אנשים עם מוגבלות נתקלים במגוון חסמים בצריכת שירותי בריאות. המחקר בחן את הידע, הניסיון, העמדות והחסמים של נותני שירותי בריאות בקהילה ואת המאפיינים הקשורים לתחושת הצלחתם במתן שירות נגיש. הוא התבסס על סקר מקוון בקרב 2,056 רופאים, עובדי סיעוד ועובדי מנהלה מארבע קופות החולים, ונתוניו נותחו באמצעות ניתוחים תיאוריים והשוואתיים, רגרסיה היררכית ומודל למידת מכונה.
מרבית המשיבים דיווחו על הצלחה במתן שירות נגיש, אך 65% דיווחו על חסם אחד לפחות במקום עבודתם. החסמים המרכזיים שציינו המשיבים, בכל קבוצות התפקיד, הם היעדר מידע מראש על מוגבלות המטופל ועל ההתאמות הנדרשות; מחסור בציוד מותאם; ומחסור בזמן ובכוח אדם. הן בניתוח הרגרסיה הן במודל למידת המכונה, משתנים הקשורים לזמן, לכוח אדם, לציוד מותאם ולנגישות פיזית נמצאו קשורים לתחושת ההצלחה במתן שירות נגיש.
הממצאים מדגישים את חשיבותם של תנאי העבודה בצד ידע מקצועי ותחושת מסוגלות. מומלץ לחזק את התנאים הארגוניים למתן שירות נגיש ואת תפקידם וזמינותם של רכזי הנגישות בקופות, לפתח הכשרה וכלים להתאמת השירות לצורכי המטופל ולקדם את האוטונומיה שלו ואת שיתופו בהחלטות הנוגעות לטיפול.
הצעה לציטוט (APA):
נגר אידלמן, ר', קורן, י' וברלב, ל' (2026). נגישות שירותי בריאות בקהילה לאנשים עם מוגבלות: נקודת המבט של נותני השירות. דמ-26-096. מכון מאיירס-ג'וינט-ברוקדייל.