערבים היוו 26% מגילאי 25-18 בישראל, אך רק 12% מן הסטודנטים הרשומים במוסדות להשכלה גבוהה. אלה שפונים להשכלה גבוהה נוטים ללמוד מגוון תחומים מצומצם. מעטים יחסית ממשיכים ללימודי תואר שני או דוקטורט.
מאז היווסדו ב-1974, היה מכון מאיירס-ג'וינט-ברוקדייל מעורב בסוגיה של הרחבת הזדמנויות בעבור האוכלוסייה ערבית בישראל. לאחרונה התחלנו בהערכה של יוזמה מרכזית של הועדה לתכנון ותקצוב במועצה להשכלה גבוהה, תכנית החומש להרחבת הנגישות להשכלה גבוהה בקרב סטודנטים ערביים, דרוזיים וצ'רקסיים.
התכנית מתייחסת לכל השלבים הכרוכים בהצלחה בהשכלה גבוהה: החל מהספקת מידע והדרכה בכיתות י"א-י"ב, המשך בהכנה טרום-אקדמית במכינות ובסיוע אקדמי, חברתי, אישי וכלכלי בעת הלימודים, וכלה בסיוע במעבר לשוק העבודה. מעבר לסיוע לסטודנטים כיחידים, נעשה ניסיון מיוחד להתייחס לתרבות הכלל-ארגונית של המוסדות מבחינת המידה שבה הם כשירים תרבותית.
המכון העריך בתחילה פיילוט שהציע מודל מועשר לתמיכה בצעירים ערביים במכינות הטרום-אקדמיות. המודל התמקד בחיזוק האנגלית והעברית, כישורי למידה, הכנה לבחינה הפסיכומטרית, פעילות חברתית, ליווי אישי ואקדמי, וייעוץ.
כיום, המכון מעריך את יישום התוכנית המלאה של המועצה להשכלה גבוהה. הדוח הראשון של התוכנית הוצג בפורום שבו השתתפו נציגים בכירים מכל המוסדות המשתתפים בתוכנית, יחד עם נציגי ועדת ההיגוי של התוכנית. ב-2016, ההערכה תימשך, ותכלול סקר רחב היקף של סטודנטים הלומדים במוסדות שמשתתפים בתוכנית.
המכון מקדם חילופי-ידע עם תכניות בין-לאומיות דומות. ההערכה משמשת בסיס לפרק בפרסום בין-לאומי על נגישות של השכלה גבוהה לקבוצות מיעוט ונכתב על-ידי חוקרות המכון, אילה הנדין ודליה בן-רבי, בשיתוף עם פרופ' פייסל עזאיזה מאוניברסיטת חיפה ויו"ר ועדת ההיגוי של תכנית החומש.
בנוסף, עיקרי המחקר שלנו יוצגו בדצמבר בכנס בין-לאומי של החברה לחקר השכלה גבוהה (Society for Research into Higher Education) בוויילס, זאת בתמיכת קרן מרשל וינברג לשיתוף פעולה ו פיתוח מקצועי הפועלת במכון.
