בשנות התשעים הציב גל העלייה המסיבי מאתיופיה וממדינות ברית המועצות לשעבר אתגר גדול לשוק העבודה בישראל – איך לשלב אוכלוסיות שיש ביניהן הבדלים קיצוניים בכישורים ובניסיון. באותה עת מילאו מחקרי מכון ברוקדייל תפקיד משמעותי בפיתוח המדיניות הלאומית לסיוע לעולים בתהליך הקליטה ובמציאת תעסוקה הולמת.
בנוסף נושא התעסוקה נעשה מרכזי בשינוי משמעותי במדיניות הממשלה ב-1995 – הושם דגש רב יותר על תעסוקה, ולא על הבטחת הכנסה, כדרך להתמודד עם עוני.
על רקע זה של שינוי במדיניות הממשלה ומודעות לחשיבות ההשתלבות בתעסוקה, הקים המכון ב-2003 את המרכז לחקר תעסוקת אוכלוסיות מיוחדות.
בשנים שחלפו חלו שינויים הן במדיניות הלאומית בתחום התעסוקה והן בתשתיות: הושקעו משאבים ניכרים, פותחו והופצו מודלים חדשים של תכניות תעסוקה וגברה ההכרה בחשיבות נקיטת גישה רבת-פנים, הוליסטית ומשולבת.
מרווחה לתעסוקה
מחקר משותף של המכון והמוסד לביטוח לאומי מתחילת שנות האלפיים מצא כי לרבים ממקבלי הבטחת ההכנסה יש היסטוריה של תעסוקה, שלא כפי שנהוג לחשוב. למעשה, ל-27% הייתה תעסוקה קבועה בחמש השנים שקדמו למחקר. מעבר לכך, כמעט מחצית מקבלי הבטחת ההכנסה שלא עבדו חיפשו עבודה או רצו למצוא עבודה דרך הכוונה וייעוץ מקצועי, השלמת השכלה והכשרה מקצועית וכן דרך סיוע כספי לצורך טיפול בילדים.
מחקר זה שימש מסמך רקע חשוב להחלטת הממשלה להקים את ועדת תמיר במטרה לשנות את מדיניות הממשלה בעניין הבטחת הכנסה באמצעות מודלים משלבים יותר של תעסוקה. על בסיס המלצות הוועדה הושקה ב-2005 תכנית פיילוט מהל"ב (מהבטחת הכנסה לתעסוקה בטוחה). המכון שימש רכז מקצועי לוועדת תמיר ולאחר מכן העריך את התכנית.
בשיח הציבורי התעוררו ויכוחים רבים ומחלוקת אידיאולוגית באשר ליתרונות ולחסרונות של התכנית. בסופו של דבר סירבה הכנסת לקבל את הצעת הממשלה להרחיב את התכנית לממדים כלל-ארציים.
עם זאת, פותחו מספר יוזמות לקידום תעסוקה בקרב אוכלוסיות חלשות.
אחת היוזמות החשובות היתה הנהגת מענק עבודה ("מס הכנסה שלילי") – תוספת הכנסה לעובדים המשתכרים שכר נמוך – ככלי לעידוד ההשתתפות בשוק העבודה. המענק התבסס על תכנית דומה שיושמה בהרחבה בארצות הברית והלכה והתפשטה למדינות נוספות. על בסיס הליווי וההערכה שהמכון בשיתוף בנק ישראל והמוסד לביטוח לאומי סיפקו, שיפרה הממשלה את היוזמה, וב-2011 הנהיגה אותה בכל הארץ. ב-2015 פורסם מעקב נוסף אחר היישום ברחבי הארץ, שנערך על-ידי המכון והשותפים במחקר כדי להמשיך ולסייע לשיפור היוזמה.
באותה תקופה הנהיג משרד הרווחה והשירותים החברתיים שינוי משלו, המבוסס על ההכרה בתפקיד המרכזי של תעסוקה בשיקומה של משפחה מבחינה חברתית וכלכלית. המשרד החליט לשלב בעבודתו סיוע בתעסוקה בעבור מגוון רחב של מקבלי שירותים, ובהם: בני נוער וצעירים בסיכון, משפחות עם בעיות מורכבות ואנשים עם התמכרויות, וכן להרחיב את עבודתו עם אנשים עם מוגבלויות. כחלק מן השינוי הנהיג המשרד את הכשרתם של "עובדים סוציאליים תעסוקתיים" אשר עובדים בדרך הוליסטית ומשלבת יותר עם משפחות, באופן שעוזר להגדיל את השתתפות המשפחות בכוח העבודה. המכון העריך תכנית פיילוט שבה פעלו עובדים סוציאליים תעסוקתיים, וכן מגוון תכניות תעסוקה אחרות שפיתח המשרד באותה תקופה. הערכות אלו עזרו למשרד בהחלטתו להקים רשת לאומית של מרכזי תעסוקה אזוריים, ועתה המכון עוסק בהערכתם של מרכזים אלו.
שינויים משמעותיים נוספים הונהגו גם בתעסוקת אנשים עם מוגבלויות. בשנת 2005 המליצה ועדת לרון על שינויים בקצבאות הביטוח הלאומי לאנשים עם מוגבלויות. במסגרתם שונה מבנה התמיכות והתמריצים כדי לנסות לעודד שילוב בתעסוקה. המכון השתתף בוועדה ונתן לה סיוע מקצועי. המכון גם ערך הערכה רב-שנתית של יישום החלטות הוועדה ומיצוי התמריצים החדשים. הממצאים שימשו להתאים ולעצב מחדש את התמריצים כדי להגדיל את מידת המיצוי שלהם על-ידי אנשים עם מוגבלויות.
בשנים האחרונות גברה בישראל ההכרה בצורך לסייע לצעירים במעבר שלהם לבגרות. ב-2014 ערך המכון את הסקר הלאומי הראשון על שלוש קבוצות צעירים: צעירים שלא עובדים ולא לומדים, אנשים עם מוגבלויות ובעלי 12 שנות לימוד או פחות. סקר פורץ דרך זה סייע לממשלה ולג'וינט בפיתוח של תכניות חדשות עבור אוכלוסייה חלשה זו.
עבודה עם ג'וינט-תבת
בשנת 2005 ייסד ג'וינט-ישראל את תבת ("תנופה בהעסקה"), שותפות עם הממשלה המתמקדת בפיתוח מודלים חדשים לסיוע לשילוב בתעסוקה בדגש על גישה הוליסטית, ולקידום הפצתם הכלל-ארצית.
למן הרגע הראשון עבד המכון בצמידות עם ג'וינט-תבת – בתכנון הרב-שנתי ובתכנון ובהערכה של המודלים, הן בשלבי הפיילוט והן ביישום הלאומי. כמה מן המחקרים החשובים עסקו בתכניות לאוכלוסייה הערבית, לחרדים וליוצאי אתיופיה. חלק מן התכניות אומצו על-ידי משרד הכלכלה ומשרד הרווחה והשירותים החברתיים במטרה להפיצן ברחבי הארץ. (ראו הרחבה על עבודת המכון עם ג'וינט תבת במאמר "הרחבת הזדמנויות תעסוקה לאוכלוסייה הערבית בישראל".)
העבודה עם ג'וינט-תבת עסקה גם בהתאמה תרבותית של האבחון שעוברים מועמדים לעבודה. מחקר בנושא זה שהתמקד באוכלוסיית יוצאי אתיופיה סייע להגברת המודעות לאתגרים שעמם אוכלוסייה זו מתמודדות בתהליך המיון למקום העבודה.
פעילויות בין-לאומיות
עם התרחבות עבודתו של המרכז לחקר תעסוקת אוכלוסיות מיוחדות בישראל, גדל גם העניין הבין-לאומי בעבודתו. נוצר שיתוף פעולה מתמשך עם ה-OECD , הארגון הבין-לאומי לפיתוח הכלכלות המערביות הגדולות בעולם. ב-2009 ערך המכון מחקרים על תעסוקת האוכלוסייה הערבית ועולים בישראל. מחקרים אלו שימשו אחר כך לבחינת פנייתה של ישראל להתקבל ל-OECD. בעקבות קבלתה של ישראל ב-2010 הכין המכון את דוחות ההתקדמות הראשון והשני על יישום המלצות ה-OECD לשוק העבודה ולרפורמה במדיניות החברתית.
למרכז היה גם תפקיד חשוב במסירת נתונים חיוניים לקהילה היהודית הבין-לאומית, שנעשתה מעורבת יותר בסוגיית התעסוקה של אוכלוסיות חלשות בישראל. דפי מידע ועדכונים שוטפים מסייעים לפדרציות, לקרנות ולארגונים נוספים בעזרתם הפילנתרופית לשירותים חברתיים בישראל.
הפעילויות הבין-לאומיות של המרכז התרכזו לאחרונה בסוגייה של רפורמה במערך ההכשרה המקצועית, כלי מרכזי לקידום ולשדרוג של התעסוקה בקרב אוכלוסיות חלשות. פעילויות אלו מבוססות על שיתוף פעולה עם ה- European Training Federationועל מאמץ משותף של ממשלות ישראל וגרמניה לשיתוף ולחילופין של ידע וניסיון בפיתוח מערך להכשרה מקצועית בשתי המדינות. (ראו את המאמר "הכשרה מקצועית: יוזמה בין-לאומית מגיעה לישראל.)
חילופי אישים בהובלה
לאחרונה התחולל שינוי במרכז, עם פרישתה של המנהלת הראשונה של המרכז, דניז נאון. כשהיא מסתכלת לאחור על התפתחותו של המרכז, נאון גאה במיוחד בתרומתו להגברת המודעות לצורכי התעסוקה של האנשים הפגיעים ביותר בישראל. "אנשים ידעו שיש אתגרים, אבל יכולנו לכמת אותם, לאפיין אותם ולהבהיר את הגורמים המשפיעים על אתגרים אלו, וכך לסייע להתפתחותם של תכניות וכיווני מדיניות חדשים", אמרה.
עם כניסתו לתפקיד של המנהל החדש, ד"ר ניר לוי, המרכז נוטל תפקיד מרכזי בסיוע לפיתוח שירותים בכמה כיוונים עכשוויים:
- דגש על איכות העבודה וקידום מקצועי
- עניין הולך וגדל בחניכות כמודל להכשרה מקצועית
- הפעלת רשתות ארציות של מרכזי תעסוקה המשלבות מגוון שירותים ומסלולים.
עבודת המרכז תרמה לשימוש בנתונים כמותיים כבסיס לעיצוב מדיניות. לאחרונה קידם המרכז, בשיתוף כל משרדי הממשלה המובילים וג'וינט-תבת, את השימוש בניתוח עלות-תועלת וכן את הפיתוח של מדדי תוצאות משותפים כדי להעריך תכניות תעסוקה. מדדים משותפים אלו יאפשרו למרכז להשוות טוב יותר בין תוצאות של תכניות שונות ולשפר את תהליך הלמידה.
המעבר לניהול בתקופה של שינויים גורפים אלה מרגש את לוי. "עם השנים למדנו רבות מה יכול להצליח, ואנחנו מיישמים את הידע הזה. בד בבד אנחנו כל הזמן שואפים לעזור בזיהוי כיוונים חדשים כדי לפתח ולקדם פתרונות תעסוקה טובים יותר וללמוד מהי הדרך הטובה ביותר ליישמם."
